מדינת ישראל נמצאת בימים אלה בנקודת מבחן משמעותית בהתמודדותה עם משבר הקורונה. ירידת התחלואה מאפשרת את תחילת ההסרה ההדרגתית והמבוקרת של ההגבלות, ועולה השאלה מהו קצב היציאה הנכון מהסגר, שיאפשר חיים רציפים לצד הנגיף. על רקע כישלון הממשלה לאחר היציאה המהירה מהסגר הקודם, שולח אגף המודיעין בצה"ל אזהרה חריפה במטרה למנוע חזרה על טעויות העבר - ומתריע מפני כניעה ללחצים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"מרבית המומחים מסכימים על קווי המדיניות העקרוניים: הסרת מגבלות בכפוף לנתוני תחלואה מוסכמים מראש, ונכונות לעצירת ההקלות ואף להטלת מגבלות נוספות במידה ונתוני התחלואה יורעו", נכתב בדוח של אמ"ן. "האתגר העומד לפתחנו הוא האם נצליח לעמוד בכללים שקבענו לעצמנו, או שבדומה ליציאה מהסגר הראשון, הלחצים הגוברים יגרמו ליציאה לא מבוקרת שאינה תואמת למצב התחלואה".

"בעת ההתלבטות על קצב היציאה, חשוב להבין נקודה עדינה שלעתים נשכחת: ככל שמקדימים בהסרת מגבלה מסוימת, ייקח זמן ארוך יותר להגעה להסרת המגבלה הבאה. הסיבה לכך פשוטה: הסרת מגבלה גורמת לעליית קצב התחלואה המבוטא על ידי מקדם ההדבקה, ובהתאם ייקח לנתוני התחלואה זמן רב יותר לרדת עד למדרגת הסרת המגבלות הבאה. לכן, דווקא המצדדים בהגעה לפתיחה מהירה ככל הניתן ובאחריות של כל המשק צריכים להיות הראשונים המתעקשים על פתיחה איטית בשלבים הראשונים".

משטרה קורונה מסכות ניידת (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)
הסגר יוסר מהר מדי? ארכיון | צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

לאורך המסמך, עולה החשש כי הלחץ הציבורי לפתיחה מהירה של המשק יגרום להתדרדרות מהירה בקצב ההדבקה. "אנו חוזים בימים אלה בהתגברות הלחץ להסרת המגבלות, בדומה למה שחווינו ביציאה מהסגר הראשון. הדינמיקה בפועל היא שמי שהצליח לפתוח מוקדם ניצח, ומי שימתין בסבלנות הפסיד. זוהי דינמיקה מסוכנת מאוד, שתוביל אותנו במהרה לעלייה חוזרת של התחלואה, כשכאמור נתוני הפתיחה גרועים ביותר".

עוד נכתב בהמשך הדברים: "כיום מאומתים מדי יום סדר גודל של  2,000-1,500 נדבקים. נניח כהנחה אופטימית ביותר שפתיחת המשק על כלל שלביה תעלה את מקדם ההדבקה ל-1 ולא מעבר לכך. דהיינו, שמדי יום יתגלו "רק" 2000-1500 מאומתים חדשים. הסטטיסטיקה מראה שכ-50 מתוכם יהפכו לחולים קשים וישרדו, וכ-20 מתוכם ימותו בתוך כחודש".

"עמידה מול לחץ ההקלות היא החלטה נדרשת"

"נניח שמדינת ישראל תתמיד במצב זה לכחצי שנה, ונניח כהנחה אופטימית שבעוד כחצי שנה יהיו בישראל מנות חיסון בכמות מספקת לדיכוי המגפה. בחישוב פשוט, ותחת ההנחות האופטימיות הללו, מספר הנפטרים מקורונה בחצי השנה הקרובה יהיה קרוב ל-5,000 - וזאת לצד העומס העצום שיושת על מערכת הבריאות בעיצומה של עונת החורף הקשה ממילא".

לפי מחבר המסמך, במקרה שמקדם ההדבקה יהיה גבוה מ-1 והתחלואה תעלה, אנו נידרש להחזיר את ההגבלות המחמירות. המשמעות תהיה ככל הנראה סגר נוסף במהלך החודשים הקרובים, לאור העובדה שנתוני הפתיחה הנוכחיים אינם טובים – מה שעלול להביא לקץ האמון הציבורי בחברי הממשלה והכנסת.

טיפול בקשישים בזמן קורונה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
ההשלכות יהיו חמורות בהרבה, ארכיון | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

למרות האפשרויות הפסימיות שפורטו במסמך, יש גם הצעה להתמודדות אופטימלית עם היציאה מהסגר הנוכחי.  "למיטב שיפוטנו ישנה חלופה בת קיימא יחידה שלא תגרום לתמותה רחבת היקף ולעומס עצום על בתי החולים, ושאינה כוללת סגר נוסף. חלופה זו כוללת עמידה על העקרונות הבאים: יציאה איטית אף יותר מהקצב המתוכנן כרגע, סגרים דיפרנציאליים, השארת תחומי עיסוק מסוימים סגורים לזמן רב תוך פיצוי הולם ועוד. עמידה איתנה בפרץ למול לחץ ההקלות - היא בסופו של דבר ההחלטה הנדרשת לישראל בימים קשים אלה".