מצוקה נפשית בצל הקורונה: עמותת סה"ר מדווחת על עלייה חדה בהודעות המצוקה שמתפרסמות ברשת מאז החל משבר הקורונה. על פי הדוח, במהלך החודשים ינואר עד אוקטובר 2020 איתרו מתנדבי "סיירת סה"ר", המנתרת הודעות מצוקה ברשת, עשרות אלפי הודעות. מתוכן, העניקה העמותה מענה רגשי ל-6,496 קריאות - עלייה של 141.4% ביחס לתקופה המקבילה ב-2019.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

בסך הכול העבירה עמותת סה"ר 174 דיווחים לגורמי הצלה בעקבות קריאות המצוקה שאותרו. למעלה מ-60% מהדיווחים הועברו בעקבות חשש לאובדנות או למצבים של סכנת חיים מיידית - ברוב המקרים היו אלו קטינים שזעקו לעזרה. במקביל, חלה עלייה גדולה גם בפניות לקו הצ'אט של סה"ר המופעל על ידי מתנדבים. מאז תחילת 2020, הגיעו לקו 13,323 שיחות, ביחס ל-7,775 פניות בתקופה המקבילה אשתקד – מה שמהווה עלייה של 71% בסך הפניות. 

בסה"ר טוענים כי גם בניתוח חודשי, חלה עלייה ניכרת במספר הפניות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל: החל מ-718 פניות בינואר, 701 בפברואר, 1,004 במרץ ל-1,502 באפריל - ועד לשיא של 1,681 פניות באוקטובר. בנוסף לכך, נרשמה עלייה גם במספר הדיווחים למשטרה על סכנת חיים ממשית - 86 דיווחים במהלך 2020 לעומת 55 דיווחים ב-2019, עלייה של 56%.

דיכאון (צילום: Sam Wordley, shutterstock)
עיקר הפניות - בעקבות בדידות | צילום: Sam Wordley, shutterstock

על פי נתוני הדו"ח עיקר הפניות לקו הצ'אט הן בעקבות בדידות (3,343), דיכאון ועצבות קשה (2,927), חרדות (2,112) ואובדנות (1,990), בעוד הפניות על רקע קשיים כלכליים הן מעטות יחסית (400).   

יעל לוי, מנכ"לית עמותת סה"ר: "שנת 2020 הייתה שנת שיא של פניות, במיוחד מבני נוער וצעירים. הריחוק מהמסגרות הלימודיות והלחץ בתוך הבתים הביאו עימם קשיים ואתגרים חדשים ורבים, ואף הקצינו מצבי מצוקה שהיו טרם המשבר. ראינו עלייה ניכרת גם בפניות שהגיעו לקו הצ'אט של העמותה וגם בקריאות המצוקה שאותרו על ידי מתנדבי הסיירת שלנו ברחבי הרשת. אני קוראת לכולם להיות ערניים לסביבתם, רגישים למצוקות, לפנות אלינו עם כל חשש למצוקה, ולפעול על מנת להרחיב את מעגלי התמיכה של כל אחד ואחת מאיתנו - במיוחד בימים קשים אלה. איתור בזמן של מצוקה יכול להציל חיים". 

לונה בן דיין, המנהלת המקצועית של עמותת סה"ר: "תקופת הקורונה מאופיינת בתנודתיות ואי יציבות מתמשכים: סגר, חל"ת, אי-יציבות כלכלית ועוד. נראה כי משבר מזין משבר והתחושה לא פעם היא של נפילה חופשית אל עבר הלא נודע. חוסר היציבות בא לידי ביטוי גם בחיי הפרט, המאופיינים בקושי רב לתכנן את המחר, לייצר שגרה, ביטחון, וודאות. נראה כי המצוקות מגיעות לשיאן ברגע מסוים ונדחקות ברגע אחר, וכך זה מרגיש שאתגר רודף אתגר ומתעוררת הצפה רגשית שעשויה להוביל לבלבול, ואף לפגיעה בחוסן הנפשי. תכנון מטרות, יעדים ומשמעות, יכולים להוות עוגן מציל חיים שמגביר את תחושת הביטחון והתקווה".