הבניין ברחוב "נדב" 2 בתל אביב נראה מבחוץ רגיל עד כאב. אפילו השמיים הסוערים, שכבר הפכו לרקע הקבוע של תמונות הבניין, בהירים הפעם, והשמש זורחת. נרות הזיכרון שעיטרו את הכניסה בחודשים לאחר האסון, נעלמו כלא היו, והירידה התלולה לחניון התת-קרקעי, שבאותו יום שבת, 4.1.2020, הייתה מוצפת במים עד למפלס הרחוב, נקייה ותמימה למראה. אבל יחד עם אלו, נעלמו גם הדיירים. 

רחוב נדב 2 כיום, הבניין שבו אירע אסון המעלית (צילום: החדשות 12)
הבניין שבו אירע האסון | צילום: החדשות 12
כך נראית כיום הירידה לחניון שהוצף ביום האירוע (צילום: החדשות 12)
הירידה לחניון שהוצפה ביום האסון | צילום: החדשות 12
החניון ביום האסון (צילום: החדשות 12)
כך נראה החניון שהוצף לאחר האסון | צילום: החדשות 12

תיבת הדואר שעומדת בכניסה, שפעם הייתה מעוטרת בשמות דיירי הבניין, ריקה באופן מחשיד. מאוחר יותר יתברר שכמעט כל דיירי הבניין עזבו לאחר האסון, ורק בודדים נותרו לגור שם.

"את מחפשת משהו?" שואלת אותי בחצי רוסית - חצי אנגלית אישה בשנות הארבעים לחייה, שבדיוק יוצאת לזרוק את הזבל. כשאני מנסה להסביר לה שבאתי לבדוק איך נראה הבניין כמעט שנה אחרי האסון, היא משתוממת, "עברתי לכאן לפני 3 חודשים, אני לא יודעת על מה את מדברת" היא אומרת, וממהרת לחזור פנימה. 

על המעלית, אותה מעלית שהפכה להיות מלכודת המוות של דין שושני וסתיו הררי ז"ל, בני 25 במותם - מתנוסס שלט "לא בשימוש". כמעט שנה מאז שטבעו למוות השניים, שרק ניסו לרדת לחניון ולהזיז את האוטו, והמעלית עדיין לא תוקנה. אפילו כפתור האזעקה, ששברו הדיירים באותו יום בניסיון נואש לקרוא לצוותי חילוץ, עדיין שבור.

המעלית שהוצפה ובה טבע הזוג למוות (צילום: החדשות 12)
המעלית שבה טבעו בני הזוג עדיין לא עובדת | צילום: החדשות 12

רוב הדירות בבניין ריקות, והדיירים שכן פותחים לי את הדלת, עונים שהם לא דוברים עברית. אני מצליחה להבין שהם הגיעו לכאן בחודשים האחרונים, ורובם לא יודעים בכלל למה המעלית לא עובדת כל כך הרבה זמן.

לפני שאני עולה לקומה האחרונה, אני רואה דלת שמובילה לחניון. בפעם האחרונה שראיתי את החניון, באותו יום נורא, הרעש של ניסיונות החילוץ והשכנים הלחוצים צועקים היה מחריש אוזניים. כעת, החניון ריק לחלוטין. השקט ששורר כאן, מפחיד באותה מידה. דממת מוות.

החניון שהוצף באסון הטביעה במעלית  (צילום: החדשות 12)
החניון הריק, כיום | צילום: החדשות 12

"כמעט כולם עזבו, רק 3 משפחות נשארו, ביניהם אני", מספר ראובן יצחק גיטלמן, שגר קומה אחת מתחת לשושני והררי ז"ל. "יש כל הזמן פחד שזה יקרה שוב. זה כבר קרה פעם אחת, ומה עשו מאז? עובדים של העירייה ניקו פה שבוע והפסיקו. לא עשו שום תיקונים מאז לוודא שזה לא יקרה עוד פעם".

