"לפני שצלצלת בדיוק סיימתי הרצאת ZOOM שהגיעה גם לאוסטרליה", אומרת בחיוך יעל, אלמנתו של הרב רזיאל שבח ז"ל, שנרצח לפני כ-3 שנים - כמה מאות מטרים מהכניסה ליישוב מגוריהם חוות גלעד שבשומרון. "אם היית אומר לי לפני שנה שאעביר שיחה באנגלית הייתי אומרת לך 'בחיים לא', אבל מאז הקורונה דברים השתנו".

 לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

יעל שבח לא נחה לרגע, מהרצאה למפגש, לסדנה, לשיעור תורה. כשקבענו את הריאיון הזה, לקראת יום זיכרון, שבח הסכימה לשתף את גולשי N12 בהתמודדות עם האובדן הנורא ואיך מצאה את הכוחות להמשיך הלאה ולהקים מפעל חיים של ממש. אבל, גם היה לה תנאי: "זה לא יהיה ראיון עצוב".

על הלילה ההוא ששינה את חייה היא מספרת: "זה היה בשעה 20:00 בערב, הייתי בבית וחיכיתי לרזיאל שיגיע. היה אמור להתקיים אצלנו בבית שיעור בשעה 20:15. אני זוכרת שצלצלתי אליו, רציתי לדעת אם אני זאת שמקבלת את הלומדים או שהוא יספיק להגיע".

יעל שבח ורזיאל שבח ז"ל (צילום: דניאל יחזקאל)
השבעה הפכה למשהו לאומי, יעל ורזיאל ז"ל | צילום: דניאל יחזקאל

את השיחה ביניהם היא כבר לא תשכח לעולם. "רזיאל מיד ענה לי לטלפון ואמר: 'ירו בי, אני בכניסה לחוות גלעד, פצוע'", יעל מתארת. "בדיעבד גילינו - שזאת הייתה ממש חוליית מחבלים שארבה על הציר הזה. רזיאל לא היה הניסיון הראשון שלהם, אך לצערי היה ההצלחה הראשונה".

זה קרה בינואר 2018. הרב רזיאל שבח עשה את דרכו לבית המשפחה ביישוב חוות גלעד. כמה מאות מטרים משער החווה, כששבח נסע על כביש 60 המפותל, הגיחו המחבלים ופתחו בצרור יריות לעבר רכבו. שבח, בן 35 רב-מוהל ואב לשישה, ספג פגיעות רבות, סטה שמאלה עם רכבו והתנגש בגדר ביטחון סמוכה. בשארית כוחותיו הצליח שבח, כונן מד"א בהכשרתו, לאסוף את הטלפון הנייד שלו ולהימלט מהרכב.

כשהוא יושב פצוע בצד הדרך הוא מקליט הודעה לחבריו בקבוצת הוואטסאפ המבצעית: "ירו בי, ירו בי, אני ליד חוות גלעד". לאחר האירוע הטרגי יספרו מקורביו שלמרות הפגיעות הקטלניות, רזיאל נשמע בהודעה קר רוח, דיבר בקול ברור וחזק ואף אחד לא האמין שזמן קצר לאחר מכן ייקבע מותו בבית החולים מאיר בכפר-סבא. "היום אני יודעת לומר שעם אותן מילים שאמר רזיאל בשיחה ההיא הוא בעצם נפרד ממני", אומרת יעל.

 "לא חשבתי שאני הולכת לתסריט כזה"

"אני בינתיים בבית, מתחילה לעכל שקרה משהו, כל הזמן מנסה להתעדכן במה שקורה בזירה. הילדים בינתיים התעוררו מההמולה, אבל גם אז היה לי חשוב לשמור על שגרה מולם, לא רציתי להלחיץ אותם", היא נזכרת. "במקביל, שכנות התחילו להגיע ואני בינתיים התארגנתי לצאת לבית החולים. אחד החברים של רזיאל, חובש בכיר, מבקש ממני להתלוות אליו באמבולנס. אני לוקחת את התינוק שלנו שהיה אז בן 10 חודשים. בדרך ביקשתי לעצור ליד הרכב, כי רציתי שיביאו לי את התפילין של רזיאל. לא חשבתי שאני הולכת לתסריט כזה. מבחינתי רזיאל יצטרך את התפילין שלו לבוקר".

 

רזיאל שבח ז"ל (צילום: דניאל יחזקאל)
רזיאל עם הילדים | צילום: דניאל יחזקאל

"עד שהרופא אמר את המילים לא נתתי לזה לחדור אליי", יעל מספרת על ההודעה הקשה כי רזיאל מת מפצעיו. שעות בודדות לאחר מכן היא כבר מודיעה על החלטת המשפחה לקבור את בעלה ביישובם. "רזיאל ביקש שאם יקרה לו משהו הוא ייקבר בחוות גלעד. אנחנו מכבדים את בקשתו ואנחנו נקבור אותו ביישוב שהוא כל כך אהב ופעל בו. אני קוראת ומבקשת מכל עם ישראל להגיע ללוות את רזיאל היקר בחוות גלעד שבשומרון. זו בקשתי".

היום היא יודעת לומר כי אומנם בימי השבעה היא איבדה משהו מהאני הפרטי שלה, אבל השבעה הפכה לאירוע לאומי-ציבורי ולא סתם. "הגיעו רבים לנחם ולתמוך - שרים, קצינים חברים - היה מסר חשוב באוויר לאורך ימי השבעה שלפיו 'רזיאל לא נרצח פה סתם ושחשוב להסדיר את חוות גלעד'", יעל מסבירה.

