מרווה משולשת
מרווה משולשת בהר טייסים (צילום: דר' מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים)
צילום: דר' מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים

איפה אפשר לראות?

  1. יחיעם
  2. חוות השומר
  3. נחל עמוד

מרווה משולשל היא שיח ממשפחת השפתניים, אחד הצמחים החשובים ברפואה עממית וצמח תבלין מבוקש. היא גדלה בכל האזורים ההרריים בעלי האקלים הים-תיכוני בארץ. כדי להגן על אוכלוסיות הבר שלה מפני קטיף יתר הוכרזה מרווה משולשת כצמח מוגן. הפרחים של המרווה דו-שפתניים ומותאמים להאבקה על ידי חרקים. כשחרק נכנס לתוך הפרח בחיפוש אחרי צוף הוא דורך על זרוע אחד של אבקן אשר מוריד את זרועו השני על גבו ומפזר עליו אבקה. החרק מסיע את האבקה על גבו לצלקת של פרח אחר ובכך מסייע בהאבקת הצמח.

מחרוזת קשתית
מחרוזת קשתית באזור פיקוח כרמל (צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגנים)
צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגנים

איפה אפשר לראות?

  1. גן לאומי אכזיב

מחרוזת קשתית היא צמח חד-שנתי ממשפחת המצליבים בעל פריחה צהובה, כמו צמחים רבים ממשפחת המצליבים. פירותיה משונצים מזכירים בצורתם מחרוזת ומכך נגזר שמה בעברית. הצמח גדל בארץ רק בחופי הגליל והכרמל לכן הוגדר בספר האדום לצמחים כמין בסכנת הכחדה והוא מוגן על פי החוק.  בגן לאומי אכזיב אפשר לצפות באחד האוכלוסיות הגדולות של המין הזה.

זוגן השיח
זוגן השיח (צילום: דר מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים)
צילום: דר מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים

איפה אפשר לראות?

  1. חאן בארות במכתש רמון
  2. ממשית
  3. מצדה

זוגן השיח הוא שיח מדברי ממשפחת הזוגניים. הוא אחד הצמחים המדבריים העמידים ביותר לתנאי יובש. גדל על מדרונות אבניים על סלעי גיר ודולומיט ותפוצתו מוגבלת לישראל וסיני. העלים שלו בשרניים מורכבים מפטוטרת ושני עלעלים. העלעלים נושרים בעונה היבשה, כדי לצמצם את צריכת המים של הצמח. הפרחים של הזוגן קטנים ולבנים מושכים מאביקים שוחרי צוף. בישראל גדלים עוד שלושה מיני זוגן נוספים וביניהם מין אחד בסכנת הכחדה – זוגן לבן, הגדל לאורך הערבה ובמישור החוף

שמשון סגלגל
שמשון סגלגל בבני ציון (צילום: דר' מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים)
צילום: דר' מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים

איפה אפשר לראות?

  1. אשקלון

שמשון סגלגל הוא בן-שיח, אחד מ- 12 מיני שמשון הגדלים בארץ. שמשון סגלגל גדל בחולות מישור החוף, בחולות המדבר ובגבעות כורכר. הפרחים הצהובים שלו מגיעים עד קוטר של 2.5 סנטימטר ויושבים בצד אחד של הגבעות, על פי כך ניתן לזהות אותו. בשנות התשעים של המאה הקודמת התגלה כי ששמשון סגלגל הגדל בחולות הנגב המערבי חי בסימביוזה על פטריות כמהין, בדומה לכמה מיני שמשון אחרים. באוכלוסיותיו במישור החוף התופעה הזו כנראה אינה קיימת.

פרסיון גדול
פרסיון גדול בהרי יהודה (צילום: דר' מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים)
צילום: דר' מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים

איפה אפשר לראות?