"אני מפחד אפילו לרדת במדרגות. אף אחד לא מחנה למטה, חוששים שהחניון שוב יוצף", הוא אומר, ומצביע מהמרפסת על הירידה לחניון: "תראי, ירד קצת גשם וכבר הכול רטוב". וכנראה שלא רק הדיירים מפחדים. בעלי הבניין שלחו הודעות לכל השכנים וביקשו מהם "לא לרדת לחניון בימים גשומים".

מעולם לא אירע מקרה מוות כמו של דין שושני וסתיו הררי ז"ל. זהו מקרה "טביעה למוות במעלית" הראשון אי פעם. הסיכויים לאירוע כזה כל כך מזעריים, והצריכו שילוב של מחדלים וליקויים רבים כל כך שקשורים לגופים שונים רבים כל כך, כדי להביא לתוצאה ההרסנית הזו. 

אם מכבי האש היו עונים לטלפון בזמן, אם עיריית תל אביב הייתה משפרת לקראת החורף שעבר את התשתיות באזור, או אם המעלית שנתקעה הייתה נפתחת אוטומטית כפי שהיא אמורה לעשות - ייתכן והאירוע היה נגמר באופן שונה לחלוטין. מד"א, אגב, היו היחידים שפעלו כראוי באירוע: מהרגע שקיבלו את הדיווח הראשון, שלחו אמבולנס שהמתין בסמוך לבניין לחילוץ הפצועים.

משפחותיהם של המנוחים אף הגישו לאחרונה תביעה בהיקף של מיליוני שקלים, בסיוע עורכי הדין קובי קפלנסקי וחן גלעד. תביעת הנזיקין הוגשה נגד העירייה, רשות הכבאות וההצלה, בעלי הבניין וחברת המעליות. 

"אם אנשים עולים לרכב ועושים תאונת דרכים כי לא שמרו על הוראות תחבורה, אפשר להבין את זה", אומר ציון שושני, אביו של דין שושני ז"ל. "אם אדם חלה במחלה קשה ונפטר, אפשר להבין את זה. אבל בשנת 2020, מישהו שלוחץ על כפתור למעלית, ומת? זה מוות סתמי - אסון שווא, שגדע שתי נשמות טהורות בשיא חייהם והרס שתי משפחות. אנחנו שבורים, מרוסקים, אבודים. הלב דואב כל הזמן, 24 שעות ביממה".

לפני שנהרג, דין שושני היה השף ושותף במסעדת "מנצ'וק" בתל אביב. עם תחילת משבר הקורונה נסגרה המסעדה, ולא היה ברור אם תיפתח מחדש. כעת מספר אביו כי הם שוקדים בימים אלו על תפריט וגיוס עובדים חדשים: "אנחנו נפתח. זה כמו מורשת קרב, זה מה שהוא השאיר. זה כמו שמישהו משאיר ספר אז אתה תקרא בו שוב ושוב, אז פה הוא השאיר מנה מנצחת. הוא לקח כל מיני סוגי ירקות ועשה מהם מרקם כמו של חומוס, וזה היה מטורף. אנחנו עם היד על הדופק כי זו המורשת שלו. הוא השאיר מתכון של מזון שאין בעולם".

בין התגובות של הגופים הקשורים לאסון, חוזרת שוב ושוב הטענה כי מזג האוויר הסוער באותו היום וכמות המשקעים היו חריגים, ולא היה אפשר להתכונן מראש. אבל כיום, לאחר שלמדנו בצורה הכואבת ביותר שמצב כזה אפשרי, גם אם נדיר -  אילו לקחים הופקו מאז אסון המעלית, כדי לוודא שאירוע כזה לא יחזור על עצמו? וזו השורה התחתונה - והכאובה.

