ההתמודדות עם משבר הקורונה ממחישה בצורה ברורה את הניתוק השורר בין מוסדות המדינה לבין החברה החרדית, שחלק לא מבוטל ממנה מסרב לציית להנחיות הממשלה ומתעקש להמשיך בשגרת חייו, גם בזמן ששאר אזרחי המדינה נמצאים בבתיהם ללא אפשרות לעבוד, לבלות או לנהל כל סוג של שגרה נורמלית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המתח בין שני העולמות הללו התפרץ לאחרונה בעיר בני ברק, בה נערכו הלוויות המוניות ופרצו עימותים חריגים בין המשטרה לבין תושבי העיר, שחלקם אף הציתו אוטובוס ותקפו באלימות רכב שבו נסעו מספר שוטרים. על מנת להבין את המציאות המורכבת עמה מתמודדים החרדים בכלל, ותושבי בני ברק בפרט, כתבנו עבר להתגורר בעיר למשך שבוע, ותיעד משם את המתרחש בימים המתוחים הללו.
"אפילו המשטרה מעלימה עין"
הרב שמעון פרץ הוא חסיד ברסלב שעבר לבני ברק לאחר שחזר בתשובה. בעבר, הוא התראיין לכתבה שלנו והצטייר כאדם שמח, שאוהב לשיר. הוא מעט חריג בנוף של העיר. הוא הזמין אותנו להתארח בביתו וסיפק לנו בסיס שממנו נוכל לצאת, ולהכיר את עיר מגוריו. לאחר שהראה לנו היכן נגור, שוחחנו על האירועים האחרונים בעיר.
"רוב תלמודי התורה סגורים כאן, צדיק. בוא תראה", מזמין פרץ. "יש כאלה שלא שומרים ויש כאלה שכן שומרים. התלמוד הזה פותח לא רק בגלל שהוא פותח, או בשביל הרבנים. יש מעליהם מפקד. זה עניין של לדבר, זה הכול".
הקשבנו לו, ויצאנו לעיר יחד עם העיתונאי ישראל כהן כדי לנסות ולדבר. כשעמדנו מחוץ למוסד חינוכי לבנות, הסביר כהן: "זה מוסד של הפלג הירושלמי. אפילו המשטרה מעלימה עין". כהן אף מזהיר שאנחנו עומדים במקום מסוכן, וזמן קצר לאחר מכן קיבלנו הוכחה לכך, כשאנשי הפלג הקיצוני איימו עלינו וגירשו אותנו מהמקום.
למרות שהניסיון לדבר לא עלה יפה, הצלחנו לגלות שסמוך למוסדות הלימוד הפעילים יש הרבה זוגות עיניים שמפקחות על הנעשה באזור ושומרות על המשך הלימודים. כשהגענו למוסד של חסידות סאטמר, אלמונים צילמו אותנו והפיצו את התמונה בקבוצות פנימיות על מנת להזהיר ולהתכונן. זה החזיר אותנו למושג ששמענו בתקרית עם הפלג הירושלמי: "צינתוק", קיצור של צלצול וניתוק.
"זו דרך קשר מאוד מקובלת בציבור שלנו", מסביר אחד המקורות שעמם שוחחנו. "אם נכנסה לי לרגע שיחה מהמספר הזה, אני יודע להתקשר אליו ולשמוע הודעה שהשאירו. למשל: 'המשטרה הגיעה למקום פלוני, נא לרוץ להפגין', או שעכשיו יש כתב במקום אלמוני".
עם זאת, ד"ר גלעד מלאך, ראש תכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, הבהיר שמרבית מוסדות החינוך בבני ברק סגורים, "אם כי יש עשרות מוסדות פתוחים של הפלגים הקיצוניים כמו הפלג הירושלמי והעדה החרדית, שהם באמת אנטי מדינה ואפילו ששים אלי קרב".
"זו לא הפרת חוק, זה אוויר לנשימה"
כשהגענו למוסד של הפלג הירושלמי, עליו התקבלו מספר תלונות בתקופה האחרונה, הופעל נגדנו נוהל צינתוק ואחד הנוכחים במקום הזהיר: "אני מתחנן בפניך, תעוף מפה. אין לך מושג, זה לא שווה". אדם אחר הוסיף: "יש פה אנשים חמומי מוח, אני אומר לך למענך". הוא אף הטיל ספק ביהדותנו.
לאחר מכן, כשהרוחות נרגעו, שוחחנו עם אותו אדם, ישראל כהן שמו, שהתנצל והסביר: "כשאתה נמצא פה, אחריך תבוא המשטרה כי הם קיבלו סיקור שיש פה כרגע הפרת חוק, והמשטרה תבוא ותנסה למנוע זאת בכל כוחה. מבחינתי זו לא הפרת חוק, זה אוויר לנשימה. אין לנו חיים חוץ מתורה".
כהן הסביר מדוע אנשי הפלג הירושלמי מתפרעים ומתעמתים עם שוטרים: "כשאני רואה שוטר שמגיע לקחת ממני את החיים, אני אעשה הכול בשביל למנוע את ההפרעה לדבר הכי חשוב לחיים שלי".
