נראה כי משבר הקורונה עוד לא קרוב להסתיים, וכבר בשלב זה מתחילות להתבהר חלק מההשלכות של הנגיף. לפי חלק מהתחזיות, תלמידי ישראל בין שנמצאים בין כיתות ה' עד י"ב ילמדו באופן חלקי מאוד - במשך שנה שלמה. לאור זאת, ביקשנו לבדוק מה המשמעות של הפערים בלמידה ביחס לשנים הקודמות, ובייחוד במקצועות הליבה - אלו המשפיעים ביותר על עתידם של הילדים הצעירים. צפו בכתבה המלאה

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

מאז נכנסנו לסגר הראשון, ההורים הפכו למשמעותיים ביותר בניהול שגרת הלימודים מהבית. עמנואל לויתן, אם לשישה ילדים, היא מנהלת הסיעוד בבית החולים הדסה. אבא בועז הוא מנהל פיננסי בחברת היי-טק שכרגע עובד מהבית, ומלווה את הלימודים מרחוק של ילדיו - מקרוב מאוד.

"בגלל האפקטיביות הנמוכה של הלימודים מרחוק, אין ברירה, ואנחנו נאלצים לעשות סוג של הום-סקולינג", סיפר בועז שעוזר לילדיו לשרוד את הלימודים מרחוק. "יש מקצועות שיותר קל להשלים. אי אפשר לעשות את זה באנגלית, אי אפשר לעשות את זה במדעים, אי אפשר לעשות את זה במתמטיקה - אלה מקצועות שבנויים נדבך על נדבך".

 חשש מפערים גדולים במערכת החינוך בעקבות הלמידה מרח (צילום: החדשות 12)
כשהלימודים עוברים למחשבים, ההורים משחקים תפקיד חשוב יותר | צילום: החדשות 12

בזמן שההורים מנסים להשלים את הפערים שצוברים הילדים, נדמה שגם המורים הפכו לאובדי עצות אל מול המצב במערכת החינוך מאז התפרץ נגיף הקורונה. המורים טוענים שמערכת החינוך גם כך לקתה בחסר טרם המשבר, ועכשיו הם מציעים פתרונות למצב לפני שיהיה מאוחר מדי.

"בכיתה ז' למשל, הייתי מאוד משקיעה בשפה, גם בספרות ובלשון, כי זה הבסיס להכול", אמרה שמרית רביבו, מנהלת בית ספר עירוני ט' בתל אביב. "תנ"ך - הייתי מוותרת, היסטוריה - הייתי מוותרת, יהרגו אותי המורים. לא הייתי מוותרת על אזרחות. זה משהו שחשוב מאוד, ברגע שאתה כבר מתחיל להכיר את המדינה, את המעגל הרחב יותר, חייבים ללמוד אזרחות".

התלמידים מספרים על שגרת הלימודים החדשה שלפתע הפכה לקבועה, על הלימודים מרחוק דרך הזום ועל החוויה מול המורה דרך המחשב. "הוא מאוד משקיע ואני מאוד אוהבת אותו, פשוט, הוא מדבר במשך שעה, ואני לא מסוגלת להקשיב לזה", הסבירה ליבי לויתן, תלמידת כיתה ט'. "אני לא מרגישה שאני מצליחה באמת להתמקד במורה שמדבר במשך שעה וחצי".

הדאגה האמיתית בקרב המורים היא לא רק על שיטת הלימוד שהפכה לפחות נוחה, אלא ממש על עתידם של תלמידיהם. "כל מי שלוקח את החינוך ברצינות, ואני חושב שכולנו לוקחים את החינוך ברצינות, חייב להיות מאוד מודאג מהפערים שנוצרים היום בין התלמידים, אבל גם של כל התלמידים אל מול החומר", אמר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ. "הם לא יהיו מוכנים אל השלב הבא. תלמידי היסודי לא יהיו מוכנים לחטיבת הביניים, ותלמידי החטיבה לא יהיו מוכנים היטב לתיכון".

משרד החינוך צמצם השנה את מספר הבגרויות ל-6, אבל כל המומחים טוענים שצריך לצמצם אותן עוד יותר. בשוודיה ביטלו השנה את הבגרויות, ובאיטליה ויתרו על בחינות כתובות. האחריות למצב נמצאת בידי ממשלת ישראל. משרד החינוך יחד עם המועצה להשכלה גבוהה חייב לעשות הכול בשלב זה, כדי שעתידם של אותם תלמידים ייפגע כמה שפחות.