המכון למחקרי ביטחון לאומי ביצע עדכון של הערכת המצב האסטרטגית למדינת ישראל בעקבות מגפת הקורונה. צוות המכון ובראשם האלוף במילואים עמוס ידלין ותת-אלוף במילואים איתי ברון הציגו באירוע, שהתקיים לראשונה בזום, את הערכתם המעודכנת לשינויים שהביא איתו המשבר – ואיך הם משפיעים על ישראל?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

משבר הקורונה מטלטל את העולם, את המזרח התיכון ואת ישראל עצמה. השלכותיו עדיין אינן ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין ימי חסד - עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות להתפרצות נוספת. כך, משבר הקורונה מעצים אתגרים ישנים, יוצר אתגרים משמעותיים חדשים, ופותח פתח להזדמנויות ולמהלכים שלא היו אפשריים לפני התרחשותו.

המערכת הבינלאומית: משבר רב-ממדי ותחרות בין המעצמות

התחרות בין המעצמות תחריף, כולל התחרות על נרטיב האחריות למגפה וההתמודדות היעילה ביותר עם המשבר שבעקבותיה. למדינות מזרח אסיה, ובראשן סין, מסתמן יתרון בקצב ההתאוששות מהמשבר וביכולת למצות את ההזדמנויות הנובעות ממנו.

גם ארצות הברית ואירופה יתאוששו מהמשבר - אך בקצב איטי יותר. הפגיעה הקשה בהן ככל הנראה תמשיך לשחוק את דימוי העצמה האמריקני ותערער את לכידותו של האיחוד האירופי. גם הארגונים הבין-לאומיים, שהתקשו לבוא לידי ביטוי במשבר, סביר שייחלשו עוד אחריו.

ארצות הברית, סין, רוסיה ואירופה: תשומת לב נמוכה למזרח התיכון

סין כבר מנהלת קמפיין נרחב שנועד להציג את עצמה כמובילה עולמית של המאבק בנגיף הקורונה. ארצות הברית תתרכז עד סוף השנה במערכת הבחירות לנשיאות שייתכן שתתקיים בצורה שונה עקב מגפת הקורונה, מה שעלול לפגוע בלגיטימציה של התוצאות. מערכת הבחירות עצמה תחריף את המתיחות בין ארצות הברית לסין.

רוסיה, שנפגעה אף היא מהתפרצות הנגיף, תמשיך לנסות ולנצל הזדמנויות, גם במזרח התיכון. עם זאת, תשומת הלב הכללית של המערכת הבינלאומית למזרח התיכון צפויה להיות נמוכה - למעט בפרוץ משברים חריגים.

סין טיסות קורונה
סין - יתרון בקצב ההתאוששות מהמשבר | צילום: AP

הקשיים שחוות ארה"ב ואירופה צפויים להשליך על ישראל ועלולים להוביל לפגיעה בשיתופי פעולה ואף בסיוע הביטחוני. הממשלה החדשה תצטרך לחזק את המנגנונים המאפשרים ניהול סיכונים מושכל במשולש היחסים של ישראל עם ארה"ב וסין, לנהל שיח הדוק עם הממשל האמריקני ולפתח מומחיות עומק בנושא סין. בנוסף, נדרש מאמץ ממשי לשיקום התמיכה הדו-מפלגתית האמריקנית בישראל, בעיקר לנוכח האפשרות לעליית ממשל דמוקרטי בבחירות 2020.

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ
הבחירות לנשיאות ארה"ב - דורשות היערכות | צילום: רויטרס

המערכת האזורית: המשך המאבק על דמותו של המזרח התיכון - בצל הקורונה

לפי שעה, נראה שההשלכות הכלכליות של מגפת הקורנה במזרח התיכון הן החמורות ביותר. הן קשורות בירידה במחירי הנפט, ובצפי לצמצום הסיוע החיצוני מאירופה, מארצות הברית וממדינות המפרץ, שבו תלויות חלק מהמדינות. משבר הקורונה גם מעמיק את בעיות היסוד של המזרח התיכון - אבטלה, אי שוויון, פיריון נמוך, פערי משילות, שחיתות ותלות בנפט ובסיוע חיצוני.

