מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו לראשונה לגדל עוברי עכברים מחוץ לרחם. השיטה החדשה צפויה להוות כלי חסר תקדים בחקר ההתפתחות העוברית של יונקים. באמצעות השיטה החדשה, הצליחו המדענים לגדל עוברי עכברים מחוץ לרחם כבר משלבי ההיריון הראשוניים ביותר - עד לשלבים מתקדמים של יצירת האיברים בעובר. ממצאי השיטה התפרסמו היום (רביעי) בכתב-העת המדעי "Nature", והם הוצגו בין היתר כתגלית שעשויה לספק תובנות חדשות על מומים מולדים והתפתחותיים ובעיות פוריות שונות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

פרופ' יעקוב חנא מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון הסביר כי הרבה ממה שאנחנו יודעים כיום על התפתחות עוברית, מקורו בהתבוננות בהתפתחות העוברית של לא-יונקים, כמו דגים או דו-חיים – או תמונה מקוטעת וחלקית של ההתפתחות העוברית של עכברים בשלבים שונים של ההיריון. הסיבה לכך היא כי בניגוד להתפתחות עוברית של דגים או צפרדעים, המתרחשת מחוץ לגוף בתוך ביצים, הרחם ביונקים אינו מאפשר לחוקרים לצפות באופן ישיר ורציף בהתפתחות החיים.

למרות ניסיונות חוזרים ונשנים מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, עד כה לא הצליחו לגדל עוברים מחוץ לרחם באופן מוצלח. פרופ' חנא הצליח לפתח את השיטה הזאת במשך שבע שנים, במסגרתה גדלו עוברי העכברים כבר משלבי ההיריון הראשוניים. "שלבים אלה הם החלק המסתורי והמעניין ביותר בהתפתחות העוברית", הסביר פרופ' חנא. "כעת, באמצעות השיטה החדשה, אנו יכולים להתבונן בשלבים אלה לפרטיהם ולבצע ניסויים שונים שלא היו אפשריים קודם לכן".

ניסוי גידול העוברים ברחם מלאכותי (צילום: מכון ויצמן למדע)
"החלק המסתורי והמעניין בהתפתחות". ניסוי גידול העוברים | צילום: מכון ויצמן למדע

כדי לבדוק אם תהליכי ההתפתחות מחוץ לרחם היו תקינים, ערך הצוות השוואות מדוקדקות של העוברים שהתפתחו מחוץ לרחם עם עוברים שהתפתחו בתוך רחם בנקודות זמן שונות. החוקרים גילו כי התהליכים ההתפתחותיים היו זהים לחלוטין בשתי הקבוצות. הצלחתם מבשרת טובות גם לגבי אפשרויות מחקר עתידיות. "אנו מאמינים שאפשר להזריק גנים או אלמנטים אחרים לעוברים המתפתחים בשיטה חוץ-רחמית זו, ולקבל תוצאות העולות בקנה אחד עם מה שקורה ברחם", הסביר פרופ' חנא.

ניסוי גידול העוברים ברחם מלאכותי (צילום: מכון ויצמן למדע)
ניסוי גידול העוברים ברחם מלאכותי | צילום: מכון ויצמן למדע

פרופ' חנא הבהיר כי אם נותנים לעובר את התנאים הדרושים לו, הקוד הגנטי שלו נכנס לפעולה, ומתחיל בתהליך פיתוח החיים. "מטרתנו הייתה להצליח לשחזר תנאים אלה, כך שנוכל לצפות בזמן אמת באפקט הדומינו בפעולה", הסביר פרופ' חנא. לדבריו, שיטה זו גם צפויה להפחית את השימוש בחיות מעבדה, להוזיל עלויות ולהאיץ תהליכי מחקר בתחום הביולוגיה ההתפתחותית.

במחקרי המשך ינסו במעבדתו של פרופ' חנא לגדל את העוברים מחוץ לרחם כבר משלב אפס, ואף לייצר לשם כך עוברים מלאכותיים מתאי גזע. כמו כן, ינסו לרתום את השיטה שפיתחו כדי לבדוק מדוע הריונות לא נקלטים, כיצד תאי גזע מאבדים בהדרגה את אופיים ואילו תנאים בהיריון עלולים להוביל להפרעות התפתחותיות.