דרמה בבית המשפט העליון: שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, הודיע הערב (שני) כי קיבל החלטה אישית לפרוש מכהונתו. מועד פרישתו נקבע, על פי בקשתו, לסוף אפריל. "הגעתי מטעמים אישיים לכלל החלטה לסיים את כהונתי כשופט בית המשפט העליון", כתב מזוז.

לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"בתום שש וחצי שנות כהונה בבית המשפט העליון וכארבעים שנה שאותן הקדשתי לשירות הציבורי הגעתי מטעמים אישיים לכלל החלטה לסיים את כהונתי כשופט בית המשפט העליון", כתב השופט מזוז. "בשנים האחרונות הקדשתי את מרב זמני ומרצי לעשייה שיפוטית ואני מודה לנשיאה, לחברותיי וחבריי השופטות והשופטים על ההזדמנות שניתנה לי לכהן לצדם ולתרום יחד עמם לקידום שלטון החוק ולשמירה על ערכי הדמוקרטיה בישראל".

השופט מזוז הודיע על החלטתו לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ולשר המשפטים, אבי ניסנקורן. השניים הביעו צער על פרישתו הצפויה של השופט מזוז ואיחלו לו הצלחה.

הדיון בבג"ץ נגד הסכם הרכבת הממשלה (צילום: הרשות השופטת)
הדיון בבג"ץ על ההסכם הקואליציוני. מזוז השני משמאל | צילום: הרשות השופטת

השופט מזוז היה סמן שמאלי מובהק בעליון. פרישתו, חמש שנים לפני הזמן, לצד פרישתם של השופט מלצר והשופט הנדל בשנה וחצי הקרובות, הופכת את כהונת שר המשפטים למכריעה. למעשה, אם הכנסת תמלא את ימיה, הוועדה הבאה תמנה 8 שופטים.

כהונתו כיועמ"ש: תיק קצב ותקופת ההתנתקות

לפני כהונתו בעליון, מונה מזוז בפברואר 2004 ליועץ המשפטי לממשלה והיה ליועץ הראשון שמונה בהליך שנקבע על-פי המלצות ועדת שמגר, כלומר באמצעות ועדה מקצועית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, ולא לפי העדפותיה של הממשלה עצמה. בתקופת כהונתו כיועמ"ש מזוז נאבק נגד היוזמות לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בין תפקיד התובע הכללי, לבין יועץ הממשלה, יוזמות שעולות עד היום.

מזוז כיהן כיועץ המשפטי בתקופת ההתנתקות, והיה ידוע בגישתו המחמירה כלפי מפגינים שהתנגדו לפינוי היישובים. בין השאר הורה מזוז להחמיר את הענישה על חסימת צירי תחבורה בתקופה זו, ואף דרש הגשת כתבי אישום נגד חוסמי הכבישים בגין "סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה", עבירה שהעונש המרבי עליה הוא 20 שנות מאסר.

מני מזוז (צילום: יונתן סינדל, פלאש/90 )
התנגד להריסת בתי מחבלים. השופט מזוז | צילום: יונתן סינדל, פלאש/90

בתקופת כהונתו אנשי ציבור רבים הואשמו בפרשות שונות. ביקורת רבה נמתחה על מזוז בגין התנהלותו בפרשת נשיא המדינה, משה קצב, שבסופה הורשע הנשיא לשעבר באונס, מעשה מגונה, הטרדה מינית ושיבוש הליכי משפט. עיקר הביקורת נגעה לעסקת הטיעון שהציע מזוז לקצב, עסקת טיעון שבסופו של דבר קצב חזר ממנה.

כשופט - התנגד להריסת בתי מחבלים

ב-22 בספטמבר 2014 נבחר לכהן כשופט בבית המשפט העליון, הושבע ונכנס לתפקידו ב-10 בנובמבר 2014. במהלך כהונתו היה ידוע מזוז כשופט ליברלי ואקטיביסטי, שמזוהה עם עמדות השמאל. כך לדוגמא התנגד מזוז כדרך קבע להריסת בתי מחבלים, והוא אף לא קיבל את טענותיהם של שופטים אחרים, כי אין לדון בנושא דיון עקרוני משום שההכרעה בו כבר התקבלה.

בין השאר מנע מזוז, יחד עם השופט ג'ורג' קרא, את הריסת בית משפחת המחבל, אשר רצח את סמ"ר עמית בן יגאל ז"ל. בנוסף הוא החזיק בעמדת מיעוט בתיק הריסת בית המחבל שרצח את הרב שי אוחיון.