עד גיל 13 דוד בוטקוביץ' היה תלמיד מצטיין, עם מדף מלא במדליות ותעודות עם מאיות. ביום אחד חייו התהפכו ותפסו כיוון אחר: "הברזנו מהלימודים והלכנו לאיזו גינה. תפסנו לנו פינה וחבר הוציא שקית שחורה 'קח תעשן'", תיאר דוד את הפעם שבה נחשף לסמים. "זו הייתה דלת הכניסה שלי לעולם הזה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"כדי להשיג את הסמים אתה מתחיל לגנוב, בעיקר טלפונים", סיפר. מאז היו לו 9 קצינות מבחן, ועם אף אחת הוא לא החזיק מעמד ובכל פעם צבר עוד ועוד עבירות, שהובילו לשעות בתאי מעצר ולמכון הגמילה לנערים "מלכישוע", ממנו ברח 3 פעמים.
"הוא לא היה נורמלי, הוא לא היה שפוי", סיפרה אימו של דוד. "היה כמו זומבי. לא ישן בלילות, מתעצבן, מוציא עצבים, הכול היה שבור בבית. אני רוצה שמישהו יראה אותו, שיעזור לנו".
חצי שנה לאחר שהיה במעצר בית, התקשר דוד למושיק, מייסד מכינת "אשר רוח בו", ואז החל השינוי. "פתאום אתה מוצא את עצמך במדבר, באמצע שום מקום, מתחיל מסע ניווטים שאתה לא יודע מתי הוא יגמר, איך הוא יתחיל ומה יהיה לך בדרך", סיפר דוד. "הקושי הוא פשוט עצום. בסופו של דבר, ריחף לי מאסר מעל הראש. אז ידעתי שהדבר הזה עדיף לי, לא הייתה לי עוד אופציה".
הפרק השני בסדרת הכתבות:
ביום הגיוס של דוד, סיפרה גילי תמיר, עובדת סוציאלית מטעם הסנגוריה הציבורית, על המפגש הראשוני איתו בבית המשפט כשהיה במעצר בית: "שאלתי אותו: 'מה אתה רוצה לעשות? איפה אתה בעוד שנה?'". כשהשיב שהוא רוצה לעשות צבא ולשרת בקרבי, השיבה: "אם אתה רוצה שירות צבאי משמעותי, 9 בבוקר אצלי במשרד".
מאז אותו מפגש מקרי, ולאחר מאמציו של דוד, הוא התגייס לצה"ל מלווה בחבריו למכינה ובמשפחתו. הגשמת החלום לא הייתה קלה: "פתאום לעשות את הסוויץ' מהאזרחות ומהמכינה לצבא". בשיחה עם מפקד הבסיס בחוות השומר, הוחלט כי דוד יוכל לשרת במחלקה קרבית, וכיום, דוד משרת בסיירת גולני: "אולי בהמשך אני אלך להיות מ"כ, אצא לפיקוד ואעביר את המסר שהכול אפשרי".