"תעלו למעלה עם שמחה": ידידיה חיים ואלישיב יונגרייס ז"ל, האחים בני ה-8.5 ו-6 שנהרגו בתאונת הדרכים שאירעה ביום שישי האחרון בכביש 1, הובאו למנוחות הלילה (בין שבת לראשון) בהר המנוחות בירושלים. אביהם, יעקב, ספד להם: "תגידו לריבונו של עולם שייתן לנו כוח להמשיך את אותה שמחה שהייתה לנו".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אנחנו נמצאים בתוך ימי חנוכה, כולם מכירים את השיר: 'באנו חושך לגרש', כל אחד זה אור קטן. ריבונו של עולם נתן לנו משימה כעם ישראל להאיר את החושך בעולם הזה בתוכן רוחני על פי הדרך שהוא הציב לנו", אמר האב בהלוויה. "ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שהשתדלנו לחנך את הנשמות הללו. האור שלכם ימשיך להאיר אצלנו, לכו לפני כיסא הכבוד ותגידו לריבונו של עולם שייתן לנו כוח להמשיך את אותה שמחה שהייתה לנו".
האב, מורה בחטיבה בבית אל, סיפר בדמעות על הדלקת נר ראשון של חנוכה עם ילדיו: "רק ביום חמישי האחרון, איזה ריקודים עשינו במרפסת, איך התרגשנו, איך התלהבתם מהסביבון הפתעות של אבא ואמא, עם כל השמחה הזאת תעלו למעלה. תהיו מליצי יושר עלינו שיהיה לנו כוח לעמוד באתגר המטורף הזה".
לסיום אמר: "מדי לילה היינו אומרים יחד 'קריאת שמע' עם הילדים, כשהאחות הקטנה טליה לא הייתה נרדמת - אלישיב ז"ל היה מרדים אותה בשיר 'המלאך הגואל אותי'. ידידיה לך עם אלישיב ותן לו יד, יש לכם בשמיים סבא וסבתא משני הצדדים - קבלו אותם ותראו להם את הדרך ותחבקו אותם".
ידידיה ואלישיב נהרגו בתאונת דרכים קשה ביום שישי האחרון בין רכב פרטי למשאית בכביש 1 לכיוון תל אביב, בין המחלפים לטרון ושער הגיא. דודם, בן 25, שנהג ברכב הפרטי, ואח נוסף בן 10, נפצעו באורח קשה ופונו במסוק עם חבלה רב-מערכתית לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. מבית החולים נמסר כי הם מורדמים ומונשמים.
אימם של הילדים ילדה לפני שבועיים, והדוד לקח במכונית הפרטית שלושה מתוך ששת ילדיה כדי להעביר את השבת בבית המשפחה בבית אל. מסיבה שאינה ברורה הרכב הפרטי שבו נסעו הארבעה התנגש במשאית שעצרה בשול הדרך.
"לא מעכלים, היו ילדים מאוד שמחים"
עמיתיו לעבודה בבית הספר שמלמד האב יעקב סיפרו: "שמענו ביום שישי. רץ בוואטסאפ של החטיבה על משהו שקשור לרב יעקב. הם מאוד חזקים, לא מעכלים, אבל זה שהם דתיים זה מאוד מחזק אותם. מה שמאוד מנחם זה שמהסיפורים והעבודה היו להם הרבה חוויות איכות עם הילדים לאורך השנים. המון שיח ודיבור והפעלות ופעילויות".
"רק בהדלקת נרות האחרונה עשו חגיגה וריקודים והביאו סביבון והיו מאוד מגובשים", סיפרו, "השלישייה, הילד הגדול שנפצע והשניים שנהרגו, היו די צפופים מבחינת הגיל והיו משפחה שלמה. יש משהו מנחם בזה שהספיקו הרבה חוויות איתם. האבא השני הגדיר את זה כסיירת שאף אחד לא רוצה להתקבל אליה. ילדים מאוד שמחים ותוססים עם אנרגיות חיוביות, המון רגישות. גם כשהיה 'תאקל' תמיד ידעו לבקש סליחה באופן בוגר".