רודולף סתולאיר, ניצול שואה קטוע רגל בן 95, מחכה כבר 25 שנים לדיור ציבורי, כפי שהובטח לו במשרד הקליטה. בתו בת ה-71 שמטפלת בו לא בטוחה שהוא יזכה להגיע לכך: "איך זה הגיוני להעמיד קשיש בתור כזה ארוך?".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
רודולף עלה לארץ מאוקראינה עם אשתו ובתו בשנת 1995, אחרי שבמלחמת העולם השנייה הוא ברח מהנאצים והצטרף לצבא האדום, שם המשיך לשרת במשך 30 שנה. מהיום שעלה עם משפחתו ארצה הובטח לו ממשרד הקליטה כי מעצם עלייתו ומפאת גילו הוא זכאי לקבלת דיור ציבורי - אך זה מעולם לא קרה.
רודולף עבד עד גיל מאוחר בעבודות ניקיון רק כדי שיוכל להמשיך ולממן את שכר הדירה שהוא אמור לשלם אך לא תמיד זה הספיק. לאחר שאשתו נפטרה, המשיך רוברט להתגורר עם בתו אלה בדירה שכורה בתל אביב. אלה היום בת 71, מטפלת באביה המבוגר והחולה. גם היא עברה את גיל הפנסיה, אך המשיכה לעבוד כדי לעזור בתשלומי הדירה וקניית התרופות עד שהוצאה לחל"ת בתקופת הקורונה.
כבר 25 שנים רודולף מחכה לדירה ונלחם בעוני, שגוזל ממנו את האפשרות לחיות את השנים האחרונות שלו בכבוד. לאחר שבתו ניסתה שוב לברר לפני כמה שנים היכן הם עומדים בתור לקבלת דיור ציבורי, נמסר להם כי הם מספר 90 בתור. "אבא שלי כבר לא יזכה לחיות בדירה משלו ובכבוד", סיפרה אלה. "משרד הקליטה כבר שנים הבטיח לנו שאנחנו בתור אבל הוא לא הגיע. איך זה הגיוני להעמיד קשיש בן 95 בתור כזה ארוך? זה כמו לא לתת לו בכלל וזהו".
לפני כ-10 שנים הרופאים נאלצו לכרות את רגל ימין של רודולף עקב סיבוך בכלי הדם. בקרוב, אם לא ישתפר מצבו, ייתכן שייאלצו לכרות גם את רגלו השנייה. הוא כמעט ולא יוצא מהבית ונשען על בתו בקניות וטיפולים אחרים.
גם אלה זכאית לקבלת עזרה ממשרד הקליטה וממשרד השיכון לדיור ציבורי, אך מה שהוצע לה זו דירת חדר שבה לא תוכל לגור ולטפל באביה. "אני לא מתכוונת לזרוק אותו לרחוב כדי שלי יהיה איפה לחיות", היא סיפרה. "מגיע לשנינו דירה כדי שאוכל לטפל בו בשנים האחרונות שלו, סבלנו מספיק".
כיום מקבלים אלה ואביה השתתפות בשכר דירה על סך 2,000 שקלים שמכסה רק כמחצית מדמי השכירות שלהם. קצבת הפנסיה של שניהם לא מספיקה להם לאוכל ולתשלומי חובה.
אלה תשמח שכל מי שיוכל לעזור להם בתהליך מול משרד הקליטה, או שיש לו ניסיון בנושא, יפנה אליה במייל: Stolyar.1949@mail.ru
מטעם לשכת שרת העלייה והקליטה נמסר בתגובה: "סיפורו הקשה של מר רודולף סתולאיר הגיע לפתחי רק ביממה האחרונה. אני מצרה על כך שטרם נמצא לו פתרון דיור ציבורי קבוע, הוריתי לגורמים המקצועיים במשרדי לסייע לו באופן מיידי. בתוך כך, חשוב לציין שנמסר לי על ידי גורמי המקצוע במשרד כי המשפחה מקבלת סיוע בשכר דירה בסך 2,293 שקלים מדי חודש. כמו כן, בשנת 2018 אושרה למשפחה זכאות לדיור ציבורי אך דרישתם היא לדיור בעיר תל אביב בלבד. נמסר לי כי בתל אביב קיים מחסור בדירה ציבורית מותאמת לצרכיו של מר רוברט, ושהוצע לסייע בדירות פנויות הקיימות בערים אחרות".
"אלווה באופן אישי את המקרה בכדי לסייע למר רוברט עד כמה שניתן בכלים הקיימים במשרד. צר לי אם חווה קשיים בהתנהלות מול המשרד או תחושה של אי מענה. המשרד מעוניין לסייע לו ואף שם דגש על שירות איכותי הניתן לקשישים העולים".