הגל השני שלא הקורונה, שהביא לסגר כללי על כל המדינה, מתאפיין באחוזי תחלואה גבוהים מאוד בחברה החרדית. חלקים מהציבור קוראים במפגיע שלא לעמוד בהנחיות וחלק מהרבנים הורו להמשיך בשגרת החיים. אחד מהם הוא האדמ"ר מבעלז שבעצמו נדבק בקורונה והיה במצב קשה. לרב יששכר דב רוקח בן ה-72 הוצע להתאשפז בבית חולים אך הוא סירב והיום נחשף בעיתון הארץ כי הוא קיבל בחשאי טיפול רפואי פרטי בביתו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במסגרת הטיפול הוענק לאדמו"ר ייעוץ רפואי וליווי נרחב לרופאו האישי שהיה כל העת במחיצתו. ביתו של הרב צויד באמצעים רפואיים הנדרשים לטיפול בחולי קורונה. כבר בגל הראשון הורה האדמו"ר לחסידיו שלא לשמור על ההנחיות ולהמשיך בשגרת החיים ובכלל זה השתתפות באירועים המוניים והתקהלויות בחללים סגורים. לפני כחודשיים הוא נדבק בקורונה והיה זקוק לעזרה נשימתית. רופא שהגיע לבית הרב הורה על פינויו אך האדמו"ר סירב ברגע האחרון והוחלט על טיפול ביתי.
בתשובתו לעיתון הארץ הסביר מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין כי "המנהג שלנו בהדסה, לפחות מאז שאני פה, שאצלנו כל אדם הוא בן אדם, וכל אחד יקבל את הטיפול כאילו הוא המטופל היחידי שלנו. המדיניות הזאת עושה את שלה - גם בתוך בית החולים וגם מחוץ לבית החולים. זו מדיניות נכונה שבית החולים שם את האינטרס של החולה מעל האינטרס שלו עצמו".
רוטשטיין הוסיף: "כל עוד המטופל או אנשיו לא מאשרים זאת, בית החולים שומר בקנאות עיוורת על פרטיותו, "וזה נכון לגבי כל אדמו"ר, כולל האדמו"ר מבעלז אנחנו מטפלים בכולם, גם בטיפולים שנעשים בחוץ, בצורה הכי טובה שאנחנו יכולים. זה הדבר היחיד שאני מוכן לומר, מבלי להתייחס לאדמו"ר כזה או אחר או איש נשוא פנים כזה או אחר".
בלי ידיעת הרשויות: כך מטופלים מאות חולים קשים חרדים
אתמול במהדורה המרכזית חשף כתבנו יאיר שרקי את הטיפול הביתי שעושים מאות חולי קורונה קשים בחברה החרדית. במרתף אחד בשכונת מאה שערים בירושלים הוקם חמ"ל של ממש - המאבק החרדי החשאי בקורונה. למערך המאורגן הזה יש כ-220 מכונות חמצן שנמצאות בשימוש בקרב חולים ברחבי הארץ. עומדות לרשותם גם עשרות מכונות סטורציה שבעזרתן הם מודדים את אחוזי החמצן בדם לחולים. מכאן מנוהל מערך של מכשור רפואי, תרופות, ביקורי רופאים וכל מה שמאפשר להחזיק מאות חולים קשים בביתם - מבלי שמדינת ישראל יודעת.
אלו לא מקרים בודדים אלא שיטה - מירושלים ומחוצה לה. בשבוע האחרון תיעדנו חולה בן 76 שהיה במצב קשה. המתנדבים של המערך הגיעו אליו בין 3 ל-4 פעמים ביום להעריך את מצבו. יומיים שלושה הוא לא יכל לדבר, התקשה לנשום. "עברנו איתו ימים קשים", אמר ארה'לה. "לא בטוח שבבית חולים היו עושים לו מה שעשינו לו. היינו זה להביא רופאים, עולה המון כסף. אבל זה חיים, זה שווה את זה". לאחר כמה שעות מצבו של הקשיש הדרדר, ורופא נקרא לטיפול. האישפוז בבית החולים שוב על הפרק.
כל הטיפול נעשה בבתים הצפופים של משפחות המגזר, בין הסלון למטבח לפינת האוכל. אנשים נוספים נמצאים בבית, לא ממוגנים. ולמרות זאת, הם בטוחים שהם נמצאים בידיים טובת. "אם רוצים להמשיך לחיות צריך להגיע לארגון, לא לבית חולים", אומרים בני המשפחה. "הוא מבוגר ולא ישימו לב אליו. בית חולים זה פחד גבהים, אין להם כוח אדם מספיק".