שלושה חודשים אחרי שנכנס לתפקיד, היום (חמישי) סיים את תפקידו פרוייקטור הקורונה הלאומי, הפרופ' רוני גמזו, ויחזור לתפקידו הקודם כמנהל בית החולים איכילוב. הערב נערכה מסיבת עיתונאים לסיכום כהונתו הקצרה, בה הסביר לציבור בפעם האחרונה את השיקולים שהובילו אותו בהובלת המאבק בנגיף, ובה הביע את דעתו על הסוגיות החמות שעומדות על הפרק - סגר לילי, פתיחת מערכת החינוך והחיסונים. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

גמזו פתח את אירוע הפרידה בסיכום הפעילות שנעשתה עד כה במסגרת הטיפול במשבר ותיאר את הצעדים הבולטים שקידם. "יש משרד בריאות אבל לא משרד קורונה ואנחנו יצרנו משרד קורונה", אמר גמזו. "מדינת ישראל איננה אחידה, יש גוונים רבים של החברה ולכן הקמנו דסק חרדי, כללי וערבי. זה היה קריטי להצלחה".
 
גמזו הדגיש את החשיבות בשקיפות, בהסברה ובתקשורת בהירה עם הציבור, ואמר: "לאורך כל התקופה שהובלתי יחד עם ממשלת ישראל את המאבק הקורונה נהגתי תמיד לדבר עם הציבור ולתת כל הזמן תמונת מצב. זה אירוע מורכב ולא פשוט גם לאנשי המקצוע, החשיבות הגדולה היא לתת הסברים ולענות על שאלות". גמזו עקץ את מקבלי ההחלטות וטען: "מי שחושב שאפשר לנהל את המגיפה מלמעלה ולא מלמטה לא מבין קורונה. ההתפרצות מתחילה מרחוב ומשכונה - שם צריך לדעת מה קורה".
פרופ' רוני גמזו פרויקטור הקורונה בועדת חוקה (צילום: ערוץ הכנסת)
גמזו: "מי שחושב שאפשר לנהל את המגיפה מלמעלה ולא מלמטה לא מבין קורונה" | צילום: ערוץ הכנסת
 
בנוגע לשיקולים הפוליטיים שהנחו את קבינט הקורונה בחודשים האחרונים, אישר גמזו: "שיקולים פוליטיים היו קיימים מעת לעת אי אפשר להסתיר את זה. למשל הנושא של הקנסות - זה נדרש להגדלת ההרתעה. אין הרתעה ב-5,000 שקל מקיום חתונות והיו כאן שיקולים פוליטיים לא נכונים. אני מנסה בכוחותיי האחרונים למצוא פיתרון כדי לאפשר את זה". עם זאת, טען גמזו כי הוא מרוצה מהמנדט שניתן לו במסגרת התפקיד: "לא הייתה לי שום בעייה עם זה שלא הייתה לי סמכות מוגדרת מראש. ככה אפשר וצריך לעבוד. אנשי מקצוע יכולים למצוא את הדרך שלהם באמצעות יכולות מנהיגות".

רמזור, מערכת החינוך ובדיקות

הפרויקטור היוצא התייחס למודל הרמזור שזכה לביקורת רחבה על הצלחתו בחודשים האחרונים והבהיר: "הרמזור לא נכשל - הוא חי ומונע התפרצויות. אנחנו יודעים לקבוע על כל עיר, יישוב ואפילו שכונה שצריכה להיכנס לסגר. כל דבר במדינת ישראל עובד על פי הרמזור, הנוסחה היא חכמה - בודקת גם את שיעור הבדיקות החיוביות וגם את התחלואה החבויה. זה מודל רגיש וחכם, הרשויות המקומיות רוצות להיות ירוקות. גם אם הרמזור לא קובע כרגע מסחר או חינוך - כולם רוצים להיות ירוקים".
 
בהמשך ישיר, התייחס לדיון על פתיחת מערכת החינוך בימים אלה, וחזר להחלטתו בחודש ספטמבר שאישרה לפתוח את הלימודים לתלמידי כיתות א-ד. "לא הייתי חוזר על פתיחת מערכת החינוך במלואה במצב התחלואה שהיה בישראל. לכן הפעם החלטנו שנעשה את זה בצורה מאוד זהירה".
 
גמזו הדגיש את החשיבות שבהגדלת מספר הבדיקות: "היום יש לנו יכולת לבצע 115 אלף בדיקות קורונה ביום. זה הנתון הגבוה ביותר בעולם ביחס לאוכלוסיה. צריך להשתמש בזה - זה מודיעין שאם לא משתמשים בו הוא מתבזבז. אני ממליץ לעשות שימוש נרחב בבדיקות, יש לנו תקציב מוכן לתמרץ רשויות מקומיות בסכומים של עד 20 מיליון שקלים. זה סוכם עם האוצר והשלטון המקומי".
פרויקטור הקורונה רוני גמזו מבקר בכפר ברטעה
גמזו: "מדינת ישראל איננה אחידה, יש גוונים רבים של החברה ולכן הקמנו דסק חרדי, כללי וערבי"

האם גמזו בדרך לפוליטיקה?

לסיכום, גמזו שיתף באופטימיות כי הוא מעריך ששגרת החיים הרגילה נמצאת באופק הנראה לעין: "אני מניח שבין אפריל-מאי יגיעו חיסוני קורונה לישראל. אולי אפילו במרץ. זו ההערכה שלי". באשר לחזרה לשגרה האישית שלו, צחק גמזו: "פניי לאיכילוב. אני לא חושב על לפנות לפוליטיקה, וחוזר לבית החולים שלי. שם המיקוד שלי".
 
מי שיחליף את גמזו כראש תכנית "מגן ישראל" הוא פרופ' נחמן אש, לשעבר קצין רפואה ראשי בצה"ל. "אני ממליץ לנחמן לראות כל פרט, להגיע ליישוב ולדבר עם אנשי האכיפה, המשק והכלכלה", המליץ גמזו היוצא לפרויקטור הנכנס. "זה אירוע שיש בו 360 מעלות של שיקולים - קח אותם לתוך משפך ההחלטה שלך, לא רק את השיקולים האפידמיולוגיים וכדי להכיר אותם צריך לדבר עם כולם".