הוא הסכים לדבר למצלמה והסביר על חברי הפלג: "אי אפשר לזהות אותם. אולי הם הולכים בלי מסיכות משום שהם פחות מאמינים ומחויבים לחוקי המדינה".
"שום חרדי נורמלי לא ישרוף אוטובוס"
לפני כשלושה שבועות המתיחות בין המשטרה לתושבי העיר התפרצה בדמותם של עימותים אלימים בין הצדדים, שהגיעו בשיאם להצתת אוטובוס, אירוע חריג ויוצא דופן, בוודאי בעיר כמו בני ברק. רצף האירועים של אותו ערב החל אומנם במחאה המונית של אנשי הפלג הירושלמי בעקבות סגירת תלמודי התורה בעיר, אך האשמה בהצתת האוטובוס מופנית לציבור אחר לחלוטין.
"שום חרדי נורמלי לא ישרוף אוטובוס", טוען בתוקף אחד התושבים. "שמעתי שכמה פרחחים עשו זאת. הם לא מצליחים בלימודים ולא בשום מקום, ואז הם הופכים לנערי רחוב, נערי שוליים", אמר אחד אחר. לחרדים יש כינוי גנאי לנערים הללו: "שבאבניקים".
יעקב וידר, חבר מועצת העיר, סיפר על הקושי של אותם נערים: "בבני ברק יש הרבה מאוד נערים שלא מוצאים את עצמם במסגרות מתאימות, בגלל שהפוליטיקאים החרדים חוסמים כל דרך להקים מוסדות שמתאימים להם. בסוף הם מגיעים לרחובות".
וידר הפגיש אותנו עם כמה שבאבניקים. אחד מהם, יוסף חיים דן, שיתף מיהם אותם נערי שוליים: "זה ילד חרדי שיכול להיות בכל בית, שלמד במסגרת חרדית ממשפחה מאוד קיצונית. לאט לאט הוא שם עגיל, לובש ג'ינס".
"אנחנו השפיץ הבולט", אומר הנער יהודה. "לדעתי אנחנו היחידים שבחוץ, כולם עצורים". שמעון ברוך מתעקש כי נוער השוליים לא אחראי לאירועים האחרונים בעיר: "אלה שהתפרעו יקבלו על כך את הדין, אבל אי אפשר להאשים אותם בהכול. בתקיפה של ראש העיר רואים רק חרדים, לא נוער נושר".
השלושה סיפרו על שריפת האוטובוס. "אני צילמתי", מספר חיים דן. "היו שם מאה חבר'ה, מתוכם 10 נערים. יש נער שוליים שאומר 'תשרוף', אבל אין משטרה ואין מי שישמור. אז הוא מגיע לרמות שהוא עולה לאוטובוס ושורף אותו". חלק מהנערים הללו וחבריהם נחקרו, אך בסוף הוגש כתב אישום נגד שני נערי שוליים אחרים, בני 22 ו-15.
"כל שבוע יש פה בן-אדם עצור על פריצה, על דקירה או על משהו אחר", מספרים הנערים. "למה? כי הוא קם ב-22:00 ואין לו מה לעשות. משעמם לו, הוא קונה נפצים, מתחיל להדליק בלילה. זו התעסוקה שלו".
"מי שמתבייש במה שהוא מאמין צריך פסיכולוג"
אנחנו חוזרים לישראל כהן מהפלג הירושלמי, שמספר שכל מוסדות הפלג פתוחים. כשנשאל אם יש גאווה בזה, הוא עונה בחדות: "מי שמתבייש שהוא עושה משהו שהוא מאמין בו, צריך ללכת לטיפול פסיכולוגי. כשאתה צריך לוותר על ערכים, אתה לא נכנס לשיקולים אם זה מגביר את התחלואה או לא".
"התורה הקדושה היא משאת חיינו", הוא מדגיש, ומזמין את החילונים ואת מי שצופה בכתבה וחושב שהוא פראייר, להצטרף אליו: "מי שרוצה להצטרף אליי יחיה את החיים המאושרים עלי אדמות. אדם לא יכול להתלונן שהוא מממן אותי אם הוא יכול להצטרף לממומנים".
ומה בנוגע למוסד החינוכי ממנו סולקנו? המשטרה פשטה בינתיים על המקום ועצרה את המנהלת, אך סגרה את המקום ליומיים בלבד.
"בבני ברק יש ים - ים של בעיות"
עם סיום השהות שלנו בבני ברק, חזרנו לרב שמעון פרץ וסיכמנו את השבוע. "אם נמשיך באותו קונספט", אומר פרץ, "המתח יגדל. צריך לדבר. אם תרביץ זה לא ייגע בי? אם תדקור אותי, לא אדמם? כשאני מתפלל, אני מתפלל לשלמות עם ישראל, שיהיה שלום אצל כולם".
פרץ מספר ששוטר עצר אותו כשטייל עם כלבו בחוף הים בתל אביב: "הוא שאל אותי, 'מה אתה עושה עם הכלב בבני ברק? אין ים'. עניתי לו: 'יש ים - ים של בעיות'. אנחנו חיים ביחד, לא יעזור".