הנהלת בתי הדין הרבניים פרסמה היום (ראשון) את סיכום נתוני הגירושין בישראל לשנת 2019. בשנה הקודמת המשיכה מגמת העלייה במספר הזוגות שהתגרשו כשהמספר עמד ב-2019 על כ-11 אלף זוגות שהחליטו להתגרש.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על פי נתוני מערכת בתי הדין הרבניים, 11,465 זוגות התגרשו ב-2019 לעומת 11,127 ב-2018, מדובר על עלייה של 3% אחוזים ב-2019. 57% מתיקי הגירושין החלו בהסכמה הדדית לעומת 42% שהחלו בסכסוך. מנהל בתי הדין הרבניים, הרב דוד מלכא, התייחס ואמר כי "יש לראות נתון זה בחיוב שכן הוא עשוי ללמד על כך שבני זוג למדו להעדיף הליך בהסכמה על פני ניהול תביעות".
מתוך תיקי הגירושין שהחלו בהליך של סכסוך הוגשו ברובן על ידי הנשים: 2,262 תביעות שהוגשו ביוזמת האישה לעומת 1,496 תביעות הוגשו ביוזמת הבעל. היחידה המיוחדת של הנהלת בתי הדין לטיפול בנושא העגינות הצליחה להשיג גט ל-180 נשים שבעליהן נעלמו בישראל ובחו"ל, לעומת 149 ב-2018.
בריכוז הנתונים לפי ערים, ניתן לראות כי השינוי הגדול ביותר באחוזי המתגרשים היה בקריית מלאכי - ב-2019 מספר הזוגות שהתגרשו בעיר כמעט הוכפל כש-59 זוגות התגרשו לעומת 31 ב-2019. אחרי קריית מלאכי, הכי הרבה התגרשו בגן יבנה (60 זוגות), ביתר עילית (47 זוגות) ובנימינה-גבעת עדה (28 זוגות).
מנגד, עכו נמצאת בראש הטבלה בה התגרשו הכי פחות זוגות לעומת השנה הקודמת, שם התגרשו "רק" 50 זוגות, ירידה של 32% לעומת 2018. אחרי עכו, קריית טבעון שם התגרשו 25 זוגות וגדרה עם 38 זוגות שהחליטו להתגרש לעומת 52 בשנה לפני כן. בתל אביב המגמה נשארה דומה - 720 זוגות התגרשו ב-2019 לעומת 750 ב-2018 ובירושלים נרשמה עלייה כש-857 זוגות החליטו להתגרש לעומת 733 בשנה שלפני כן.
יהודי או לא יהודי, זאת השאלה
בשנת 2019 נקבעו החלטות סופיות ב-4,449 תיקים שהופנו לבית הדין בנושא ברור יהדות. אחוז התשובות השליליות בהליך עמד על 1.5%, כלומר אושרה יהדותם של 98.5% מהתיקים שהטיפול בהם הסתיים.
154 החלטות לסנקציות על סרבני וסרבניות גט ניתנו במהלך שנת 2019, 149 החלטות כנגד סרבנים ו-5 החלטות כנגד סרבניות. הסנקציות שהופעלו היו בין היתר צו עיכוב יציאה מהארץ, מניעת ניהול חשבון בנק, מניעת רישיון נהיגה, מניעת מינוי למשרה ציבורית ומניעת תנאי מאסירים פליליים שהם גם סרבני גט. כמו כן, בתי הדין פסקו גם שבעה צווי מאסר לסרבני גט לעומת שלושה ב-2018
בבית המשפט העליון הוגשו 58 עתירות כנגד בתי הדין הרבניים. 57 מתוך העתירות הללו נדחו על ידי שופטי בג"ץ ואילו עתירה אחת התקבלה.
הדיין הרב דוד מלכא, מנהל בתי הדין הרבניים, הדגיש לפני פרסומם של הנתונים המפורסמים כי ניתוח הנתונים הללו חייב להיעשות באופן מקצועי ותוך התחשבות בכלל הגורמים המשפיעים. מלכא מדגיש כי קריאה שטחית של הנתונים עלולה ליצור רושם בדבר קיומם של תהליכים ומגמות חברתיות, אשר "לאמיתו של דבר אינן קיימות".
לדברי מנהל בתי הדין, הנתונים מצביעים על היקף עבודתם המסורה והמאומצת של בתי הדין הרבניים, על העומס המוטל עליהם, ועל היקפו של השירות הניתן בנושאים מאוד חיוניים לאזרח, כמו גירושין, מעמד אישי, בירורי יהדות, אישור צוואות וירושות ועוד.