בימים האחרונים התפרסמו מספר מקרים של שכחת ילדים ברכב, חלקם נגמרו בטרגדיה. כעת החליטה מדריכת ההורים טל סופר לחלוק את הסיפור האישי שלה: 10 שנים אחרי היא מתארת כיצד היא ובן זוגה שכחו את בנם בן ה-4 ברכב, את האימה שבהבנה הפתאומית הזו ואת הצלקת שנותרה איתם. "אני עדין רועדת ובוכה כשאני מספרת על זה", היא אמרה ל-N12 והפצירה בהורים: "אל תגידו לי זה לא יקרה".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

בפוסט שהעלתה לחשבון הפייסבוק שלה שחזרה סופר את האירוע הקשה: "אתם מכירים את האנרגיה הזו כשכל החבר'ה נפגשים? אז אנחנו חבורה של מלאאא שנים, 5 זוגות ו-16 ילדים. כולם נולדו בערך באותם זמנים וכולם חברים, אז המפגשים שלנו הם אושר ושמחה גדולה. לפני כמה שנים אחד הזוגות עבר לבית חדש שבנה והזמין את כולנו לבוא לראות את הבית. באופן נדיר יצא שכולנו הגענו לחניה בדיוק באותו הזמן. תוך שניות כל הילדים רצו יחד והתערבבו בצהלות של שמחה והאנרגיה הייתה גבוהה".

"נכנסנו כולנו לבית החדש ומיד התחלנו סיור מתודרך...", המשיכה סופר. "בעודנו מתלהבים מהקרמיקה בשירותים פתאום בעלי שואל - 'איפה סתיו?'. אנחנו מסתכלים ימינה, מסתכלים שמאלה ופתאום אני רואה את בעלי יוצא בריצה מטורפת מהבית. רצתי אחריו. הגענו לחניה, לאוטו הנעול ומצאנו את סתיו באוטו צורח בהיסטריה. מרוב לחץ ורצון לצאת מהרכב הוא תלש את הגומיות שסביב החלונות. הוא היה אז בן 4....".

אילן וסתיו סופר
סתיו סופר ואביו אילן | צילום: רוני סופר

לסיום כתבה סופר: "אין מילים שיתארו לכם את התחושות הקשות שחווינו כולנו. הוא היה נעול ברכב במקסימום 10 דק. 10 דק לפני 10 שנים שלא נשכח לעולם!!! לא אנחנו ולא הוא. כשאני חושבת על זה היום, תחושת הכאב בבטן זהה לחלוטין לאותו הכאב שחוויתי אז. לא קרה לו כלום פיזית. אבל צלקת בזיכרון נשארה. והתחושה קשה... ".

בעקבות הפוסט שהתפשט ברשתות החברתיות שוחחה סופר עם N12 והסבירה: "עשר שנים לקח לי לכתוב על המקרה. בשנים הראשונות ממש ניסיתי לשכוח אותו, להדחיק, התביישתי כל כך. איך יכולתי לשכוח את הילד שלי ברכב? איך לא שמתי לב שהוא לא אתנו? בכל פעם שהסיפור עלה ניסיתי להקטין אותו, למזער, הרגשתי בושה גדולה והמון אשמה. גם עכשיו כשאני מספרת על כך אני עדיין רועדת ובוכה.

"אבל המקרה הזה גרם לי להבין את הקלות הבלתי נסבלת שבה זה יכול לקרות. עובדה - זה קרה. והתחושה היא שאם זה קרה לנו, זה באמת יכול לקרות לכל אחד. כאשר שומעים בחדשות על ילד שנשכח ברכב ישר קופצות מחשבות אוטומטיות כמו – "איזה מין הורים אלה? מה לא בסדר איתם? צריך להכניס אותם לכלא, לי זה בחיים לא יקרה. אז היה לי חשוב לספר ולעורר את המודעות".

הילד שנשכח ברכב בערערה
הילד שנשכח ברכב בערערה. "אל תגידו לי זה לא יקרה" | צילום: באדיבות המשפחה

"אל תגידו לי זה לא יקרה, אל תהיו שאננים, זה יכול לקרות. אז פשוט תאמצו הרגל פשוט, יעיל וקצר - בכל פעם לפני שאתם נועלים את הרכב, תעיפו מבט. תסתכלו פנימה, שלא שכחתם כלום. באמת שזה לא מסובך וזה יכול להציל חיים".

מאורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, נמסר: "בתוך שבועיים ארבעה ילדים איבדו את חייהם כשנשכחו או ננעלו ברכב. זהו רצף מקרים מזעזע שקורה, בין השאר, בגלל הלחץ המאפיין את כולנו בתקופת הקורונה והשגרה המופרת חדשות לבקרים. שני גורמים אלו נמצאו במחקרים כמעלים את הסיכון להסחת דעת ולשכחה ברכב.

בימים חמים הטמפרטורה ברכב עשויה להגיע ל-70 מעלות בתוך דקות ספורות. מדובר בתנאים קיצוניים המשפיעים במהירות על ילדים צעירים ותינוקות. ככל שהטמפרטורה בחוץ גבוהה יותר, כך הסכנה גדלה. אנו מפצירים בהורים, אל תגידו 'לי זה לא יקרה' - אמצו הרגל מציל חיים. פתחו את הדלת האחורית בתום כל נסיעה, השאירו חפץ חיוני בספסל האחורי או התקשרו לבן או בת הזוג עם הגיעכם ליעד. בצאתכם מהרכב ודאו שהרכב נעול למניעת כניסת ילדים ללא השגחה".