//img.mako.co.il//2020/11/18/elevator2.png

עיריית תל אביב יפו אחראית על מערכת הניקוז בדרום העיר ואישרה את בניית החניון התת קרקעי. על פי תביעת המשפחה, החניון נמצא בנקודה הנמוכה ביותר בשכונה - מה שגרם למים להתנקז דווקא בו. ובכן, בעלי הבניין עדיין ממליצים לדיירים לא לרדת לחניון. 

אומנם בשבוע לאחר האסון נוקו מערכות הניקוז, אך החניון, שלפי התביעה בנוי ביודעין בצורה מסוכנת, עדיין פועל באותה הדרך. לטענת העירייה, הם פעלו לפי הנהלים ו"אין קשר בין התנהלות הגורמים העירוניים לטרגדיה הנוראה". בעירייה הוסיפו וסיפרו כי כסף רב הושקע בעבודות באזור במשך העשור האחרון, אך "אירועי גשם קיצוניים בפרק זמן קצר יוצרים עומס שאף מערכת ניקוז אינה יכולה לעמוד בו". (התגובה המלאה - בסוף הכתבה)

בכל חורף מוצפת דרום תל אביב במידה זו או אחרת. למרות זאת, על פי כתב התביעה, בעל הבניין אלפרד ג'דיד לא התקין רמפה בכניסה לחניון - מה שהיה יכול אולי למנוע, או לפחות לעכב, את זרימת המים לתוך החניון ומשם לתוך המעלית. לפי התביעה, ג'דיד גם לא התריע בפני הדיירים לא להשתמש במעלית בזמן הצפה - אם כי לא הייתה התראה מדויקת באותו היום. ג'דיד סירב להגיב ולפרט אם שינה משהו מאז הטרגדיה - אבל הביקור במקום חושף כי עדיין אין רמפה בחניון, והמעלית לא עובדת כבר כמעט שנה, כך שנראה שלא הרבה השתנה אם בכלל. 

דלת דירתם של דין יעקב שושני וסתיו הררי ז"ל (צילום: החדשות 12)
דלת דירתם של דין וסתיו | צילום: החדשות 12

באותו יום גשום אירע מקרה המוות הראשון המתועד של טביעה בתוך מעלית. "שינדלר-נחושתן" הפכה לחברה הראשונה בהיסטוריה שמעורבת במקרה שכזה. עדויות הדיירים שפורסמו באותו היום ונכללו בכתב התביעה מעלות טענה קשה כלפי החברה: לאחר שהזוג הצעיר נתקע במעלית, השכנים ניסו במשך דקות ארוכות להשיג טכנאי, וכשהוא סוף סוף הגיע - הם מספרים שלא היה ברשותו ציוד חילוץ מתאים, ולבסוף הוא הלך כשהמנוחים עדיין תקועים. בחברה מכחישים וטוענים כי הוא הגיע עם כל הציוד המתאים, אך אז עולה השאלה: אם היה ברשותו הציוד - מדוע לא חילץ אותם? (התגובה המלאה - בסוף הכתבה)

עוד טוענות משפחות הקורבנות בכתב התביעה כי האסון הכבד היה יכול להימנע בזכות חיישן הצפה, שתפקידו לזהות רטיבות ולשגר באופן מיידי את המעלית לקומה העליונה. אומנם התקנתו אינה חובה, אבל ייתכן שהיה אפשר לצפות (אחרי שהוכח כי חיי אדם יכלו להינצל) שחברת המעליות לפחות תשקול להתקין אחד כזה במעליות באזורים מסוכנים ו"מועדים לפורענות". עלותו של החיישן, אגב, מאות שקלים בלבד.