מיד אחרי פיגוע הירי החלו כוחות צה"ל במרדף אחר המחבלים שנמשך כשבוע ובמהלכו הם נמלטו משכם לג'נין ושם הסתתרו. ב-17 בינואר אותרו המחבלים ובמהלך חילופי האש עם כוחות הביטחון נפצעו שני חיילים - אחד מהם קשה והשני קל. אחד מהמחבלים נהרג בקרב היריות והשני נעצר. חמאס נטל אחריות על הפיגוע. בתגובה לרצח הרב שבח, הממשלה אישרה את הסדרתה של חוות גלעד שהוכרזה כיישוב חדש ביהודה ושומרון.

 

יעל שבח (צילום: דניאל יחזקאל)
"רזיאל נוכח בחיינו כל הזמן" | צילום: דניאל יחזקאל

על ההתמודדות והיכולת להמשיך הלאה היא אומרת: "כשאתה חווה משבר מאוד גדול, אתה נדרש לכוחות. זאת מציאות חדשה, יש לנו כוח מסוים ששמור לשעות משבר ושעות חירום והנפש יודעת להפיק - זה מה שקורה פה בשלוש השנים האחרונות".

"יש אומנם עליות וירידות וזה דורש הרבה יותר כוח והרבה יותר חדות וערנות לסיטואציה", היא מוסיפה. "מצד שני, גם הרצון לחפש את הטוב והכיף אחרי זעזוע כזה הוא הרבה יותר עוצמתי. כשאדם כה משמעותי כמו רזיאל הולך לך - אתה מרגיש את הצורך לחיות גם בשבילו".

יעל מספרת שגם היום, שלוש שנים אחרי הרצח, היא מוצאת את עצמה שואלת: "מה רזיאל היה עושה? מה רזיאל היה אומר?". על הגידול של ששת ילדיהם בלעדיו היא אומרת: "הילדים האלה לא גדלים בצל אובדן. לאובדן יש מקום, אבל אנחנו חיים במציאות חיים אחרת. הם יותר אחראיים, יותר שמחים, יותר כועסים. החיים שלהם בעוצמה יותר גבוהה משל מאדם רגיל".

יעל אומרת שגם היום רזיאל נוכח בגידול הילדים: "יש לו מקום מאוד משמעותי בהתבגרות שלהם. הם מדברים עליו, שואלים עליו. הם יחפשו זיכרונות מאבא, ינסו לשחזר סיטואציות, יחפשו תמונות וסרטונים. מקומות שהיו מבלים בהם עם אבא, הפכו להיות מקומות מועדפים עלינו לבילוי. מה אנחנו לא עושים? לא מדברים על ליל הרצח".    

יעל שבח (צילום: דניאל יחזקאל)
יעל הלכה בדרכו של בעלה ועשתה קורס מד"א | צילום: דניאל יחזקאל

יעל פועלת רבות להמשיך בדרכו של בעלה ואומרת שהיא מרגישה שהיא מגשימה לרזיאל חלומות. אחד הפרויקטים הראשונה היה השתתפותה בקורס חובשים. "אחרי הרצח הגיעו לפה ממגן דוד אדום והחליטו לקיים קורס חובשים של מד"א באזור שבו אנחנו חיים. נרשמתי לקורס הזה בשביל רזיאל, כדי להרגיש אותו. גם היום כשאני יוצאת למשמרת במגן דוד אדום, אני לוקחת את התג של רזיאל, אני עושה את זה ביחד איתו".

פרויקט נוסף שממשיכה יעל לקדם גם בימים אלה לזכרו של רזיאל קשור להסדרת היישוב חוות גלעד. "קנינו פה שטח, אני חתמתי על השטח האחרון בחוות גלעד, שבועיים אחרי הרצח, ומבחינתי כל דבר שמקדם את היישוב כמוכר ורשמי - זה חלק מהנוכחות של רזיאל בחיים שלנו". בנוסף, מאז מותו, ממשיכה יעל לארח פעם בשבוע ערב לימוד תורה בבית המשפחה.

 "קיבלתי עשרות הצעות להצטרף לפוליטיקה - לא כרגע"

‏"תעשו טובה, כשרזיאל יחזור תזכירו לי למחוק את היוזר הזה", כך מציגה את עצמה יעל בדף הטוויטר שלה. יש לה אלפי עוקבים ברשתות החברתיות וכל ציוץ, כל פוסט מקבל מאות לייקים ושיתופים. האם זה משך גם את תשומת לבם של הפוליטיקאים שאולי הציעו לה להצטרף?  "היו הרבה הצעות ושיחות. לא אגיד שמות, אבל לכולן סירבתי. זה לא רלוונטי אליי כרגע. אני חושבת שאני משפיעה במקום שבו אני נמצאת ואם אצטרף לפוליטיקה זה יצמצם את יכולת ההשפעה". היא מציינת. "אני בקשר מצוין עם סמוטריץ', שקד, בנט, מירי רגב ועומר ינקלביץ' - אני מברכת את דרכם, אבל לא רואה שמשהו שם מנצנץ בשבילי".

ומה היא מאחלת לעצמה, למשפחתה או לציבור הרחב לקראת יום העצמאות? "מגיע לנו צל"ש. היתה סיעתא דשמייא, ה' סידר את זה שניפול על החיסון הנכון, ניכר שראש הממשלה מאוד השקיע בזה. אומנם היו עליות וירידות, אבל עשינו עבודה מצוינת. אנחנו יכולים להסתכל על השנה הזאת ולהתפלל שנדע לקחת את התכונות שהצמחנו, לשמור אותן לבאות וגם לדעת לפרגן לעצמנו. צריך להפסיק לפחד מהפחד. יחסית למגפה, התנהלנו נהדר".