מאז שנפצעו בקרב מתמודדים נכי צה"ל עם פציעותיהם הנפשיות והגופניות שלא מפסיקות ללוות אותם בהמשך חייהם. חרף התמודדות זו, אותם פצועים מגייסים תעצומות נפש כדי להילחם באגף השיקום של משרד הביטחון ולקבל זכויות שלטענתם מגיעות להם. שלושה מהם סיפרו את סיפורם האישי ושני הרופאים הראשיים לשעבר באגף השיקום שיתפו באופן ההתנהלות הפנימית: "זו הייתה מלחמה יום-יומית".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
תחילה, כדי לנסות להבין מה עומד מאחורי המאבקים של נכי צה"ל, צללנו לתקציב אגף השיקום במשרד הביטחון שמטפל ב-57 אלף נכים, ועומד על כ-3.5 מיליארד שקלים בשנה. בין השנים 2017-2015 נותר עודף של כמעט 220 מיליון שקלים שלא מומשו לטובת שיפור חיי הנכים. ב-2018 לעומת זאת, הייתה חריגה בתקציב לטובת המטופלים, אך עדיין נותרו סך הכול 85 מיליון שקלים בקופה.
יהודה פרסי – התעוור במבצע עמוד ענן: "חושבים שנכי צה"ל זו אליטה"
"היינו באזור נחל עוז, דרומית לקרני, ובנקודה הזאת קיבלנו טיל נ"ט לג'יפ שנכנס מעל השמשה הקדמית. אני הייתי הנהג", סיפר יהודה פרסי ששירת בקבע כנהג בחטיבת גבעתי. הוא היה רק בן 22 כשנפצע קשה מטיל נ"ט בתחילת מבצע עמוד ענן.
קשיי השיקום היום-יומיים לא פשוטים עבור יהודה. הוא הוכר כנכה צה"ל בדרגת נכות של מאה אחוזים פלוס, מקבל קצבה חודשית ומלווה צמוד בביתו. למרות הסיוע, הוא עדיין מוצא את עצמו נאבק לא מעט מול אגף השיקום של משרד הביטחון. בוועדות שנקרא אליהן כדי לבחון את שעות הליווי שלו, הוא נדהם מהדרישות שקיבל. "אם רשום לך שחור על גבי לבן: 'איבד את ראייתו בשתי העיניים'", התחיל לספר על חוויותיו מהוועדה.
"זאת שיושבת בוועדה שואלת אותי האם אני רואה משהו", סיפר פרסי על תדהמתו והוסיף שגם נאמר לו להגיע עם מסמכים: "לך תקבע תור לרופא עיניים שירשום פגיעה בשתי העיניים עם תאריך של אותה השנה. אני, לפני שמונה שנים סיפרו לי שהמצב לא ישתפר".
לפני שנה וחצי ביקש לרכוש לעצמו משקפיים שפותחו במיוחד לעיוורים. תחילה סורב, אך עכשיו הוא קיבל אותן לתקופה ניסיונית. הוא עדיין מחכה לאישור של משרד הביטחון גם לגבי מוצרים נוספים לעיוורים שביקש לרכוש, אך סיפר כי כל פעם מחדש מודיעים לו כי הוא לא זכאי למוצרים הכרחיים עבור עיוורים. "אנשים שומעים 'נכה צה"ל' וחושבים שאנחנו, מה שנקרא 'האליטה' של משרד הביטחון, שיתף. "אנשים לא יודעים מה אנחנו עוברים מאחורי הקלעים ומה הם עושים לנו".
יששכר גלעד – הגיש 6 תביעות מול אגף השיקום וזכה בכולן
התנהלות דומה ומטרידה מול אגף שיקום במשרד הביטחון שמענו גם מיששכר גלעד, לוחם ותיק שנפצע קשה במלחמת ששת הימים ואיבד את יד שמאל ורגל ימין. גלעד הוא פרופסור להנדסה באוניברסיטת אריאל. בימים אלה הוא מקים מרכז מחקר להנדסת שיקום. "זה חדר עבודה. אתם רואים כאן משהו ששייך לנכים?", סיפר גלעד שכל השנים היה נחוש לחיות חיים רגילים ומלאים לגמרי ולא עשה לעצמו הנחות בשל הנכות.
"אני חווה מהלך של עשר שנים, שבו נאלצתי, על מנת לקבל תותבות טובות, לתבוע את אגף השיקום שש פעמים. אמרו: אולי תמשוך עוד שנה ועוד שנה, ואם יש לך פצעים תשב בבית", סיפר. בכל אותן שש פעמים שבהן תבע את משרד הביטחון בית המשפט פסק לטובתו על שיקום שלא קיבל כפי שביקש.
בין התביעות המתין גלעד ללא תותבות וסבל מקשיים רבים. "זה להיות על כיסא גלגלים. זה לא להגיע לאוניברסיטה. זה להיות מתוסכל עד אימה. כשאני בא ואני שואל: האם פצועים חדשים יודעים את הדבר הזה? אז אומרים לי: 'זה כבר מזמן שפצוע חדש, שאיבד חלקים מגופו, מגיע למשרד הביטחון עם עורך דין'", סיפר.
אילן מיצביץ' – עבר קטיעת רגל ולאחריה איבד אחוזי נכות והטבות
הסיפור של אילן באמת בלתי נתפס. הוא בן 38, שירת כטכנאי בחיל הים, נפצע בברך בזמן שירות צבאי מתאונת עבודה וקיבל הכרה של 10% נכות. "כמעט סוף 2016, קרתה לי החמרה נוספת באותה הברך. הרגשתי כאבים חזקים והרגשתי שהברך לא יציבה", סיפר.
