האהבה פורחת, כל עוד בני הזוג שלכם לא מחזיקים בדעה פוליטית הפוכה: לרגל ט"ו באב מפרסם היום (רביעי) הקונגרס הישראלי ממצאים של סקר מיוחד ונרחב שמגלה עד כמה הפוליטיקה וההשתייכות העדתית משפיעות על העדפות האהבה של הישראלים. רבים מממצאי הסקר אמנם מעודדים, אך כשברקע שוב מדברים על בחירות והקיטוב הפוליטי בשיאו - בגזרה הזו, האהבה לא ממש פורחת.
על פי ממצאי הסקר, השסע העדתי נעלם כמעט לחלוטין כשמדובר ביחסים רומנטיים: כ-90% מהאשכנזים והמזרחים מעידים שקיים סיכוי גבוה שהם היו יוצאים או מתחתנים עם אדם ממוצא עדתי שונה משלהם. כשחברי קבוצות אלה נשאלו אם היו יוצאים או מתחתנים עם יוצאי חבר העמים (בריה"מ לשעבר), 70% מהמזרחים ו-80% מהאשכנזים העידו שקיים לכך סיכוי גבוה מבחינתם, 64% מהמזרחים והאשכנזים השיבו שקיים סיכוי גבוה שינהלו מערכת יחסים רומנטית עם יוצאי אתיופיה.
כשזה מגיע לפוליטיקה - יש פחות אמונה באהבה: 30% מהנשאלים נתנו סיכוי נמוך לקשר זוגי עם מי שדעתם הפוליטית שונה משלהם. קצת פחות ממחצית מהנשאלים (48%) אמרו שהיו נותנים סיכוי לקשר של נישואין עם אדם אחר אם דעותיו הפוליטיות שונות משלהם. 26% מההורים אומרים שהיה מפריע להם אם בני הזוג הפוטנציאליים היו מחזיקים בדעות פוליטיות שונות משל ילדיהם.
הנתונים לא מעודדים גם כשעלתה שאלה אודות קשר רומנטי בין דתיים וחילונים: 44% מהנשאלים העריכו שקיים סיכוי נמוך לכך שהיו יוצאים עם בעלי זהות דתית שונה משלהם (חילונים עם דתיים ולהפך), ו-50% נתנו סיכוי נמוך לקשרי נישואים עם בעלי זהות דתית שונה.
כשהמשתתפים בסקר נשאלו על קשר אפשרי בין יהודים לערבים, התוצאות היו מובהקות יותר: 74% מהיהודים נותנים סיכוי נמוך לקשר זוגי עם ערבים ו- 79% נותנים סיכוי נמוך לחתונה. לעומתם, 62% מהערבים נותנים סיכוי נמוך לקשר זוגי עם יהודים ו- 70% סיכוי נמוך לחתונה. 82% מהצעירים היהודים ו- 74% מהצעירים הערבים סבורים כי קשר מעורב כזה היה מפריע להוריהם.
"אנחנו עסוקים בניסיון להבין את היחסים בין הקבוצות בחברה הישראלית, והתא המשפחתי הוא מקום טוב להבין את זה, ולהכיר את הגבולות של החברה הישראלית", מסביר ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנכ"ל הקונגרס הישראלי. "בעוד שיש נתונים שהיינו מצפים לראות אותם ואפילו אנחנו מעריכים שהתרככו במהלך השנים, השסע שנוצר בין הימין לשמאל מעיד על כך שבניגוד לתחושה שהשסע האידאולוגי הוא לא שבטי, נוצר קו שבר נוסף שמחלק את העם, עד כדי כך שהם לא מוכנים להיכנס לזוגיות זה עם זה, והמציאות הזו מדאיגה. זה נראה כאילו זה לא רק עמדה פוליטית, והנתונים משקפים פילוג עמוק יותר שמחלחל לכל שדרות החיים ומחלקים את החברה ל'אנחנו' ו'הם', וזה דבר קשה".
"טבעי ולגיטימי שזוגיות בחברה רב תרבותית תושפע מהקשרים לאומיים ודתיים", אומר פרופ' שחר ליפשיץ, יוזם ברית הזוגיות ומראשי הקונגרס הישראלי. "אבל הנתון לגבי דעות פוליטיות משנה את התמונה. אנחנו מצפים שעמדה פוליטית תהיה כלכלית או ביטחונית, אבל הנתונים שלפנינו מראה שעמדה פוליטית בישראל 2020 הפכה להשתייכות שבטית, ולמשהו שמגדיר אותי כאדם, מה שמראה על לכידות חברתית נמוכה - וזה מדאיג".
הסקר נערך במהלך חודש יולי 2020, בפיקוח ד"ר יוליה אלעד שטרנגר מאוניברסיטת בר אילן וד"ר עו"ד גלעד וינר מהקונגרס הישראלי. הסקר נערך בשפה העברית ובשפה הערבית ונערך באמצעים דיגיטליים.
סך המשיבים לסקר: 4,575. הסקר מייצג את החברה הישראלית במישור הלאומי (יהודים וערבים) ובמישור הזהות העדתית (בחלוקה זהותית עצמית של המשיבים למזרחים ואשכנזים).
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות