זפת שחורה נשטפה לחופי מדינת ישראל ביום רביעי שעבר, תוך שהיא גרמה נזק אקולוגי נרחב וארוך טווח. עם הסרת צו איסור הפרסום, בחקירת המשרד להגנת הסביבה מספר ספינות עלו כחשודות בפיזור הנפט. על פי החשד, כמה ספינות הפליגו בסמוך למיקום שסוכנות הבטיחות הימית האירופית (EMSA) איתרה בו על-ידי לווין, כתם של דלק או נפט בים ב-11 בפברואר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אחת הספינות החשודות היא המכלית Minerva Helen שנשאה את דגל יוון. מהחקירה עולה כי לאחר שחלפה בנמל פורט סעיד ב-4 בפברואר, המכלית שטה צפונה והתקרבה לשטח הימי הסמוך יחסית למדינת ישראל. לאחר כשבוע בו שייטה באזור, היא הסתובבה וחזרה ב-11 בפברואר לנמל פורט סעיד ומשם המשיכה לנמל אחר במצרים.
"מסלול כזה יכול להיות תוצאה של שינוי נמל היעד או של תקלה", הסביר עמי דניאל, מנכ"ל ומייסד windward, חברה שפיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית למודיעין ימי וניתוח סיכונים. כיצד ניתן להסביר שמסלולו של כלי שיט משתנה ללא כיוון ברור ללב הים וחוזר למוצאו? "יכול להיות שלא שמו לב שהמיכל דולף", אמר דניאל, והמשיך כי הוא סבור שמקור האסון בתקלה ולא בשחרור מכוון של דלק או נפט לים.
"נדיר שיחליטו לשחרר כמות מסוימת. במהלך השיט מעבירים לעיתים דלק ממיכל למיכל, ייתכן למשל שלא שמו לב שאחד המיכלים דולף בפרק זמן מסוים", הוסיף. "הכתם קטן יחסית, יכול להיות שהאונייה שטה והייתה דליפה של שעה מהמיכל".
"היה ניתן לזהות כמעט בזמן אמת את כתם הנפט והספינות לידו"
במשרד להגנת הסביבה מתעקשים כי גילו על האסון החמור רק כאשר הזפת הכתה בחופים ואולם, הטכנולוגיה הקיימת כיום מאפשרת לזהות כתמי נפט בים כמעט בזמן אמת. Windward היא חברה שפיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית למודיעין ימי וניתוח סיכונים. כשהמערכת שלה, בדומה לחברות אחרות בשוק, מורצת על נתונים מלווין וממכ"ם, היא יכולה לזהות בתוך שעות כתמי נפט או דלק בים.
"יותר זול למנוע מלטפל", הדגיש דניאל והוסיף: "לאיחוד האירופי יש מערכת כזו שהם מפעילים פעם ביום כדי לנטר את אותם סיכונים בים. ניתן היה באמצעות המערכת לזהות בזמן אמת את הכתם והספינות שלידו. חיל הים לקוח שלנו כבר כמה שנים ונשמח לעזור למנוע כתמי נפט. לפני כמה חודשים היינו מעורבים באיתור כתם הנפט במאורציוס".
ברגע שמזהים את הכתם בהחלט יש מה לעשות. כך למשל במקרה הזיהום במאוריציוס על מנת לנסות ולמנוע מחלק מהזיהום להגיע לחופים, הוצבו מעין מחסומים ימיים שתפקידם לעצור את תנועתו של כתם השמן אל עבר החוף. לא בהכרח שבתנאי הסערה ששררו בישראל צעד כזה היה עוזר, ובכל זאת, לו היו יודעים מראש במשרד להגנת הסביבה על הזיהום המתקרב, היו יכולים לשקול בכובד ראש את הצעדים האפשריים.
הפיצוי יכול להסתיים במיליארדים, לכל חברה יש ביטוח
דניאל הדגיש את חשיבות הניטור הקבוע: "מכליות עוברות בערך 10,000 פעמים בשנה בשטחה הימי של ישראל. המספר הזה הולך לגדול אם יוקם קו הנפט מאילת. חשוב לי שנוכל ללכת אני וילדיי לחופים נקיים. בשביל זה ישראל חייבת לנטר תדיר את הסיכונים".
המכלית היוונית החשודה עוגנת כעת כבר בספרד. ואולם גם אם החקירה הבין לאומית תבשיל להליך משפטי והעמדה לדין של החברה ייתכן מאוד שלא היא תישא בעונש. "פוליסות הביטוח על כתמי נפט הן אולי הגדולות בגלובוס", הסביר דניאל, "ספינה לא יוצאת לים בלי ביטוח על זה".
על אף קיומה של חקירה, הגעה אל האשמים עשויה להיות מורכבת וגם כך מיצוי הדין, ולמרות זאת, להרתעה יש משקל: "זה כמו מלכודת מהירות", משוכנע דניאל. "אם ספינות כאן ידעו שיש ניטור קבוע של מדינת ישראל, הן יהיו זהירות יותר".
תגובת המשרד להגנת הסביבה:
"למשרד היה בעבר מנוי לשירות, אך תנאיו בוטלו על-ידי EMSA לפני מספר חודשים, וההסכם החדש נמצא בבדיקה משפטית. ללא קשר לשירות: ישראל חברה באמנת ברצלונה, שלפיה מדינות ואוניות מחויבות לדווח על כל אירוע חריג, בוודאי אירוע מסוג כזה של דליפת שמן, לכל המדינות והגורמים הרלוונטיים. אף אחד מהגורמים הבין-לאומיים – לא EMSA ולא REMPEC - זיהו את הכתם בזמן אמת והתריעו עליו למי מהמדינות בים התיכון, כך שמנוי לשירות לא היה מספק התראה מוקדמת במקרה זה. רק לאחר נחיתת גופי הזפת בישראל, ברגע שהמשרד חישב את התאריכים האפשריים לדליפת הנפט לפי הכיוון והעוצמה – הוא פנה ל-REMPEC ול-EMSA בבקשת איתור ספציפית באמצעות מערכות הלוויינים שלהם. האירופים ביצעו בדיקה מדוקדקת, שהעלתה מספר איתורים אפשריים במרחב ובזמנים שונים החשודים כמקור לזיהום".