  1. אשקלון
  2. קסטל
  3. חוות משמר כרמל, אכזיב
  4. גן לאומי ירקון
  5. נחל עמוד

פרסיון גדול הוא שיח או המטפס האופייני לחורש הים-תיכוני. פרסיון גדול שייך למשפחת השפתניים והוא מין יחיד בסוגו. פרחים שלו לבנים ומואבקים על ידי דבורים. בניגוד לשאר המינים במשפחת השפתניים בעלי פירות יבשים, פירות של פרסיון גדול עסיסיות בצבע סגול-שחור מבריק ומופצים על ידי ציפורים. התפוצה העולמית שלו משתרעת סביב הים התיכון.

סחלב פרפרני
סחלב פרפרני (צילום: דר' מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים)
צילום: דר' מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים

איפה אפשר לראות?

  1. קסטל
  2. חורשת טל
  3. חוות השומר
  4. יחיעם
  5. נחל עמוד

סחלב פרפרני הוא אחד הסחלבים הנפוצים בישראל וגדל ברוב האזורים בעלי האקלים הים-תיכוני בארץ. הוא גיאופיט בעל פקעת תת-קרקעית חד-שנתית האוגרת חומרי מזון המנוצלים לגדילת הצמח בשנה הבאה. כל שנה מייצר הצמח פקעת חדשה. צבע הפרחים ורוד-ארגמן עם שפית רחבה. מבנה פרחים של סחלבים מתאים אותם להאבקה על ידי חרקים ספציפיים. האבקן יוצא בשלמותו מהפרח על גבי ראשו של מאביק ומועבר לצלקת של פרח אחר בו מתרחשת הפריה. זרעים של סחלבים קטנים כמו אבק ומופצים על ידי רוח. כל משפחת הסחלבים מוגנת על פי החוק.

תורמוס ההרים
תורמוס ההורים בשפלה (צילום: ליעד כהן, רשות הטבע והגנים)
צילום: ליעד כהן, רשות הטבע והגנים

איפה אפשר לראות?

  1. גן לאומי כוכב הירדן

תורמוס ההרים הוא צמח חד-שנתי אחד משישה מיני תורמוס הגדלים בישראל והנפוץ מביניהם. הוא גדל בתות ים-תיכוניות ולעיתים קרובות מייצר מרבדי פריחה מרשימים ש"נודדים" במרחב בזכות הפצת הזרעים. עלים של תורמוס עוקבים ארחי תנועת השמש. הפרחים בעלי מבנה אופייני למשפחת הפרפרניים אליה שייך תורמוס. צבעם של הפרחים כחול עז עם פסים לבנים במרכז המפרש (עלה הכותרת העלין) המהווה סימן דרך למאביקים. אחרי הפריה צבעו של הפסים הופך אדמדם. תורמוס ההרים מוגן על ידי החוק.

תלתן תריסני
תלתן תריסני באזור פיקוח חרמון (צילום: עופר שנער, רשות הטבע והגנים)
צילום: עופר שנער, רשות הטבע והגנים

איפה אפשר לראות?

  1. מעין חרוד
  2. קסטל
  3. ירקון
  4. כרמל
  5. יחיעם
  6. נחל עמוד
  7. חורשת טל

צמח חד-שנתי, אחד מחמישים ואחד מיני תלתן הגדלים בישראל. נפוץ מאוד בצפון ומרכז הארץ בשיחיות, בשולי חורש וביערות נטועים. זיקתו לבית הגדול מוצל למחצה מבדיל בינו לבין שאר מיני תלתן גדלים במעונות החשופים לשמש מלאה. העלים של תלתן תריסני מורכבים משלושה עלעלים רחבים ואטרים בכתם לבן. הפרחים ורודים-לבנים בעלי מבנה אופייני למשפחת הפרפרניים, אסופים בתפרחות – קרקפות וגדולים בהשוואה למיני תלתן אחרים, מייצרים צוף וריחניים. בדומה לנציגים אחרי של משפחת הפרפרניים תלתן תריסני חי בסימביוזה עם החיידקים הקושרים חנקן מן האוויר השוכנים במערכת השורשים של הצמח. בכך הוא מעשיר קרקע בתרכובות חנקן זמינות גם לצמחים אחרים.

לוטם שעיר ולוטם מרווני
לוטם שעיר בעדולם (צילום: דר' מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים)
צילום: דר' מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים
לוטם מרווני בעדולם (צילום: דר' מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים)
צילום: דר' מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים

איפה אפשר לראות?

