במחקר חדש שהתפרסם היום (שני) בנושא תנועת בעלי חיים במרחב מוצגת הטענה כי הגורם שמקנה לציפורים ולבעלי חיים נוספים את היכולת לדעת לאן לעוף – הוא חיידקים הנמצאים בגופם. על המחקר ועל ההשערה פורצת הדרך אמונים ד"ר אביתר נתן מאוניברסיטת אוקספורד וד"ר יוני ורטמן מהחוק למדעי החי במכללה האקדמית תל-חי. "התמיכות לכך תמיד היו מונחות שם, רק היה צריך להאיר עם הפנס הנכון", אמר ד"ר ורטמן.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מדובר בחיידקים מגנוטקטיים שיתופיים שמצויים אצל בעלי חיים, שחשים את תנועתם ובכך זוכים למעין "חוש מגנטי". הם משמשים כמצפן עבור בעלי החיים בזמן התעופה, ובזמן תנועה כלשהי בים או ביבשה.
הגילוי במחקר נחשב למשמעותי ביותר ואף מהפכני, שכן עד היום לא נמצאו חיידקים כאלה בגופם של בעלי חיים. זאת, מכיוון שמחקרים אחרים בעבר לא חיפשו את אותם החיידקים המגנוטקטיים – שמאפשרים תנועה בכיוון מוגדר.
"תמיכות לכך שבבעלי חיים קיימים חיידקים החשים את השדה המגנטי ומסייעים לבעלי החיים להתמצא במרחב תמיד היו מונחות שם, רק היה צריך להאיר עם הפנס הנכון", הסביר ד"ר ורטמן. "עד כה, מדענים סברו שחיידקים מסוג זה אינם נמצאים בתוך בעלי חיים".
לאחר הסברה הראשונית, החוקרים שואפים להוכיח אותה באופן גורף, באמצעות מחקרים שנערכים בימים אלה במכללה האקדמית תל-חי ובמקומות נוספים בעולם. "פרסום ממצאים אלה הופך את ההיפותזה להרבה יותר סבירה ממה שחשבו בעבר", סיכם ד"ר ורטמן. "יכול להיות שכך נוצרת היכולת המופלאה של ציפורים להשתמש בשדה המגנטי של כדור הארץ כדי למוצא את דרכם בנדידה".