הקורונה הרגה את התיירות הכלכלה ואת אמון הציבור בפוליטיקאים אבל יש מי שנשנה ממנה – ממש נהנה. אם יצא לכם לבקר בעומק הים בטח שמתם לב שמששהו מאוד בסיסי השתנה – יש יותר דגים אז דני קושמרו יצא לבדוק וצלל בצפון בשמורת הטבע של חוף אכזיב ונחשף לעולם התת הימי שהתמלא חיים מחדש.

 לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

 בצלילה ניתן לראות את הלובסטרים ממש מקרוב - חיות מוגנות שחיות לנצח. זה מרגיש קצת לא בנוח כשנכנסים לבית של הדגים. סרגוסים ולוקוסים בעברית דקרים שמערה הזו הם יכולים לחיות בלי שיצחקו על השם שלהם ובעיקר בלי חשש שיגיעו לצלחת. כולל אפילו בטאי, סוג של חתול ים, שנראה קצת מופתע מהאורחים החדשים ואז הלובסטר – מדובר באוסף של זיזים וזימים ומחושים.

אנשי הים התיכון
אנשי הים התיכון | צילום: אביעד שיינין

"לדעתי מה שקורה בים היום זה דרמה", אמר שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים. "התקופה של הקורונה הראתה עד כמה זה דרמטי. ברגע שאדם יוצא מהשמורה, כל עוד האדם מניח לבעלי החיים לצמוח, לגדול ולהתרבות רואים את זה ישר. התגובה של הדגים, השלווה שלהם וההתפתחות שלהם. השמורה של היום אינה דומה לחלוטין לשמורה של לפני שנה".

גולדשטיין המשיך: "תצפיות ראינו שהשינוי הוא קודם כול הגודל של הדגים. שלושת החודשים הללו נתנו לדגים להתפתח ואפשר להתקרב אליהם. אם צוללים ליד דג, פתאום אפשר לייצר איתו דו-שיח של דגים". השיחות של הדגים עם הדייגים קצת פחות מוצלחות בימים האלו אחרי חודשים שבהם לא הייתה להם פרנסה בגלל הקורונה ואחרי חודשים שבהם נאסר עליהם לדוג בגלל תקופת הרבייה של הדגים הדייגים מרגישים שהולכים וסוגרים עליהם.

החווה לגידול דגי דניס נמצאת 15 קילומטר מהחוף, והיא חווה יחידה במינה בעולם. אף מדינה לא מגדלת במרחק כזה מהחוף ובכאלה היקפים. החווה מורכבת מאוסף של כלובים, "יש לנו שמונה כלובים", הסביר ארז קורן, מנכ"ל 'ים פתוח'. "זה בעצם רשתות ענקיות בעומק 16 מטר ובקוטר של 24 מטר. החווה שלנו היא למעשה כמו רחוב של שמונה בניינים, כל אחד חמש קומות בגובה של 16 מטר - רק למטה מתחת למים".

מדוזה או שקית?
מדוזה או שקית? | צילום: חדשות 2



דני קושמרו צלל אל תוך הכלוב של דגי הדניס: "חוויה מוזרה, מתעתעת ומהפנטת". מיליוני דגי דניס, צ'יפורה, או ספרוס זהוב בעברית, נעים במהירות במרחק סנטימטרים מול הפרצוף. כל היקום נע וזה גורם קצת לסחרחורת, לאיבוד אוריינטציה, כי בשניות, בלי לשים לב, אתה נופל למעמקים. אנשי הספינה שופכים מזון לדגים שטסים למעלה, וגורמים למעין ענן שחור שמסתיר את השמש.

הכלוב באמצע הים מביא לכאן הרבה אורחים כמו טונות שמנמנות ולהקות מקרלים - לעיתים אפילו כרישים. הדניסים, שהגיעו כדגיגונים של 4 גרם יוצאו מהכלוב כשהגיעו למשקל של 400 גרם. ועם כל החוויה הנפלאה של להיות איתם במים בסופו של דבר הביאו אותם לכאן וגידלו אותם בשביל להיאכל. 

המראה המרהיב הזה מצטרף לכל מה שקורה בים התיכון לאחרונה: לווייתן ראשתן נדיר מול חופי ראש פינה, או כריש עמלץ מפחיד בלב ים מול חופי הרצליה, ודולפינים. נדמה שאפילו מדוזות יש פחות. בכל העולם, לא רק פה היה שקט. כל הסחר העולמי הצטמצם, ספינות דיג, פעילות של אנשים והספורט ימי, חלה ירידה בעוצמות הרעש בים וזה משפיע על הדגים ועל הים.