  1. יחיעם
  2. כרמל
  3. קסטל

לוטם שעיר ולוטם מרווני הם בני שיח ממשפחת הלוטמיים. הם גדלים ולפעמי אך שולטים בבתות ים-תיכוניות בקרקע רנדזינה בהירה, המתפתחת על סלעי חוואר וקירטון. פרחים גדולים, בקוטר עד 6 ס"מ בעלי עלי כותרת ורודים ומקומטים בלוטם שעיר ולבנים חלקים בלוטם מרווני. אבקנים רבים מייצרים כמויות גדולות של אבקה צהובה ממנה ניזונים המאביקים של הצמח. כל פרח נפתח ליום אחד בלבד. כשהצמחים ללא פרחים ניתן להבדיל ביניהם לפי שעירות הפרי: הפרי של לוטם שעיר – שעיר, הפרי של לוטם מרווני קריח. לוטם שעיר הוא פונדקאי של צמח טפיל נדיר – רימונית הלוטם אותו ניתן למצוא במקומות בודדים בכרמל ובגליל העליון

מקור-חסידה שעיר
מקור חסידה שעיר  בנחל צאלים (צילום: גמיל אטראש, רשות הטבע והגנים)
צילום: גמיל אטראש, רשות הטבע והגנים

איפה אפשר לראות?

  1. ממשית
  2. חאן הבארות
  3. מצדה

מקור-חסידה שעיר הוא צמח רב-שנתי גדל במדבריות, בארץ במדבר יהודה, בערבה ובנגב. השם מקור-חסידה מתייחס לצורת הפרי – צר וארוך. במקור-חסידה שעיר הפרי מגיעה לאורך של 8 סנטימטר. בהבשלה הוא נפתח לחמש פרודות בעלות שערות ארוכות המסייעות בהפצתן עם רוח. לפרחים של מקור-חסידה שעיר עלי כותרת בצבע ורוד-לילך עם כתם שחור במרכז הפרח. על הרקע השחור בולטים אבקנים אדומים. על השורשים המעובים של הצמח מתפתחות פקיעות עשירות בסוכרים ומתקתקות בטעמן. הפקיעות נאספות למאכל על ידי בדואים החיים באזור סהרה ומזרח התיכון.

כליל החורש
כליל החורש באזור פיקוח חרמון (צילום: עופר שנער, רשות הטבע והגנים)
צילום: עופר שנער, רשות הטבע והגנים

איפה אפשר לראות?

  1. יחיעם

כליל החורש הוא עץ נשיר ממשפחת הפרפרניים בעל גזע אחד או מספר גזעים, המגיע לגובה של 3-10 מטרים. הפרחים הוורודים ערוכים באשכולות מתפתחים בשפע לפני הלבלוב. אחרי הפריית הפרחים מתפתחים פירות - תרמילים שבהבשלתם מקבלים צבע חום כהה. העץ נפוץ בעיקר בגליל העליון בו מהווה מרכיב של חורש ים-תיכוני. לקראת השלכת מקבלים העלים גוונים של צהוב. כליל החורש ניטע כעץ נוי בגינון רחבי הארץ.

ד״ר מרגרטה וולצק אקולוגית צמחים ברשות הטבע והגנים: "אנחנו רואים השנה שהרבה מינים הקדימו את הפריחה בלפחות מספר שבועות בצפון הארץ. הפריחה הנה במרבדים מרשימים. אנחנו מייחסים את מרבדי הפריחה לשנתיים רצופות מבורכות בגשמים. בדרום הארץ לעומת זאת ירדו פחות גשמים ואנחנו רואים פריחה מועטה בשונה מהשנתיים האחרונות.

"בצפון הארץ היה חם השנה יחסית ולכן יש מינים רבים שהקדימו את עונת הפריחה. תחושה שמתחיל הקיץ. אנחנו מזהים פריחת חותמנית זיפנית, קלח, גזר שמאפיינים את הקיץ, צבע הירוק שמתחיל להתחלף לצהוב קצת לפני הזמן."