כלת פרס ישראל לחקר המשפט ומי ששימשה שנים רבות כפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית, רות גביזון, הלכה היום (שבת) לעולמה והיא בת 75. היא הותירה אחריה בן יחיד. פרופ' גביזון היא מחשובי החוקרים בתחומי המשפט והחברה, ומחלוצות המאבק למען זכויות האזרח בישראל. היא שימשה כחברת ועדת וינוגרד לחקירת הכשלים במלחמת לבנון השנייה ואף הייתה מועמדת לבית המשפט העליון. בשנת 2011 קיבלה את פרס ישראל.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

מהרשות השופטת נמסר: "נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, והרשות השופטת כולה על שופטיה ועובדיה מביעים צער ותנחומים על לכתה של כלת פרס ישראל, הפרופ׳ רות גביזון, לבית עולמה. לאורך שנים רבות השמיעה הפרופסור גביזון קול מקורי, צלול וייחודי והרימה תרומה כבירה למשפט הישראלי ולחברה הישראלית באקדמיה ומחוצה לה. הגותה המעמיקה ומחקריה החשובים נשארים עימנו וימשיכו ללוות אותנו ולשמש לנו מקור השראה. יהי זכרה ברוך".

מהאוניברסיטה העברית נמסר: "גביזון היתה עולם ומלואו, עושר מרתק של רעיונות ופעילויות. היה בה שילוב של פילוסופית אנליטית עם סוציולוגית, של מודעות מלאה למורכבות של החיים ולריבוי הפנים של הסוגיות המעסיקות אותנו, ובה בעת דחייה של האופציה שלא להחליט, להיוותר בעמדת המבקרת. היא לא היססה לנקוט עמדה בסוגיות השונות ולהפשיל שרוולים ולפעול בזירה החברתית-ציבורית".

גם נשיא המדינה ספד לה וכינה אותה "המשפטנית המבריקה". לדבריו, "מחשבתה החריפה והמורכבת לא אפשרה לאיש לתייג אותה, ותפיסתה הייתה תמיד צלולה כבדולח, בהירה וברורה. במעשיה ובמילותיה הדבורות והכתובות הקדישה גביזון את חייה ל-ו׳ החיבור של ישראל כיהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית בנשימה אחת. קולה שנגרע מאיתנו כחברה וכמדינה יחסר לנו מאוד".

עם צאת השבת, ראש הממשלה נתניהו הביע צער על פטירתה. "קולה הייחודי של פרופ׳ גביזון נשמע באופן רם וברור, גם כשלא היה מקובל או בקונצנזוס", כתב. "פעמים רבות היא סירבה לקבל את הנחות העבודה המשפטיות המקובלות והובילה עמדות עצמאיות, אמיצות ופורצות דרך שאיתגרו את השיח המשפטי וישאירו את חותמם לשנים ארוכות. יהי זכרה ברוך".

"המשפט חשוב - אבל גם מגבלותיו"

פרופ' גביזון שימשה כפרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וכיהנה בקתדרה לזכויות האדם. מחקריה עסקו בסוגיות רבות שהמשפט משיק בהן לתחומים אחרים כגון: מוסר, דת, פוליטיקה וחברה. היא הרבתה להתעמק בסוגיית המדינה היהודית והדמוקרטית.

רות גביזון (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
פרופ' רות גביזון, ארכיון | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

גביזון, תושבת ירושלים, היא ממייסדי "האגודה לזכויות האזרח" ונמנתה עם החוקרים והמורים הבולטים, המקוריים והמשפיעים בתחום המשפט בישראל. היא נחשבה למרצה מבוקשת בארץ ובעולם בתחומים משפטיים וציבוריים. 

בתחום המשפט, התרכזה פרופסור גביזון בתחומי הפילוסופיה של המשפט, משפט חוקתי השוואתי, תורות של שפיטה והחברה הישראלית. היא זכתה בפרס אמ"ת במשפט. בנוסף, זכתה בפרס אביחי, יחד עם הרב יעקב מדן, בעבור חיבור אמנה להסדרת ענייני דת ומדינה בין יהודים בישראל הידוע כמסמך 'גביזון-מדן'. גביזון זכתה גם בפרס חשין למחקר שיפוטי.

במאמרים ופרסומים ברשתות החברתיות טענה לאחרונה גביזון כי "אין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק" - ודבריה צוטטו בהרחבה על ידי ראש הממשלה ותומכיו. לאחר סבב הבחירות בתחילת 2019 קראה לממשלת אחדות "מרכזית" כדבריה בין הליכוד וכחול לבן, כאשר נתניהו ראשון ברוטציה, והוסיפה: "משפטית, אי אפשר לפסול אותו כמנהיג לאחר הבחירות".

גביזון עסקה רבות במעמד היועץ המשפטי לממשלה ובסמכויותיו, ופרסמה את מחקריה בספר חשוב. "בספר הזה התחלתי לבדוק גם את היקף ההתערבות של בית המשפט העליון, בעיקר בג"ץ, במגוון סוגיות וגיבשתי בהדרגה תפיסה שהוא אקטיביסטי מדי", אמרה גביזון בריאיון. "המהפכה החוקתית בישראל הביאה אותי לעסוק בחוקה עצמה, בתפקידה ובהשפעתה על התפקיד השיפוטי, וגם בתחום החברה היהודית והדמוקרטית".

במשך השנים הייתה גביזון חברה בכמה גופים העוסקים במחקר ציבורי, כגון 'מכון ון ליר' ו'המכון הישראלי לדמוקרטיה', ושימשה יועצת להליך החוקתי ב'ועדת חוקה חוק ומשפט' בראשות מיכאל איתן בכנסת ה-16. בשנים האחרונות היא שימשה נשיאה-מייסדת של 'מציל"ה' – מרכז למחשבה ציונית, יהודית ליברלית והומניסטית.

"אני אוהבת את ההוראה וסבורה שהיא חשובה. אני לא רק מעבירה חומר, אלא מנסה להקנות לתלמידים כלים; לגרום להם ליהנות מהלימוד, ובעיקר – לעורר מחשבה", סיפרה באחד מהריאיונות. "סמינר אחד בהוראתי עסק ב'חוק השבות' וב'זכות השיבה'. עסקנו בתחומים כגון 'לאומיוּת' ו'הגדרה עצמית' שאינם מוכרים לתלמידים על-אף מרכזיותם. התלמידים ואני נחשפנו לאתגר אקדמי ורגשי ממדרגה ראשונה. התחוורה לנו יחד חשיבות הלימוד האקדמי של נושאים טעונים, וגם הבנו כי למעורבות רגשית יש השפעה על הלימוד. קורסים כאלה מדגימים תפיסה שחשוב לי מאוד להנחיל: המשפט חשוב – אבל חשוב מאוד להכיר ולדעת גם את מגבלותיו. המשפט אינו כלי שאפשר לפתור באמצעותו את כל הבעיות".

שר המשפטים אבי ניסנקורן ספד לה: "עם כניסתי לתפקיד זכיתי לקבל כמה עצות מהאישה המבריקה הזו. היא היתה חדה כתמיד. הגותה פורצת הדרך, עמידתה על זכויות האזרח ונכונותה להתמודד עם המרכיבים של הישראליות ישארו איתנו. יהי זכרה ברוך".

 

 

לקריאת קורות חייה המלאים של פרופ' רות גביזון, לחצו כאן