בשבועות האחרונים הממשלה הכריזה על שכונות מסוימות בתוך ערים ברחבי הארץ כ"אזור מוגבל", בעקבות העלייה בתחלואה בהן. בצל ההבנה שהטלת סגר מקומי מהסוג הזה עשויה לחזור שוב בהתאם לנתוני ההידבקות, מרכז המידע והידע הלאומי של אמ"ן למאבק בקורונה פרסם הבוקר (שני) ניתוח ובו כמה דוגמאות לסגרים שהוטלו במקומות שונים בעולם בעקבות התפרצות הקורונה. במסמך הודגש כי סגר כזה אינו יכול לעמוד לבדו, ויש צורך בכלים משלימים, בראשם – הגדלת מספר הבדיקות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בפתח המסמך, הוצגה מטרת ההכרזה על אזור מסוים כשטח מוגבל: "מימוש הסגר מאפשר לשמור על ריחוק חברתי, להקטין את קצב ההדבקה ו'לקנות זמן' לצורך סגירת מעגל חקירה אפידימיולוגי". זאת, ברקע הביקורת על מערך החקירות האפידימיולוגיות בישראל, שנטען כי אינו מצליח להשתלט על שרשראות ההדבקה. עוד נכתב בדוח כי הסגר אמור להיות שיטת טיפול חריגה וממוקדת.
הדגש המרכזי במסמך ניתן למדינות שהטילו סגרים מקומיים – על המניעים של מקבלי ההחלטות ועל האמצעים שבהם נקטו. נכתב כי חלק מהסגרים המקומיים הופעלו באזורים שבהם ההסברה לא פעלה היטב, או במקומות שבהם חייה האוכלוסייה בצפיפות – כמו בסינגפור וביוון, שהטילו סגר בנקודות בהן גרים עובדים זרים או פליטים.
אחד האמצעים המשלימים המרכזיים שצריכים להינקט,על פי המסמך, הוא הגדלת מערך הבדיקות באזורי ההתפרצות, למיגור התחלואה: "בחלק מהמדינות החליטו הרשויות לבצע בדיקות לכל האנשים השוהים או גרים באזור הסגר". דרכים נוספות שיכולות לסייע לצעדי הסגר הן סיוע כספי לתושבי המקום, אספקת מזון והסברה רלוונטית.
בחלקו האחרון של הניתוח, הובהר כי הטלת סגר אינה צעד מניעתי, וכי הוא אינו יכול להבטיח שבאותו אזור לא תחול התפשטות מחודשת של הנגיף בעתיד. "יש לזכור כי סגר אינו משנה את הנסיבות הבסיסיות שתרמו להתפרצות התחלואה", נאמר. "על כן, עם סיומו – ישנה חשיבות לשמירה על הנחיות הריחוק החברתי, רתימת האזרחים לנושא ואכיפת ההנחיות, וכן ליכולת המדינתית או האזורית לזהות במהירות התפרצויות ולטפל בהן – לפני שייצאו מכלל שליטה".