עורכת הדין רונית לירן-שקד עשתה השבוע את דרכה לוועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה לצורך ריאיון לתפקיד היוקרתי. היא מתעקשת שהיא לא גימיק, לא מרגישה שהיא צריכה להוכיח למישהו משהו. היא פשוט חושבת שהיא מתאימה לתפקיד.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אני מתייחסת לתפקיד הזה בשיא הרצינות", היא אומרת. מי שירצה אותי - מוזמן. מי שלא, לא. אני דוגלת בשקיפות מלאה, ככה שאפשר לדעת עליי הכל, אין אצלי שלדים בארון שצריך יהיה לחפש, ככה שכשבוחרים בי
יודעים בדיוק מה מקבלים".
אבל האם המדינה באמת פתוחה לקבל את עו"ד לירן-שקד, שבעברה הייתה בכלל אמיר, גבר גרוש שהוא גם אבא לשלושה ילדים. לפני שמונה שנים, היא עשתה את הצעדים הראשונים במסע שלה. "אני גאה במי שאני, אני גאה בעבר שלי", אמרה לנו אז, "הייתי 47 שנים גבר, ועכשיו השנים הבאות, אלה שנים שבהן אני אהיה אישה לכל דבר ועניין".
משפחתה של רונית התנגדה בזמנו לפרסום הכתבה ופנתה לקבל סעד מבית המשפט. הילדים הדגישו את עוצמת הפגיעה שתיגרם להם והיה מוצא של פשרה - שם משפחתה של רונית לא פורסם, גם לא העובדה שיש לה שלושה ילדים. "זו החלטה שאני לקחתי אותה אחרי הרבה מאוד שיקולים, הרבה מאוד התייעצויות. היה ברור לי שאין דרך לעשות את השינוי הזה בלי כאב".
עו"ד רונית מספרת שהיא מרגישה שחל שינוי ביחס לטרנסג'נדרים בישראל - ושהיא שילמה מחירים על התהליך שבחרה לעבור. כשהשם שלה הופיע ברשימת המועמדים לפרקליט המדינה, הופתענו - כי היא בכל זאת שונה. "אחד הדברים שמחזיקים אותי זה שאני אופטימית חסרת תקנה", היא אומרת. "לא הייתי יכולה לעשות את המסע שאני עשיתי, להיות מי שאני היום, אם לא הייתי עם חזון, עם מנוע קדימה וגם מוכנה להתמודד עם כל קושי".
בנה של רונית התייצב לצילומים והביע תמיכה: "אני ואת ביחד בחיים האלה"
כשהגענו לצלם את רונית, חיכתה לנו הפתעה. טל, אז קטין שפחד מחשיפת סיפורו המשפחתי, התייצב לצילומים, סיפר על הדרך שהוא עשה עם אבא שלו ועל הדרך שהמשפחה עשתה. "באותן שנים הייתי ילד בכיתה י' והדבר היה שונה לי", הוא מספר כשהוא יושב לצד אבא שלו בגאווה, "פעם ראשונה שאני נתקל בכזה דבר גדול בחיים, שינוי של הורה, ולא הצלחתי להכיל באותם רגעים ובאותן שנים, והפחד ממה הסביבה תחשוב עליי, אולי יתנכלו לי על זה".
"הרגע שייזכר לי לאורך כל חיי זה שאני והמשפחה עומדים בבית המשפט מול החלטה של אבא שלי, לא אנחנו ולא רונית, כשני צדדים בבית המשפט, מרוצים מהתוצאות, ונוצר איזה מין קרע שלאחות אותו לקח כמה שנים" משחזר טל את הרגעים ההם.
"זה היה מהלך מאוד מאתגר מבחינת שינוי תפיסתי, שינוי מחשבתי, שבו מגיע ילד בכיתה י' שלא מסוגל להכיל שאבא שלו עושה שינוי, להיום, בן אדם בוגר בן 23, שלא רק שמקבל את השינוי, גם מתגאה באבא שלו ורוצה להראות לך שאני איתך, שאני ואת ביחד בחיים האלה".
לאחר שבנה אמר את הדברים הללו, התרגשות ניכרה על פניה של רונית: "אני רוצה להגיד שעבורי זו אחת המתנות הגדולות ביותר שיכולתי לקבל. הקושי הגדול במסע הזה הרבה פעמים אצל אנשים כמוני, זה היעדר תמיכה משפחתית. והעובדה שטל נמצא פה היום איתי היא התמיכה הגדולה שאני יכולה לקבל".
הנכונות של טל היום לחשוף את עצמו בפני כל העולם ולהגיד: 'כן, זה אני, זו אבא שלי', עבורי זה אחד הדברים המרגשים ביותר שיש. שאלו אותי אם אני מתרגשת לקראת הכתבה. הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היום
היא הכי חדשה שיש, הכי מרגשת, והמון המון תודה. תודה שאתה כאן, תודה שאתה איתי. גם אם אני לא אתקבל לתפקיד, זה שווה את הכל".
"להיות אני זה כמו להסתובב עם דגל הגאווה 24/7, בלי פטור"
פגשנו את רונית אחרי הריאיון בוועדה. "היה מעניין, מאתגר, עניתי להם על כל השאלות, הצגתי את האני מאמין שלי והבהרתי להם את הדבר הכי חשוב - שזו אני. מה שאתם רואים זה מה שאתם מקבלים, ומכאן ואילך הכדור עובר לוועדה", היא אומרת, "הנוכחות שלי פה לטעמי, זה לחזק את הקהילה".
"ההבדל בין אנשים טרנסג'נדרים לבין שאר הקהילה, גיי ולסביות, זה שאותם, אתה לא בהכרח תדע מי זה גיי ומי זו לסבית, זו הזהות המינית שלהם. אז אם הם לא יספרו לך, אתה לא תדע. אבל לאנשים כמוני, זה להסתובב עם דגל הגאווה 24/7 בלי פטור. אני לא יכולה להסתיר את מי שאני. כשאני נכנסת לחדר זה כאילו אני נכנסת עם דגל הגאווה".
"אני קוראת לאנשים כאלה העוצמתיים ביותר בעולם, ברמה של וונדר וומן", היא אומרת. "להבדיל מהסרטים, שם אתה מקבל את הכוחות באופן טבעי, פה זה ליפול, לקום, ליפול, לקום, ליפול, לקום, שוב ושוב ושוב ושוב וכל קימה כזאת מחזקת אותך".