"מקום קטן אבל נוסע": ישנם כאלה שניצלו את משבר הקורונה כדי להגשים את החלום – לשכור קראוון ולחיות על גלגלים. בכתבה ששודרה היום (שבת) ב"חדשות סוף השבוע", פגשה רותי שילוני את אותם אנשים שבחרו להתעורר כל בוקר לנוף אחר ולקחת פסק זמן מהחיים ולחוות, כמו שהגדירה זאת אחת מהם – "כמויות של רגעי אושר שלא חוויתי בחיים".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כבר כמעט חודשיים שמשפחת זומר נודדת, כשהחניון האחרון שאליו הגיעו הוא נחל שיזף שבערבה. לפני כן גרה המשפחה ברמת הגולן עם חלומות על טיול גדול לקנדה שנותר במגרה. "מצאנו את עצמנו בשנים האחרונות בודקים כמה פעמים אפשרויות אחרות", סיפר שמעון זומר. "גם ככה רצינו למכור את בית, ואז הגיעה הקורונה שנתנה דחיפה לכל העניין, כשפתאום עסק הג'יפים שהיה לי הושבת".

המשפחה עזבה את הבית, מכרה את כל רכושה ויצאה למסע למשך שנה. את הילדים העבירו למתכונת של למידה מהבית, את האוכל הם מבשלים בתנאי שטח והחשמל מופק בעזרת הגנרטור. "התנאים קשים, אך ההתמודדויות הן אותן התמודדויות", מספרת טל זומר. "כמו כל הורה אני שואלת 'כמה זמן אתם על המסך', 'תעזבו את הטלפון' ו-'בואו תעזרו להכין ארוחת צהריים'".

מתגלגלים בדרכים (צילום: החדשות 12, חוסין אל אוברה)
צילום: החדשות 12, חוסין אל אוברה

שמעון זומר התייחס ליתרונות שבדבר וסיפר: "היה יכול לקרות מצב שבו אני מגיע הביתה, רב עם אחד הילדים ואז לא רואה אותו שלושה ימים כי הוא בבית הספר ואני בעבודה. כאן זה לא קורה – אין מצב שאין לי זמן איכות אמתי עם הילדים ועם אשתי". כשנשאל מתי הם מוצאים זמן רק לעצמם הסביר שזה דורש פתרונות יצירתיים ומעניינים: "השעות שלנו זה לפנות בוקר או בלילה – זה כמו סיר לחץ. מצד אחד זה מעורר הרבה לחצים, אבל מצד שני התבשיל יוצא טוב וזה שווה את זה".

שני אפלמן התגוררה בגבעתיים עד שהחליטה לעבור לגור בקראוון. "זה מקום קטן אבל צריך לזכור שזה נוסע", הדגישה. "זה לא איזה דירה מצ'וקמקת בתל אביב שאני משלמת עליה 4,000 שקל והיא תקועה בתוך העיר". אפלמן סיפרה כי הנסיעות שלה הן דבר איסטינקטיבי: "הרבה פעמים אני חונה בהתאם ללוח הזמנים שלי: אם יש לי חופש אני בוחרת איפה לטייל; אם חברים שלי במדבר אז אני במדבר".

עוד סיפרה אפלמן כי המשפחה לא הגיבה טוב לבחירה. "הם התחרפנו – לא ידעו מה נסגר איתי חשבו שאני צריכה אשפוז", היא מספרת. "הם חששו והם עדיין חוששים, אבל כשאני שולחת להם תמונות מנחלים שאני נמצאת בהם, נראה לי שכן קצת יוצאות להם העיניים".