מפרוץ מגפת הקורונה בישראל – פרופסור ברבש הפך לאורח קבוע בכל סלון בישראל והמשבר הביא אותו לקדמת הבמה. היום (רביעי) הוא הגיע לפינה "זום-אין" בתוכנית "שלוש" עם עופר חדד וענה על כל שאלות הצופים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

חגית דוגן נשר שואלת: חולה שאובחן כחיובי ומבצע בדיקה שנייה נספר שוב כחלק הנדבקים?

פרופ' ברבש: "זה מנוטרל ולא נספר פעמיים. אלא אם כן הוא אובחן שוב כחולה, זמן רב אחרי הפעם הראשונה. אנחנו יודעים שיש מצבים בהם הווירוס נשאר בדרכי הנשימה של הבן אדם זמן רב. לכן יכול להיות שהבדיקה תהיה חיובית למרות שהוא כבר הבריא. אדם שעשה יותר מבדיקה אחת סביב המחלה שלו נספר פעם אחת.

אסף וקנין מב"ש שואל: האם הביקורת כלפי הממשלה בעקבות החלטותיה היא לגיטימית, ועד כמה בעינייך החלק של האזרחים בכניסה לסגר שני משמעותי?

פרופ' ברבש: שאלה מורכבת. הבעיה שלנו בישראל מורכבת משני היבטים: אחד הוא תפקוד הממשלה שמתפקדת כמו דירקטוריון שיש בו ניגודי עניינים בין האנשים, וכתוצאה מזה חלק מההחלטות הן בעיתיות וחלק מהאכיפה לא מתבצעת בגלל השיקולים הלא עניינים. ההיבט השני הוא אנחנו כציבור, במיוחד בגל השני, יש תפקיד לא פשוט במיוחד בגלל שאנחנו סובלים מעייפת הקורונה, אנשים חשים שהם מאבדים את עולמם וכתוצאה מזה חלק מאיתנו מתנהלים בצורה לא אחראית. לכן יש שני היבטים: גם הממשלה שלא מתפקדת טוב וגם הציבור שמתנהג פחות טוב.

הקורונה בישראל, אילת (צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)
סגר בעיר אילת | צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

 

מתן אלמליח מדימונה שואל: האם היית מקבל על עצמך את תיק הבריאות, והאם לדעתך תוכנית הרמזור אפקטיבית במלחמה נגד הקורונה?

פרופ' ברבש: התפקיד של שר הבריאות בישראל הוא לדעתי אחד התפקידים היותר מורכבים ובעייתיים במיוחד על רקע הצורה שמשרד הבריאות הגיע למערכה הזו ובעידן שתקציב הולך להיות מאוד חסר. אבל כרגע מינוי שלי לשר לא רלוונטי. לגבי השאלה השנייה, הרמזור יכול להיות אפקטיבי ומאפיינים אותו בכמה מדינות בעולם. כאשר מדברים על שיעורי תחלואה יחסית נמוכים הרמזור עובד אבל בשיעורים גבוהים התוכנית הזו לא יעילה וצריך לזכור נקודה אחת נוספת שתהיה מאוד רלוונטית בחודש הקרוב - זה לא מספיק להגיד שאנחנו עושים רמזור, מישהו צריך להיות מסוגל לקבל החלטה ברמה הפוליטית. המישהו הזה לא יכול לקבל את ההחלטה הזו בגלל לחצים פוליטיים או שהוא חייב למישהו או שהוא מפחד – במקרה כזו גם הרמזור לא יעזור.

חיסוני שפעת (צילום: רויטרס)
פרופ' ברבש: חיסון יהיה לקראת 2021 | צילום: רויטרס

ניר שביט מר"ג שואל: האם אפשר להצליב מידע לפי מטען גנטי ולייתר את מערך החקירות האפידמיולוגיות?

פרופ' ברבש: אנחנו יודעים לעשות היום ריצוף גנטי של הווירוס ולהסתכל מאיפה הגיעו עוד וירוסים. יש עץ גנטי מסודר שמראה בדיוק איך הווירוס עבר ממדינה למדינה ומי נדבק. המוטציות האלה הן עדינות ולא משנות את ההדבקה של הווירוס או האלימות שלו, ולא מפריעות לחיסון. זה דורש צורך לעשות ריצוף גנטי לכל אדם שנדבק. זה לא משהו שעושים במהירות זה לוקח יום שלם במקרה הטוב וזה מאוד יקר. אף מדינה לא עשתה את זה עדיין.

 

נתן גרינפוגל מצפת שואל: מתי יהיה חיסון לקורונה בישראל, ואיך יראו החיים ביום שאחרי המגפה?

פרופ' ברבש: הערכה היא שנקבל חיסון בישראל במרוצת 2021 יותר קרוב לחצי השני של 2021 אבל השינוי לא יהיה דרמטי. הוא יוריד את היכולת של האנשים להידבק ולהדביק. אבל אנחנו נצטרך להמשיך לחיות עם מסיכות וריחוק חברתי לפחות עד סוף 2021.

קורונה, ירושלים, רכבת קלה, מסכות, ישראל (צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90)
פרופ' ברבש: גם אחרי שיהיה חיסון ניאלץ לשמור על ריחוק ולעטות מסכה | צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90

שאלה: אם לא נראה את החיסון בשנתיים הקרובות מה יהיה פה מבחינת התנהלות?

פרופ' ברבש: אני לא חושב שזה מה שיקרה. יש חמש חברות שמתקדמות לקראת סוף החיסון. שלוש מהן יגיעו לשלב האחרון וזה יהיה בסוף השנה. בתחילת שנה הבאה יהיה החיסון. העניין הוא שצריך לצמצם ולהגדיר את הציפיות לזה שהחיסון לא יפתור את הבעיה ביום. אנחנו נהיה תחת מגבלות חברתיות ומסכות לפחות עוד שנה.

שאלה: האם הייתה החלטת ממשלה שהכעיסה אותך או שהביקורת שלך נשמעה כדי להעיר?

פרופ' ברבש: אני התעצבנתי באמת. כשראינו את המספרים הולכים וגדלים התעצבנתי ויש את הבעיה שלא מוציאים את התחקור האפידמיולוגי ממשרד הבריאות ומשאירים את המשרד להמשיך לנהל את האירוע שהוא מעל ליכולותיו. וזה קורה פעם אחר פעם ואנחנו רואים את המספרים גדלים. אז היו רגעים שאיבדתי את הטמפרמנט.

שאלה: האם בשלה העת להשיב את מערכת החינוך לפעילות?

פרופ' ברבש: דעתי היא לא פופולרית. אני חושב שאי אפשר להחזיר את מערכת החינוך בשום רובד שלה כאשר נתוני ההדבקה עומדים על 2,000 נדבקים ביום. זו רמת תחלואה כזו שמי שיחזיר את מערכת החינוך "יאכל אותה" בתחלואה גוברת והמחיר של זה יהיה עלייה בתחלואה יבלום את ישראל בתוכנית השלבים של חזרה לשגרה.