בבחינת היציבות השלטונית נראה שכולם מצליחים להתמודד עם המגפה ללא קריסת המערכות. עם זאת, המחאות שאפיינו את האזור בשנת 2019 הופסקו עם תחילת המשבר - וסביר שיתחדשו עם סיומו ויציבו בפני המשטרים אתגרים ליציבותם.

ירדן בעוצר בגלל הקורונה
הזדמנות לחיזוק היחסים עם ירדן | צילום: reuters

משבר הקורונה מספק לממשלה החדשה גם שורה של הזדמנויות; ישראל יכולה לקדם את שיתוף הפעולה עם המדינות שאיתן יש לה הסכמי שלום יציבים, מצרים וירדן, שיכלול שיתוף בידע רפואי, אספקת ציוד ואמצעים רפואיים ותיאום של משטרי התנועה במעברי הגבול.

אירן: המשך התרסה, לצד העצמת הקשיים מבית

אירן ממשיכה להיות האיום החמור ביותר על ביטחון ישראל הן בקידום תכנית הגרעין והטילים שלה והן בפעילות האזורית. זאת, על אף שהיא נמצאת בשפל מהחמורים שידע המשטר הנוכחי, שנובע משילוב של היקף מגפת הקורונה, המצב הכלכלי בעקבות העיצומים האמריקניים, ירידת מחירי הנפט, כישלון הניסיונות לקבל סיוע מהמוסדות הבין-לאומיים וחוסר אמון גובר של הציבור במשטר.

קורונה באיראן
הקורונה באירן - משבר כלכלי חמור | צילום: Ebrahim Noroozi, AP

למרות מצבה הקשה, אירן ממשיכה לקדם את האינטרסים האזוריים שלה בעירק, בסוריה ובלבנון תוך בניית תשתיות צבאיות, פוליטיות, כלכליות וחברתיות, שיבטיחו את השפעתה לטווח ארוך. חלקן – מכוונות באופן ישיר נגד ישראל.

במקביל, מחריף העימות בין אירן לארצות הברית. אירן ממשיכה להכווין תקיפות של המיליציות השיעיות על בסיסים אמריקנים בעירק, ומתגרה ישירות באניות הצי האמריקני במפרץ הפרסי. אבדן בנפש של אמריקנים עלול להוביל להסלמה צבאית בין המדינות - לשם כך נדרש תיאום ישראלי-אמריקני.

בינתיים, אירן ממשיכה לקדם את תכניתה הגרעינית. על פי הדו"ח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מפברואר 2020, אירן צברה כבר למעלה מטון אחד של אורניום בשיעור העשרה של 4.5 אחוזים ורומזת שבכוונתה להעשיר גם לרמה גבוהה יותר. המשמעות העיקרית: צמצום זמן ההגעה ליכולת גרעינית צבאית.

קורונה באיראן
הקורונה באירן: השפיעה על אמון הציבור בשלטון | צילום: Mohammad Hasan Zarifmanesh, AP

הממשלה החדשה צריכה לגבש אסטרטגיה כוללת וארוכת טווח להתמודדות עם הפעילות האזורית של אירן, שאינה מבוססת רק על הפעלת כוח צבאי. בסוגיית הגרעין, הממשלה עלולה להיתקל בקשב נמוך בארצות הברית בחודשים הקרובים. למרות זאת, יש לעשות מאמץ להגיע להבנות עם ממשל טראמפ על מאפייניו האפשריים של הסכם גרעין משופר (JCPOA 2.0) ולהגדיר "קווים אדומים" להתקדמות אפשרית בתכנית הגרעין של אירן. במקביל, על הממשלה החדשה לוודא שיש בידי ישראל גם אפשרות אמינה של תקיפה עצמאית באירן.

הגזרה הצפונית: סיכוני ההסלמה פחתו - אבל האתגרים לא נעלמו

האתגרים הניצבים בפני ישראל בזירה הצפונית לא השתנו באופן ניכר עקב משבר הקורונה. בראשם – פעילות הציר הרדיקלי-שיעי, בדגש על המשך התבססות אירנית בסוריה והקמת מאחזים צבאיים של חיזבאללה ברמת הגולן. ישראל מוסיפה לפעול בסוריה נגד התבססות אירן וחיזבאללה, שוחקת ומאטה אותה - אך סביר שלא תצליח לבטלה.

תקיפה ישראלית בסוריה
תקיפות ישראליות בסוריה

האתגרים בזירה הצפונית לא ייעלמו, אבל כנראה שלא יגיעו בקרוב לכדי הסלמה נרחבת משום שבשלב זה המדינות ממוקדות בהתמודדות עם משבר הקורונה. עם זאת, גם בתקופה זו הומחשו סיכוני ההסלמה הלא מתוכננת, שעלולה להוביל למלחמה בחזיתות לבנון, סוריה ועירק. התרחיש של מלחמה רב זירתית צריך להיות איום הייחוס העיקרי למלחמה ועל הממשלה החדשה להתכונן אליה, ולוודא שהציבור מודע למאפייניה ולתוצאותיה האפשריים.

חיזבאללה מצידו ממשיך להתעצם צבאית בסיוע אירני, ובכלל זה גם מיזם דיוק הטילים ובפיתוח יכולותיו למהלך קרקעי בשטח ישראל. לבנון נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי, פוליטי, משילותי ורפואי – מהחמורים שידעה המדינה. משבר זה משליך גם על חיזבאללה, השומר על מעמדו במערכת הלבנונית למרות שגם הוא ניזוק מהמתרחש באירן.

חיילים בגבול סוריה
כוננות בגבול הצפון, ארכיון | צילום: Lior Mizrahi, GettyImages IL

כל אלו מחייבים את הממשלה החדשה לדון באופן ההתמודדות עם "מיזם הדיוק". יש לעמת את הנזק הצפוי מתקיפה לסיכול "המיזם" בטווח הזמן הקצר - לעומת הנזק האפשרי כתוצאה מהפעלת נשק מדויק בהיקפים גדולים במלחמה בעתיד.

על הממשלה להשקיע גם ברתימת רוסיה למאמץ לצמצום ההשפעה והמעורבות האירנית בסוריה. כן יש לנסות להשפיע באמצעותה על בניין הכוח של הצבא הסורי, ולמנוע את הגעתם של אמצעי לחימה מתקדמים לרשותו. בנוסף, יש לנסות להביא את רוסיה להפעיל את השפעתה לפירוק המיליציות הפרו-אירניות במנגנוני הביטחון הסוריים, לשמר את התיאום מול הצבא הרוסי לשימור חופש הפעולה המעשי של ישראל ולגבש תמונת מודיעין משותפת אודות החתרנות האירנית.

הזירה הפלסטינית: שרשרת של השלכות שליליות לסיפוח

חוסר הרצון והיכולת של שתי ההנהגות הפלסטיניות בגדה המערבית וברצועת עזה להסדיר את היחסים ביניהן גם לנוכח משבר הקורונה, העמיקו את הבידול בין שתי הישויות. עם זאת, הן הצליחו כנראה לספק מענה יעיל להתפרצות ונראה שהתנהלותן אף הגבירה את אמון הציבור בהן. במקביל, התגברה במערכת הפלסטינית ההבנה לגבי נחיצות התיאום עם ישראל, התלות בסיוע וגם הוענקה הצדקה מסוימת לשיתוף הפעולה עמה. לגבי החמאס - המשבר מייצר הזדמנות לקדם הסדרה של הפסקת אש ארוכת טווח.

בנימין נתניהו מציג את מפת סיפוח בקעת הירדן
נתניהו מציג את מפת הסיפוח | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

הסוגיה המרכזית בהקשר הפלסטיני איתה תצטרך הממשלה החדשה להתמודד היא סוגיית החלת הריבונות על שטחים ביהודה ושומרון. קידום מהלכי סיפוח צפוי לגרור שרשרת השלכות שליליות לישראל, בהן הגברת הסיכון לאלימות, הפרות סדר וטרור ביהודה ושומרון והסלמה מול חמאס בעזה, ביטול התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית; קריסת הרשות במקרה של סיפוח רחב היקף, שתאלץ את ישראל לשאת באחריות לכ-2 מיליון וחצי פלסטינים, השקעת משאבים לאומיים בעניין הסיפוח, ובאופן כללי יותר – חיזוק "דרך ההתנגדות" המזוהה עם חמאס בעקבות האתגרים הכלכליים והחברתיים שהחריפו.

במקביל, יש להשקיע מאמץ להשגת הפסקת אש ממושכת עם חמאס ברצועת עזה, הסדר שיכלול גם מנגנון להגבלת התעצמותו הצבאית של חמאס. במקרה של עימות עם חמאס – יש למקד את המהלך פני "דרך המשא ומתן" המזוהה עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.

מהלכי הסיפוח עלולים לעצב גבול ארוך מאוד להגנה, להרחיק אפשרות למשא ומתן עתידי ולהוביל להגברת ההכרה הבינלאומית בתביעות הפלסטינים. סיכון נוסף, קשור ביחסיה של ישראל עם מצרים וירדן. התגובה הירדנית לסיפוח עלולה להוביל לפגיעה בשיתוף הפעולה עמה באבטחת גבולה הארוך ביותר של ישראל, ואף בהסכם השלום, והשלכות דומות אפשריות גם בהקשר היחסים עם מצרים.

גבול מצרים. ארכיון
גבול ישראל ירדן: הסיפוח עלול להקשות על שיתוף הפעולה | צילום: יונתן סינדל / פלאש 90

למעט הנשיא הנוכחי בארצות הברית התומך במהלך, נראה שאף גורם בעולם או במזרח התיכון לא יכיר בשטח המסופח כחלק ממדינת ישראל - ולעומת זאת, יהיו גורמים שעלולים להכיר בזכויות הפלסטיניות למדינה בכל שטחי יהודה ושומרון.

בנסיבות אלו, ההמלצה לממשלה היא להימנע ממהלכי סיפוח חד צדדיים בגדה המערבית. על ישראל לשכלל את פעולתה בשני נדבכים, ולקבע את הבידול בין הרשות הפלסטינית בגדה המערבית לבין חמאס ברצועת עזה. בהיבט המדיני, על ישראל לחזק את הרשות הפלסטינית ככתובת הלגיטימית היחידה להסדר עתידי ולהדק את היחסים איתה, גם לנוכח ההתנהלות האחראית והמוצלחת בהתמודדות עם מגפת הקורונה. 

ישראל: אתגר היציאה ממשבר הקורונה

מגפת הקורונה יצרה בישראל משבר בריאותי, כלכלי וחברתי שמתחבר למשבר הפוליטי המתמשך. למשבר עלולות להיות השלכות קשות בזירה הפנימית; העמקת הפערים החברתיים-כלכליים, הרחבת השסעים ופגיעה בחוסן הלאומי. אמון הציבור בממשלה, רמת הסולידריות החברתית ומידת הציות של הציבור להנחיות – כל אלה ישפיעו על קצב היציאה מהמשבר. בנוסף, ראוי לתחקר ביסודיות את היערכות המדינה להתמודדות עם המשבר ואת אופן ניהולו – כדי להפיק לקחים להמשך.

נתניהו וגנץ
באחריות גנץ ונתניהו: טיפול במשברים הפנימיים בישראל | עיבוד: יונתן זינדל ותומר ניוברג, פלאש 90

המשבר מלמד על הצורך במערך לאומי ייעודי לניהול משברים. סדר היום הלאומי, כולל תקציב המדינה, צריך לתת בשנה הקרובה עדיפות ברורה לתחום האזרחי – בריאות, תעסוקה, חינוך ורווחה. עיקר המשימה של הממשלה החדשה היא להתמודד עם המשבר הכלכלי והחברתי, תוך מתן עדיפות למנועי הצמיחה ולטיפול באוכלוסיות המוחלשות ומעמד הביניים. במקביל, יש לנצל את ההזדמנויות שנוצרו מול האוכלוסייה הערבית והחרדית לקירוב ביניהן לבין קבוצות הרוב במדינה.