המעלית שהוצפה ובה טבע הזוג למוות (צילום: החדשות 12)
כפתור אזעקת החירום עדיין מנופץ | צילום: החדשות 12

ניסינו לברר אם הייתה הפקת לקחים כלשהי, אבל חברת המעליות לא השיבה לשאלה אם השתנו הנהלים מאז. בחברה הכחישו אחריות לאירוע וטענו כי עמדו "בכל הדרישות של מכון התקנים הישראלי ומשרד העבודה".  (התגובה המלאה - בסוף הכתבה)

"אנחנו שומרי שבת. ובאותו יום, בשעה 16:00, צלצל אלינו טלפון בצורה לא שגרתית, הרבה פעמים, אז אשתי ענתה", נזכר ציון, אביו של דין. "אמרו לה שיש התקהלות סביב הבית של דין. מיד התלבשתי ורצתי למקום כי המרחק בינינו הוא 150 מטר".

האב שחזר את הרגעים הראשונים בזירת האסון: "קראו לי הצידה ואמרו לי שפינו גבר במצב אנוש לבית החולים. זה היה שקר. הוא כבר היה מת. הם קפאו למוות, לא טבעו", הוא תיאר בקול חנוק מדמעות. "אני רוצה להאמין שהם התחבקו ונתנו נשיקה ארוכה. אני חושב שהם לא היו צריכים לקחת שאיפות אוויר אחרונות, כי הם כבר מתו לפני שהמים כיסו אותם".

על אף שהיו מחדלים רבים שהובילו לתוצאה הקשה, התנהלות רשות הכבאות וההצלה הייתה הגורלית ביותר באירוע. בעקבות מזג האוויר החריג באותו היום, במחוז תל אביב התקבלו מאות שיחות בתוך שעתיים על אירועי הצפות שונים, כשרק 3 מוקדנים היו זמינים לענות. השכנים של שושני והררי ז"ל התקשרו עשרות פעמים: תחילה הדיווח סווג במוקד כ"אירוע שנפתח בשוגג", ולאחר מכן לא הצליחו לתפוס עוד את המוקד. לבסוף גררו פיזית כבאים שטיפלו באירוע סמוך לבדוק את המעלית.

כיום, ממרחק הזמן מתברר שרשות הכבאות וההצלה היא היחידה שבאמת הפיקה לקחים משמעותיים ופעלה לשינוי נהלים בעקבות האירוע. בין היתר, הוקם מערך מודיעיני חדש לאיסוף וניתוח התראות שירות מטאורולוגי. השבוע אף נכנסה לפעולה מערכת התראת שיטפונות חדשה, שתשפר באופן משמעותי את יכולת הכוחות להיערך לאירועי הצפות.

והשינוי המהותי ביותר: מערכת טלפונית חדשה, שפותחה בידי מד"א ותבטיח כי כל קריאה או דיווח ייקלטו במערכת - גם אם יש עשרות שיחות במקביל. עד כה, אם התקשרתם ממחוז תל אביב - כל השיחות הופנו רק למוקד אחד, ואם לא היה מוקדן זמין, לא יכולתם לקבל מענה. מעתה, אם המוקד בתל אביב תפוס - תועברו למוקד אחר בארץ, שיענה ויוכל להקפיץ כוחות לסיוע. אותה מערכת גם תזניק באופן אוטומטי כוחות הצלה משני הארגונים בו זמנית לזירת האירוע.  

אנשים תקועים במעלית בעקבות שטפונות
פעילות החילוץ מהמעלית ביום האסון

"חבל שהייתי צריך לאבד את בני בשביל זה, אבל אם הם עשו תיקון רגולטורי במערכת אז כל הכבוד", אמר ציון שושני. "אומרים שהוראות ביטחון נכתבות בדם, וכנראה שזה ככה. כולם מדברים על אובדן ומוות, ואתה רואה משפחות שכולות בטלוויזיה, אבל כשזה מגיע אליך, זה בלתי נתפס. זה כאילו עקרו את ליבך. הפרספקטיבה שלי לחיים השתנתה ב-180 מעלות. הייתי אדם מאושר. פתאום באמצע החיים הכל נגדע, זה קשה מנשוא".

