מאבדים אמון בצל הקורונה: נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, ומנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, פרופ' תמר הרמן, הגישו הבוקר (שני) לנשיא המדינה ראובן ריבלין את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-18 ברציפות ובודק את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה, תחושת הסולידריות הכללית והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי. השנה נערכו חלק מהסקרים בשני שלבים - במהלך החודשים יוני ואוקטובר - בעקבות החרפת משבר הקורונה והשפעתו על הציבור הישראלי.

אמון הציבור במוסדות המדינה

על פי נתוני המדד, ניתן להבחין בצניחה משמעותית באמון הציבור ברוב המוסדות בהשוואה לשנים קודמות. בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא כרגיל בראש רשימת המוסדות מבחינת רמת אמון הציבור. עם זאת, חלה ירידה משמעותית מ-90% אשתקד ל-81% אמון באוקטובר – הנתון הנמוך ביותר מאז 2008 בקטגוריה זו. אחרי צה"ל ממוקם נשיא המדינה, שאמון הציבור בו יורד מ-71% אשתקד ל-63% ביוני, ול-56% באוקטובר.

בית המשפט העליון "זוכה" גם הוא לירידה באמון הציבור מ-52% ביוני, ל-42% באוקטובר. מעט אחריו, המשטרה (41%) והתקשורת (32%). סוגרות את הרשימה: הממשלה (25%), הכנסת - שהאמון בה צנח ל-21% (מ-32% ביוני) - והמפלגות – שהאמון בהן ירד ל-14% באוקטובר (מ-17% ביוני).

הצהרת הרמטכ"ל אביב כוכבי (צילום: החדשות 12, החדשות12)
הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי | צילום: החדשות 12, החדשות12
אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אמון הציבור הערבי במוסדות נמוך מזה של היהודים וצנח משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. בית המשפט העליון שנהנה מאמון הרוב ביוני (60%), צנח ל-40% באוקטובר. גם האמון במפלגות נפגע קשות במגזר, אחרי שעלה ל-30% ביוני (לעומת 20% אשתקד), והתרסק ל-14% באוקטובר.

השפעת התפשטות נגיף הקורונה על היחסים בחברה הישראלית

על רקע משבר הקורונה, בחן המכון הישראלי לדמוקרטיה את השלכותיו של המשבר על מערכות היחסים בין חרדים ללא חרדים, בין יהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה. בכל אחת ממערכות יחסים אלה יש החמרה בהכרת הנזק בין שתי המדידות. מבדיקה זו עלה כי הסולידריות החברתית כיום בישראל עמדה באוקטובר האחרון על 17% בלבד - הנתון הנמוך ביותר בעשור האחרון. מדובר בירידה של כמעט חצי מערך השיא של כל הזמנים שנמדד ביוני האחרון (33%).

החשש לשלטון הדמוקרטיה בישראל

בחודש אוקטובר האחרון 57% מהציבור הישראלי סברו כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה - עלייה ביחס ליוני האחרון (53%) וביחס לשנים עברו. כמו כן, גם השנה (אוקטובר) רוב המרואיינים היהודים (60%) העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, ואילו רוב המרואיינים הערבים (58%) חשבו ההפך – שהוא לא דמוקרטי מנקודת מבטם.

תפיסת השחיתות בישראל: נמוכה מהממוצע (צילום: משה מילנר / לע"מ, חדשות)
משכן הכנסת, ארכיון | צילום: משה מילנר / לע"מ, חדשות

מערכת הבריאות

קופות ובתי החולים: לא פחות מ-83% מרוצים מאיכות הטיפול הרפואי בקופות החולים אליהן הם משתייכים, בעוד 57% מהישראלים מביעים שביעות רצון מאיכות הטיפול הרפואי בבתי החולים. תמונה דומה עולה במידת שביעות הרצון מהיחס למטופלים כש-83% מרוצים מהיחס בקופות שאליהן הם משתייכים, לעומת 52.5% מהציבור שמרוצים מהיחס הניתן להם בבתי החולים.

שר הבריאות יולי אדלשטיין (צילום: איתן אלחדז, TPS)
שר הבריאות, יולי אדלשטיין | צילום: איתן אלחדז, TPS

בציבור הערבי ניכרת שביעות רצון גבוהה יותר מבתי החולים מאשר בציבור היהודי, הן באיכות הטיפול הרפואי (74% מרוצים לעומת 54% בהתאמה), והן ביחס למטופלים (76% שבעי רצון לעומת 48% בהתאמה). בכלל הציבור (יהודים וערבים יחד) קופות החולים זוכות לאמון הגבוה ביותר מבין 11 המוסדות שנמדדו השנה במדד הדמוקרטיה. 78% מהציבור נותנים אמון בקופת החולים אליה הם שייכים (יהודים-77%, ערבים-83.5%).