הוא עבר שני ניתוחים בברך ופנה למשרד הביטחון להכרה בהחמרה. תחילה אחוזי הנכות עלו ל-31%, שנה לאחר מכן ל-51% במשך שנתיים. בשנת 2018 הוא ראה שמצבו מידרדר. "לצערי כולם היו באותה דעה שחוץ מקטיעה אין פתרון אחר", שיתף אילן שאמר כי גם הרופא המחוזי אמר לו שהם יאשרו לו כל החלטה שיבחר.
אלא שאחרי הקטיעה אילן נדהם לגלות שלא רק שלא העלו לו את אחוזי הנכות אלא הורידו לו ל-17%. הוא תיאר לנו איך מסבירים את זה במשרד הביטחון: "הם כאילו מקשרים דברים שהם לא הגיוניים בכלל, לא כתוב את זה בשום מקום. פעם אחת שנפלתי מסולם, אחר כך הם טוענים שהרגל נשארה משותקת, בפעם השלישית שפיתחתי מחלה שלא הייתה ולא נבראה. אין להם שום תיעוד לזה. זה פשוט זרקו מילים באוויר, מה שיתפוס יתפוס".
אותו משרד הביטחון שלפני הקטיעה מימן שיקום וטיפולים, תותבת יקרה, הכיר באובדן כושר עבודה מלא, סיפק רכב וסיוע כספי, ודווקא אחרי הניתוח, ביטל את כל ההטבות.
"אחת הדרכים לחסוך כסף"
הרופאים הראשיים לשעבר באגף השיקום של משרד הביטחון סיפקו לנו הצצה אל מאחורי הקלעים של השיקולים בקבלת ההחלטות. ד"ר דן דולפין, שכיהן כרופא הראשי של אגף השיקום במשרד הביטחון בשנים 2009-1982 סיפר: "עם השנים הדברים החלו להשתנות. השתלטו יותר ויותר אנשים שבשבילם "שיקום", "עזרה לנכה", היו מילים סתמיות".
ד"ר עידו כץ, שכיהן כרופא הראשי של אגף השיקום במשרד הביטחון בשנים 2009-2018: "זו הייתה מלחמה יום-יומית, בוא נגיד ככה. אני הרבה פעמים אמרתי על משהו, למשל, שהיה צריך לאשר והם אמרו לי לא, אנשי הכספים. אמרתי: אין בעיה, אני שולח את הנכה אליכם, אתם תסבירו לו למה אתם לא מאשרים".
"הם התחילו להיכנס לכל דבר שהיה קשור באיכות החיים של הנכים ולנסות לקצץ בזה", סיפר ד"ר דולפין. ד"ר כץ מכיר מקרוב את ההתמודדות המתישה של הנכים. הוא נכה צה"ל בעצמו, פצוע במלחמת לבנון ורגל ימין שלו קטועה עד מעל הברך. גם לו לא רצו להחליף לתותבת חדשה. הרופא הראשי של אגף השיקום נאלץ לתבוע בעצמו את משרד הביטחון וזכה.
הוא סיפר לנו איך זה מרגיש לתבוע את מקום העבודה: "נורא, זה מרגיש נורא. זאת אחת הדרכים לחסוך כסף. כי רוב הנכים מרימים ידיים, מתייאשים, אלה שאין להם את תעצומות הנפש או תעצומות אחרות, פשוט מרכינים את הראש ולא מקבלים. אנשים לא עושים טובות פה לנכים. אנשים יצאו לקרב מתוך ידיעה שזה... נפצעו, והיום מוציאים להם את הנשמה".
תגובות
משרד הביטחון: "אגף השיקום משקיע כ-4 מיליארד שקלים בשנה בשיקום הרפואי והרווחתי של נכי צה"ל. השיקום ניתן לפי חוק, ולא מעורבים בו כלל שיקולים כלכליים. לצערנו, הטענות בכתבה אינן מדויקות ואינן מייצגות את הטיפול בכלל נכי צה"ל שהשתקמו והשתלבו בחברה ובעבודה. אגף השיקום ממשיך לייעל ולשפר את השירות שהוא מעניק לכלל הנכים".
חבר הכנסת אופיר סופר, יו"ר הוועדה לטיפול בהלומי קרב ונפגעי פוסט טראומה: "לצערי אני לא חושב שזעקתם של נכי צה"ל חדשה לשר הביטחון או לראש הממשלה. ציפיתי משר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ שאף שימש כיו"ר עמותת נט"ל, שירים את הכפפה עם כניסתו לתפקיד, ולצערי התאכזבתי כמו לוחמים רבים הדורשים את המובן מאליו".
הטיפול והיחס לנכי צה"ל ככלל ולנפגעי פוסט טראומה בפרט אינם מצריכים חקיקה אלא שינוי מהותי בתפיסה, וזה עניין ששר הביטחון יכול לשנות. התיקון המיידי הכרחי ואני קורא לשר גנץ להביא אחת ולתמיד לשינוי הנדרש - ההישג יהיה רשום על שמך אם תעשה זאת. בימים אלו מתנהל מכרז לתפקיד ראש אגף השיקום. השינוי יחל בהצבתו של אדם בעל שיעור קומה בתפקיד ראש האגף כיאה למצב חירום, כמו כן נדרשת הקצאת משאבים מתאימה והקצאת כוח אדם נוסף לטיפול בנכים".