לאחר האסון נפתחה חקירה פלילית בפרשה וגורמים שונים נחקרו: התיק נמצא בימים אלו בבחינה בפרקליטות וטרם התקבלה בו החלטה. המשפחות של דין וסתיו נותרו עם הכאב וסימני השאלה - שאולי יתבררו בחקירה או בתביעה נגד העירייה, רשות הכבאות וההצלה, בעלי הבניין וחברת המעליות. גם הדיירים בבניין, במיוחד אלו שעוד זוכרים את הטרגדיה, עוד מחכים לראות את השינוי גם כשהשמיים כבר לא יהיו בהירים. 

תגובות

מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "ליבנו עם משפחות שושני והררי שאיבדו את היקר להן מכל ואנו משתתפים בצערן על הטרגדיה הנוראה. יש להדגיש כי ברחוב נדב עצמו, בכל הרחובות הסובבים אותו ובעוד עשרות רחובות בשכונת התקווה בוצעו בעשור האחרון עבודות תשתית, ביוב וניקוז בהיקף כספי של רבע מיליארד שקלים. עבודות אלו הורידו בצורה דרסטית את מספר ימי ההצפות בשכונה ואת נזקן. כמו כן, ברחוב נדב עצמו ישנם קולטנים רבים אשר טופלו ונוקו באופן יסודי טרם האירוע. ואולם, כפי שראינו באירוע הגשם בינואר במספר ערים בישראל ובערים רבות בעולם, אירועי גשם קיצוניים בפרק זמן קצר יוצרים עומס שאף מערכת ניקוז אינה יכולה לעמוד בו".

"נוסיף כי ביום זה קיימה העירייה נוהל סופה על פי הנהלים. גם הבניין קיבל את כל ההיתרים הנדרשים. כך שלעמדת העירייה, אין קשר בין התנהלות הגורמים העירוניים לטרגדיה הנוראה. בכל מקרה, איננו סבורים כי נכון להתייחס בתקשורת להליכים משפטיים תלויים ועומדים, והתביעה, כמובן, תיבחן לגופה והעירייה תגיב לה בבית המשפט כנדרש". 

בעל הבניין, אלפרד ג'דיד, סירב להגיב.

מחברת המעליות "שינדלר-נחושתן" נמסר: "מעליות החברה מתוכננות מורכבות ומתוחזקות בסטנדרטים הגבוהים ביותר, בהתאם לתקינה הישראלית ובהתאם לתקינה הבינלאומית. יש לציין כי המעלית עמדה בכל הדרישות של מכון התקנים הישראלי ומשרד העבודה. זמן ההגעה של טכנאי החברה לזירת האירוע היה מהיר מאוד, כ- 20 דקות מרגע קבלת השיחה למוקד השירות של החברה. הטכנאי הגיע למקום עם כל הציוד הרלוונטי לחילוץ אנשים".

מנציבות כבאות והצלה נמסר בתגובה: "כגוף חירום לאומי האמון על עריכת תחקירים לצורכי שיפור המענה המבצעי פעלנו בחודשים האחרונים לקדם שינויים ארגוניים בתחום המוכנות המבצעית בימי קיצון ומזג אויר חריג. לצד הכשרות ואימונים ייעודים ללוחמים, נבנה מערך מודיעין מקצועי  לניתוח התרעות מטאורולוגיות טרם התרחשותן ובנוסף, נרכשה מערכת שו"ב (שליטה ובקרה) מבצעי לניהול וויסות כוחות ואמצעים באירועי חירום. מערך כבאות והצלה פועל בנחישות ובמקצועיות להצלת חיי אדם ורכוש.  

מהפרקליטות נמסר: "במסגרת החקירה התבקשה המשטרה לבצע פעולות חקירה רבות, נבדקו מעורבותם של גורמים רלוונטיים שונים ובכלל זה נתבקשו מספר חוות דעת מומחה, דבר אשר מצריך, מטבע הדברים, זמן והיערכות ממושכים. התיק הועבר לבחינת הפרקליטות לפני מספר חודשים ועודנו מצוי בבחינה".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות