הקרב על רחביה: תושבי ירושלים המתגוררים סמוך למעון ראש הממשלה נאלצים להתמודד בשבועות האחרונים עם העובדה שממש מתחת לחלון ביתם מתקיימת מחאה רועשת, שנמשכת לרוב עד לשעות הקטנות של הלילה. ואולם, התגובות בעניין חלוקות: בעוד שחלק מדיירי האזור פנו לבית המשפט בבקשה שימנע את ההפגנות שמשבשות את חייהם, שכנים אחרים מביעים את תמיכתם בחופש ההפגנה - למרות חוסר הנוחות שנגרם להם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במכתב ששלחו 380 תושבים התומכים בהפגנות לשר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, כתבו: "אנחנו, תושבות ותושבי רחביה וטלביה מבקשים להביע באופן ברור את תמיכתנו בזכות המחאה. התאכזבנו לקרוא שמספר קטן משכנינו החליט לפנות לבית המשפט כדי לנסות למנוע את ההפגנות המתרחשות מחוץ למעון ראש הממשלה בשבועות האחרונים. זכות המחאה היא זכות יסוד שבלעדיה דמוקרטיה איננה אפשרית. בתקופה זו שכל כך הרבה אנשים מאבדים הכל, כשחלקים גדולים בציבור זועקים מכל הלב, הנוחות שלנו היא לא מה שעומד על הכף".
שחף ויסבין, בת 28 המתגוררת בשכונת רחביה וחתמה על המכתב, סיפרה: "אני שומעת את הרעש מההפגנות, וגם חסימות הכבישים מקשות עליי להגיע הביתה - במקום ללכת 6 דקות נאלצתי ללכת יותר מ-40 דקות כדי לחזור הביתה. הרעש של הרמקולים הוא אדיר ותופסים לנו את כל החניה, אבל ברור לי שזכות המחאה היא בסיסית ושהמפגינים מגיעים לכאן מדם ליבם. החלטתי לחתום על המכתב כי יש כאן ניסיון השתקה, חשוב לי יותר שתישמר זכות ההפגנה מאשר הנוחות האישית שלנו התושבים בשכונה. מי שמתגורר ליד מוסדות ציבוריים לוקח את זה בחשבון".
נועה פינטו, תושבת רחביה שגדלה בשכונה, סיפרה: "תמיד יש מאהל כל שהוא ליד בית ראש הממשלה ובכל זאת ההפגנה הפעם היא חריגה בעוצמות ובגודל שלה. אבל באופן כללי קורה במדינה משהו יוצא דופן וההפגנה הזו היא זעם כללי על הממשלה ועל נתניהו בעקבות כל העוולות שנעשות פה. ברור שהרעש משפיע על החיים שלנו: זה מפריע לאנשים לישון, לא קל להתמודד עם חסימת הרחובות אבל זה זניח לעומת התמונה הכללית. לאנשים מגיע להביע את חופש הביטוי וזכות המחאה".
לעומתם, שכנים אחרים מציינים את הסבל שנגרם להם מההפגנה. חלקם נעלו את כניסות הבניינים, התקינו דוקרנים כדי למנוע ישיבה של מפגינים על גדרות הבתים ומתקשים להיכנס אל ביתם בשל חסימות הכבישים. עו"ד יוסף זינגר, המתגורר בשכונת רחביה בצמוד למעון ראש הממשלה, סיפר: "אני גר ממש מעל כיכר פריז שבה התקיימו ההפגנות השבוע. חיי התושבים נהפכו לגיהנום: אין לנו יום ואין לנו לילה. החצרות שלנו הפכו לבתי שימוש למפגינים, יש המון ילדים קטנים שלא יכולים לישון, זקנים שמפריעים להם במנוחתם. זה פשוט סיוט אחד גדול".
רן תנחום שליחובסקי, עובד במשרד שממוקם מול מעון ראש הממשלה, תיאר: "החל מהשעה 10:00 אני מתחיל לשמוע צלילי תופים של מלחמה וצעקות. חוסמים לנו את הרחוב ואני צריך בכל בוקר לחנות רחוק. זה מפריע להתרכז בעבודה ולדעתי צורת ההפגנה לא מכבדת אותנו ואת עצמם. יש תחושה של זילות, לבוש פרובוקטיבי ונשמעות שם אמירות קיצוניות. ניסיתי לדבר עם חלק מהמפגינים, הם אנשים טובים ונחמדים, אבל היה מצופה מהם לשים לב יותר לרגישות הסביבה".
ישראל חזות, המתגורר קרוב מאוד למוקד ההפגנות, סיפר: "אי אפשר לשמוע את זה כבר. אתמול הלכתי לישון בשעה 3 וחצי לפנות בוקר, זה לא נגמר אף פעם. זה הפך להיות בלתי נסבל. תושבי השכונה שהודיעו שהם תומכים בהפגנה כנראה לא גרים מספיק קרוב להפגנה ולא מבינים את עוצמת הסבל. השכונה שלנו נראית כמו שכונת מצוקה: עם זבל ומזרונים מפוזרים בכל מקום, זו כבר לא מחאה אלא קבוצה של אנשים שמעיקה על חיי השכנים באופן יום יומי. לא חסר מקומות שבהם ניתן לקיים מחאה בלי להפריע לתושבים. זה לא ביבי ששומע אותם וסובל אלא אנחנו".
עורך הדין חור אוריאל ניזרי, המייצג את תושבי השכונות רחביה וטלביה נגד ההפגנות מסר בתגובה למכתב בעד ההפגנות: "ראשית אין מחלוקות בין העותרים לבין החותמים לכאורה שכן אף העתורים סבורים כי הזכות להפגין הינה זכות יסוד שאין לפגוע בה. כל זאת, עוד מעבר לשאלה בדבר מיקום מגוריהם של הנטען, כי הינם תושבי השכונות, שכן רוב מוחלט של התושבים הגרים בסמוך למקום ההפגנות, נמנים עם העותרים ו/או תומכים בעתירה. כמו כן, מבהירים בזאת העותרים, כי העתירה איננה עוסקת בזכות להפגין אלא במניעת אנרכיה. הזכות להפגין איננה מתן רישיון לאנרכיה".
עופר חדד השתתף בהכנת הידיעה