המצב הכללי

גם בתיאור מצבה של ישראל ישנה צניחה משמעותית: בזמן שאשתקד מחצית מהישראלים חשבו כי מצבה של המדינה הוא טוב או טוב מאוד, ביוני האחרון חלה ירידה ל-37%, ובאוקטובר ירידה נוספת ל-32%. לצד זאת, עדיין כשני שלישים מהישראלים (64%) סברו בחודש אוקטובר כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו (לעומת 76% ביוני האחרון). נוסף על כך, מרבית הישראלים (61%) הגדירו ביוני את מצבם האישי טוב או טוב מאוד, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית לעומת השיעור המקביל לפני שנתיים, שעמד על 80%.

רוחצים בחוף הים בתל אביב (צילום: שירה נודלמן)
64% מהישראלים: מדינת ישראל היא מקום טוב לחיות בו | צילום: שירה נודלמן

ראובן (רובי) ריבלין, נשיא המדינה: "השנתיים האחרונות, שהיו כמו מערכת בחירות שאין לה סוף, שחקו עוד ועוד את האמון של האזרחים במוסדות השלטון והחוק. במדגם שאתם מציגים כאן היום, מדגם שבוחן את אמון הציבור במוסדות המדינה, נמצאות דווקא הכנסת והמפלגות. זו הפעם הרביעית בתוך שנתיים שהממשלה נופלת, ודומה שבמלחמת ההתשה שמנהלים נבחרי הציבור עם הציבור, אין מנצחים – אלא רק שחיקה וייאוש".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "נתוני מדד הדמוקרטיה השנה נותנים ביטוי לעומק המשבר החברתי ולתחושות הקשות בציבור, ומהווים תמרור אזהרה בוהק למקבלי ההחלטות. אם בשעת משבר ביטחוני, התרגלנו לתגובות שהתאפיינו בחיזוק הסולידריות והערבות ההדדית, הרי שמשבר הקורונה הצליח לפורר את הלכידות הלאומית שלנו. התמשכות המשבר והתחושה בציבור שהוא לא מנוהל כראוי, הובילו מתחושות של התגייסות ואמון מסוים במוסדות השלטון - לשחיקה וניכור".  

הנשיא רובי ריבלין בטקס המרכזי ב"יד ושם"  (צילום: החדשות 12, החדשות12)
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין | צילום: החדשות 12, החדשות12
יוחנן פלסנר (צילום: דוד וינוקור,  יחסי ציבור )
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר | צילום: דוד וינוקור, יחסי ציבור

תגובת הרשות השופטת: "על פי המדד שפורסם היום, בית המשפט העליון הישראלי זוכה גם השנה לרמת האמון הגבוהה ביותר (בפער משמעותי) מבין רשויות השלטון האחרות בישראל, אחרי הצבא ונשיא המדינה. מהמדד שפורסם עולה כי מדובר במגמה כלל עולמית של שחיקת אמון הציבור במוסדות דמוקרטיים שלא פסחה גם על מדינת ישראל. כך למשל, בית המשפט העליון האמריקאי זוכה, על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית, לרמת אמון של 38% בלבד. מגמה זו בהחלט מעוררת דאגה ומחייבת בחינה ולימוד. הרשות השופטת אינה מקלה ראש בשחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, ובית המשפט העליון בכללם. היא שוקדת ותמשיך לשקוד כל העת על בדיקה ותיקון של הטעון תיקון, והיא תלמד את הדו"ח ותבחן דרכים להתמודד עם שחיקה זו".

"אולם, יש להבחין הבחן היטב בין חתירה לחיזוק ולשימור אמון הציבור ברשות השופטת, ובין הרצון לרצות ולעורר אהדה ציבורית. אמון הציבור ברשות השופטת מותנה בראש ובראשונה בהיותה מערכת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית. נאמנותה נתונה לציבור בכללותו ולכל פרט מן הפרטים המרכיבים אותו, ואין על החלטותיה מרות זולת מרותו של הדין. זהו 'המערך הגנטי' של הרשות השופטת והוא הכרחי כדי להבטיח שהציבור יקבל ויקיים את הכרעותיו של בית המשפט - שהן לא אחת הכרעות קשות ולא פופולריות - גם אם הן אינן תואמות את השקפותיו של מי מן הציבור בעניין כזה או אחר".

נשיא המדינה והמכון הישראלי לדמוקרטיה מזמינים אתכם לשיעור אזרחות בזום

מערך השיעור כולל סקירה על הערכת מצבה של הדמוקרטיה הישראלית על רקע השקת מדד הדמוקרטיה לשנת 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיה; כמו גם בדרכים לחיזוק הסולידריות בחברה הישראלית, על רקע המשבר הפוליטי- חברתי- כלכלי- בריאותי; על חשיבות שמירת הערכים והמוסדות הדמוקרטיים ועל האיזון הנדרש בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. 

צפו בשידור לייב שהתקיים אמש: