ערב תשעה באב, אמנון אברמוביץ' ועמית סגל יצאו לכמה ממוקדי החיכוך הבולטים בחברה הישראלית בשנת 2020 בניסיון להשכין שלום בין ימנים לשמאלנים, דתיים וחילונים, יהודים וערבים. בפרויקט מיוחד לערוץ 12, הם התעמתו עם שניים מהמבקרים החריפים ביותר שלהם ברשת, יצאו להפגנות הפוליטיות ברחובות, שם נתקלו בתגובות קשות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אני מודה שלפעמים אני כועס ומתלהם ומאבד שליטה וכותב ואז מוחק", אמר הסטנדאפיסט רמי ורד, אחד המבקרים הכי חריפים של עמית סגל ברשת, בזמן שנפגש עמו. "כתבתי עליך 'יצור שמשגשג במקומות לחים וטחובים', כי כתבת דברים שהכעיסו אותי. בתגובה, קיבלתי ציוצים שאני עוכר ישראל ובוגד".
"השנאה שיש בשמאל למתנגדי נתניהו מפחידה", השיב סגל, ואילו ורד ענה: "משתמשים במילה שנאה על כל ביקורת כלפי ביבי. כל מי שלא תומך בביבי נחשב לשונא ישראל".
"בגללך אני מצביע לביבי כל פעם מחדש", אמר הצל לאמנון אברמוביץ' במפגש ביניהם. "אני מאוד לא אוהב את הגישה שלך. מראים על נתניהו רק מינוסים, זו רדיפה. כשאני כותב פוסט המטרה שלי להוציא אותי מאזור הנוחות שלך. אני מאוד נזהר שמה שאני כותב לא יהיה מסית".
"ההתבטאויות שלך", אמר אברמוביץ', "ולא רק נגדי - גורמות לתומכיך לפעולות אלימות. אני לא רודף את נתניהו, אלא מביע עליו ביקורת. הייתי קורבן להפגנות אלימות של תומכיך".
קללות ונאצות לעבר פרשננו בהפגנת הימין: "בוגד!"
סגל ואברמוביץ' הגיעו למוקדים נוספים ובוערים של חיכוך: הפגנה מול מעון ראש הממשלה בירושלים - והפגנה של פעילי ימין בתל אביב, שבה הומטרו לעבר פרשננו נאצות קשות: "אתם עושים פה הסתה, אתם אנשים לא רצויים פה. אמנון הזבל! עוף מפה! אמנון תישרף, בוגד!".
"אני כבר מורגל בקריאות האלה", אומר אברמוביץ', וסגל משיב: "הבעיה שמביאים תמיד את שולי המחנה כדוגמאות, אבל מתעלמים משתי החלטות אסטרטגיות שהימין הישראלי קיבל והן היו 'רק לא מלחמת אחים': אחרי הסזון בשנות ה-40 ואחרי ההתנתקות ב-2005. הימין בגופו מנע את הגלישה למדרון החלקלק".
אברמוביץ' השיב: "הימין הנוכחי הוא לא הימין של בגין ולא הימין של ההתנתקות".
בהפגנה מול מעון ראש הממשלה, הפגנו מוחים קריאות לעבר עמית סגל, אחרי שאמר להם כי גם אם 90% ממי שהפגין היו צעירים נפלאים וחדורי אידיאולוגיה, הייתה תקיפה של שוטרים עם קרשים ועלייה לבלפור עם לפידים: "אתה תספר שיש פה אנרכיסטים ולא את האמת!".
מפגינה אחרת סיפרה שהיא לא 'שמאלנית' כמו שמנסים לתייג אותה: "אנחנו לא אנרכיסטים, אני חברת ליכוד ואני אומרת שלכם בתקשורת יש את הכוח לאחד את העם. אל תלבו את האש. אנשים מביעים את הכאב שלהם, זו לא שנאה".
"יש היום שנאה שמדברים עליה בגלוי"
בביקור במשרד המשפטים, המקום שלמעשה מכריע מתי נגמר חופש הביטוי ומתחילה ההסתה, סיפרה המשנה לפרקליט המדינה נורית ליטמן: "למשל כשמשתמשים במילה 'בוגד', החוק מדבר על השאלה האם באמת הייתה קריאה/ עידוד למעשה אלימות. בוולגריות צריך לטפל בכלים חינוכיים, לא משפטיים".
התחנה הבאה במסע - כפר קאסם, שם הגיעו סגל ואברמוביץ' לבית הקברות בו טמונים קורבנות הטבח ב-1956, במהלכו נורו למוות 43 מאנשי הכפר על ידי אנשי משמר הגבול. "זו צלקת עמוקה אצל כל תושב פה בכפר קאסם", אומר מורסי בדיר, מנהל מועדון הספורט בכפר, שסבו היה אחד הקורבנות. "יש היום שנאה לערבים שמדברים עליה בגלוי - לנהג אוטובוס או מונית, לרופא בבית החולים".
מגזר נוסף בחברה הישראלית שזוכה למטרי שנאה הוא המגזר החרדי. "אתם צריכים לדעת להפריד הפרדה מוחלטת בין המיינסטרים החרדי לבין השוליים", אומר הרב מרדכ (מוט'קה) בלוי, מפקח בחינוך החרדי. "יש בלבול בין העיתונות הממוסדת לבין קבוצות וואטסאפ, שזה היום הפשקוויל".
התחנה האחרונה בסרט - משרדו של השר לביטחון הפנים ושר המשפטים לשעבר, אמיר אוחנה, שאומר לאברמוביץ' וסגל: "מערכת המשפט לא זוכה לקריט רב מדי מהציבור באשמתה - ובעקבות החלטות לא פשוטות שהיא לקחה. לא פעם מצאתי את עצמי מתאפק לא לומר את כל הביקורת שיש לי על המערכת הזו".
על האמירה שלו לפיה ההסתה לכאורה נגד רבין היא כלום לעומת ההסתה כיום נגד ראש הממשלה נתניהו, אמר השר: "אמרתי שאני רואה ביטויים כל כך קשים בעוצמתם ואפילו בכמותם. כשנתניהו עמד מול קהל משולהב שצעק 'רבין בוגד', אתה יודע מה הוא אומר להם? 'לא! איננו בוגד!'".