כבר יותר משנה שהקורונה כאן איתנו ובנוסף למוות הנורא של רבים מהמחלה, גם עסקים רבים קרסו ובהם אלו שהשתייכו לענף התיירות שהיו הראשונים להיפגע. "למכור חלומות לאנשים זה מה שהתמחינו כל השנים. אנשים היו משלמים ממיטב כספם, בערך 10,000 דולר לאדם, לחדר עם מרפסת, שמקבלים רמה של שישה כוכבים עם מסעדות מישלן של שלושה כוכבים", סיפר איתן כתרי על עבודתו עד לפני שנה, אז היה הבעלים של אחת מסוכנויות הנסיעות המצליחות ביותר בארץ בתחום הקרוזים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בסוף ינואר בשנה שעברה, עם הדיווחים על 3,700 מבודדים בספינת התענוגות "דיימונד פרינסס" שביפן, הוא מסביר כי נגדע הענף – מאלף לאפס. העסק של כתרי נפגע אנושות עוד לפני הסגרים וכל עובדיו יצאו לחל"ת והוא נאלץ לסגור את המשרד.

"בהתחלה היינו מאוד אופטימיים וחשבנו שבקיץ 2020 זה כבר ייגמר וחוזרים לעבודה. זה לא קרה. קבוצות שלמות שהלכו. יותר מחצי מיליון דולר הזמנות שהלכו לזבל", סיפר כתרי. גם השנה הוא לא צפוי לחזור לעבוד בתחום הקרוזינג: "בענף הזה מזמינים שנה, שנה וחצי מראש, כדי לדאוג למחיר זול. 2020 נמחקה, 2021 נמחקה. עוד שנה הלכה ואין אף אחד שיפצה אותנו".

לאחר שהבין בחודש יוני שלא יוכל עוד להחזיק במשרד גדול ולשלם לעובדיו שבחל"ת, החליט אחרי 10 שנים לפנות אותו בצער. "ניסיתי לחשוב איך אני מפרנס את המשפחה שלי. לקחתי את הרשימה של מה שהיה פתוח בסגר א' וראיתי שמזון לחיות זה משהו שהוא חיוני", אמר. בהמשך, הוא פדה קרן השתלמות כדי לפתוח חנות חיות כדי להתפרנס.

בתיירות הרוויח כ-20 אלף שקלים ברוטו לחודש, ובחודשים הראשונים בעסק החדש הוא רק הפסיד. בתחום כזה שלוקח זמן לבנות קהל לקוחות נאמן, הוא היה בעיקר תלוי בתנועה ברחוב. הוא קנה סחורה יקרה בעשרות אלפי שקלים ואז הגיע הסגר השני.

קריסת ענף התיירות (צילום: N12)
ליאורה ביטון: "חטפתי התקף לב. איך אני אביא את הכסף?" | צילום: N12

גם ליאורה ביטון, סוכנת ומשווקת תיירות מחולון, נפגעה קשות כלכלית ואף בריאותית בעקבות הקורונה. ממש רגע לפני הקורונה, היא חזרה מסיור שיווק לטיולים יוקרתיים בטיביליסי. עבודתה, שהתמקדה בשיווק אתרי נופש לקבוצות, משרדי ממשלה, ועדים גדולים וגמלאים, תוכננה להתרחב לאור ההצלחה.

"לקוחות לא זזו ממני. לא התווכחו איתי על שקל. אתה רואה גמלאי שיוצא לטיול והוא בא אליך בצד ומחזיק אותך ואומר לך ליאורה, כל כך נהניתי. אתה מרגיש שנתת לו עוד כמה שנים בחיים" תיארה ביטון את ההצלחה. אך מיד עם פרוץ המשבר ההצלחה התחלפה בבעיות קשות: "חטפתי התקף לב ונתפסה לי הלסת, לא יכולתי לפתוח אותה".

"כנראה מהחרדות של מה יהיה איתי, איך אני אביא כסף, איך אני אשלם את ההלוואות שלי. כאבים שאתה עוד רגע מרגיש שזהו, נגמרים לך החיים, העולם שלך", הסבירה ביטון את הדאגה כאחת הסיבות להתקף הלב: "זה מה שאמר לי הרופא אחרי שהתאוששתי בבית החולים".

משם היא המשיכה לעבודה אחרת שלא בתחום התיירות: "קח את הגמלאי שיסכים לשבת 200 איש בתוך מטוס, צפופים אחד לשני, כשאנחנו עדיין שומעים שיש מוטציות באוויר. אני לא רואה אופק. אני לא מאמינה שזה יחזור עוד שנתיים אפילו". היא החלה לעבוד כסייעת בגן לחינוך מיוחד. שכר מינימום, רבע ממה שהיא הרוויחה בתיירות, אבל מקצוע חיוני: "החלטתי שאני עושה שינוי ולא חשוב לי במה. לחפש, להרים את עצמי ולעבוד במשהו שייתן לי קודם כול שכר שייכנס לחשבון הבנק וישלם את התשלומים שיש וישלם את ההלוואות".

לעומת ליאורה, רינה הרמלין ממשיכה להגיע לעבודתה פעם בכמה שבועות, גם אם אין כזו: "כדי פשוט להרגיש, לפתוח, לנקות קצת, לסדר, לראות אם אפשר להחיות קצת... כבר שנה שהמשרד הגדול הזה בבאר שבע סגור, כל העובדים בחל"ת, זה כמו בית".

קריסת ענף התיירות (צילום: N12)
אינה הרמלין: "לא מדברים מספיק על המצב הנפשי של האנשים - הכול נובע מהאבטלה" | צילום: N12

בכל הסגר הראשון הרמלין עבדה לבדה וביטלה הזמנות שתוכננו חודשים קדימה. היא ממשיכה לשלם שכירות של 10 אלפים שקלים ונאחזת בציפורניים באופן כמעט חסר היגיון במקצוע שהיא עובדת בו 25 שנה. "כל הכסף שהיה לי בצד - זהו. אין יותר. אין יותר. אין מאיפה להוציא. אין. זהו. אני אצטרך לסגור את המשרד הזה. אני לא יכולה להוציא את זה מהפה. זה מפעל חיי. זה הבייבי שלי", סיפרה הרמלין בייאוש.

ולא רק כלכלית, הרמלין אובחנה עם גידול בחזה, סרטן השד. "אין לי גנטיקה, אין לי שום סיבה שזה היה צריך להיות. זה התפרץ. רופאים ראו את המצב הנפשי שלי וקישרו את זה למחלה. חד-משמעית. זה נטו סטרס".

היא פנתה בבקשה שלא ישכחו שלסגר יש גם מחיר כבד הרבה מעבר לצד הכלכלי. "בחדשות מדברים על קורונה, על כמה מתו, כמה חולים, כמה חולים קשה, כמה מונשמים, כמה מאומתים, וזה חשוב, ברור שזה חשוב. אבל לא מדברים מספיק על המצב הנפשי של האנשים על המחלות, התקפי לב, מועקות, מצבים פסיכולוגיים, והכול נובע מאבטלה, מחוסר מעש, מזה שאנחנו לא יודעים מה יהיה", אמרה הרמלין. "אנחנו חייבים להתחיל ללמוד לחיות עם הדבר הזה שנקרא קורונה. להיזהר, להתחסן, אבל לחזור לחיים. לחזור לחיים. כי אחרת אנשים מתים. מתים. ולא מודיעים על זה בחדשות".