ההתרגשות בסמטת הגזר בירושלים הגיעה השבוע לשיאה. שום דבר בדירה המלאה בצעירות לא רמז לכבוד מי נערכה מסיבת ההפתעה ליום הולדתה ה-54 – "הרבנית" יעל הורוביץ, האישה שעזרה להן לצאת מהעולם החרדי, בעוד שהיא עצמה חלק ממנו.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

יעל הורוביץ, לה הבנות קוראות "הרבנית", היא הכול חוץ מרבנית רגילה. כדי להבין איך הגיעה להיות האמא של עשרות בנות אבודות שעזבו את העולם החרדי צריך לחזור שנים אחורה, ולעלות צפונה לקיבוץ משגב עם.

"הילדות שלי הייתה נפלאה", סיפרה יעל. "אבל היה לי חוסר בלב, בנשמה. אחרי הצבא טיילתי, חזרתי לארץ, נסעתי לאילת – ושם פגשתי את מי שהיום בעלי, חוזר בתשובה ממש בתחילת הדרך. הלכתי אחרי האור שלו".

השניים התחתנו והצטרפו לחסידיו של הרב ברלנד בירושלים, ישיבת "שובו בנים". עשרה ילדים נולדו להם שם, ולפני 8 שנים, כשנחשפו העדויות על הטרדה מינית, הם נטשו את הרב הכריזמטי. דווקא תחושת הבדידות שלה גרמה לה להזדהות עם זו של אחרות – גם אם זו הדרך ההפוכה משלה, צעירות שהרגישו כלואות בעולם החרדי, וחיפשו תשובה בזה החילוני.

עמותת שירת הלב
עמותת "שירת הלב" | צילום: החדשות 12

בעקבות אלימות במשפחה, פגיעות מיניות, חוסר התאמה למערכת הנוקשה או משבר אמונה – הבנות עזבו את הקהילות בהן חיו ועברו לגור ברחוב. "הכאב שמלווה אותן בזה שהמשפחות שלהן והחברה החרדית לא מכירים בהן זה כאב עצום", סיפרה יעל. "הן נשארות תלושות באמצע".

"אם מישהו פעם היה אומר לי שרבנית מהעולם החרדי תבוא ותציל את החיים שלי, הייתי אומרת לו 'מה התחרפנת'"?, סיפרה שני שלב, דיירת שירת הלב וחוזרת בשאלה. "הם אלה שפגעו בי. אבל זה אחרת, היא מדהימה, היא לא סתם חרדית".

יעל הקימה עבור הבנות הללו 3 דירות בירושלים ודירה בבית שמש. לפרויקט קוראים "שירת הלב", והוא ממומן מתרומות ותמך כבר במאה בנות. בכל הדירות תנאי קבלה זהים; קודם כל רצון לעזור לעצמן, בוודאי אחרי התנסות בסמים וזנות ברחוב. התנאי השני הוא להשתתף עד כמה שהן יכולות בתשלומי הדירה, למצוא עבודה. אחרי שנתיים, הן אמורות להיפרד מהפרויקט.

"אני לא עוזרת לבנות כי אכפת לי אם הן יהיו דתיות או חרדיות", אמרה יעל. "אכפת לי שיהיה להן טוב בחיים". התסכול היחיד של יעל הוא שהיא לא מצליחה לעזור לכל הבנות. היא חולמת על עוד דירות, מנסה לגייס כספים ואפילו פתחה מימון המונים. היא רוצה ללמד את כולם שיעור ביהדות שלא שופטת, לא בוחנת – אלא רק מחבקת.