בית המשפט העליון קיבל היום (חמישי) בחלקן עתירות שהוגשו נגד "חוק הפיקדון" ופסל את קיצוץ הפיקדון משכר המסתננים שנועד לעודד עזיבה מרצון. בג"ץ קבע כי הוראת החוק המחייבת עובדים מסתננים להפקיד חמישית משכרם כפיקדון שיוחזר להם רק עם עזיבתם את הארץ אינה חוקתית, והורה למדינה להשיב לעובדים הזרים המסתננים את הפקדותיהם בתוך 30 ימים מהיום. חברי הכנסת סער וקיש: לחוקק מיד פסקת התגברות כדי להעביר מחדש את החוק שנפסל.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

על פי "חוק הפיקדון", חלה חובה על מי שמעסיק מסתנן להפקיד עבורו פיקדון חודשי בסכום השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן, שיוחזר לו רק כשיעזוב את הארץ. מתוך סכום זה 16% משולמים על ידי המעסיק (רכיב המעסיק) ואילו 20% מנוכים משכרו של העובד (רכיב העובד). העותרים, עובדים זרים מסתננים וארגונים שונים, עתרו לביטול הסדר הפיקדון ולחילופין לביטול חלקים ממנו.

אסתר חיות
"הוראת החוק אינה חוקתית". הנשיאה חיות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בית המשפט קבע כי רכיב העובד, להבדיל מיתר רכיבי הסדר הפיקדון, פוגע פגיעה ברורה, מוחשית ומשמעותית בזכות לקניין של העובד המסתנן: "משכורתם של העובדים המסתננים מהווה לעיתים קניינם היחיד בישראל ורבים מהם משתכרים מתחת לשכר המינימום במשק". דעת הרוב סברה, על פי הנתונים שהציגה המדינה, כי התועלת העיקרית שנועדה ההוראה להשיג, קרי יצירת תמריץ לעידוד יציאה מרצון מישראל, היא מוגבלת בהיקפה.

עוד קבע בית המשפט כי הפיקדון יתבסס על רכיב המעסיק בלבד (16%), ואישר את הפעלת מנגנון "הניכוי המנהלי", שלפיו ניתן לנכות סכומים מסוימים מהפרשות המעסיק לפיקדון אם יחול עיכוב ביציאת המסתנן מהארץ ביחס למועד העזיבה שנקבע לו. הסדר זה, לפי השופטים, יאפשר יצירת תמריץ כלכלי חיובי ליציאת מסתננים מישראל במועד שנקבע להם, מבלי לפגוע באופן כה חמור בקניינם. בית המשפט הורה, אפוא, על בטלות רכיב העובד והורה למדינה להשיב לעובדים הזרים המסתננים את הפקדותיהם בגין רכיב זה בתוך 30 ימים מהיום.

נווה שאנן
אילוסטרציה | צילום: עודד קרני

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, נימקה: "בעוד שרכיב המעסיק בפיקדון מהווה 'גזר' – תמריץ כלכלי שלא פוגע בשכר העבודה החודשי של העובד המסתנן – רכיב העובד מהווה 'מקל' שייתכן שיש בו כדי לחצות גבול דק שבין קביעת תמריץ לגיטימי לבין הפעלת לחץ לא ראוי על המסתננים כדי שייאלצו לעזוב".

השופט סולברג סבר בדעת מיעוט כי אף שישנה פגיעה בזכות הקניין של המסתננים, אין להפריז בחומרתה, ולעומת זאת הדגיש, כי התועלת החברתית הגלומה בהסדר הפיקדון היא ממשית. לדבריו, "למדינת ישראל כמדינה ריבונית יש זכות, זכות שהיא חובה, לקבוע את מדיניות ההגירה לתוכה, והוסיף והדגיש את סבלם הרב של תושבי השכונות שבהם ריכוזי מסתננים גדולים".

העותרים: "מבקשי המקלט נקלעו למצב קשה"

בחודש מרץ 2017 הוגשה עתירה לביטול "חוק הפיקדון" לעובדים מסתננים. העתירה הוגשה על ידי שבעה מבקשות ומבקשי מקלט מאריתריאה וסודן, ושישה ארגונים הפועלים בתחום. העותרים ביקשו לבטל את הניכוי משכרו של העובד. בשנת 2018 הופחת חלקית הניכוי ל-6% עבור מספר אוכלוסיות בהן נשים ונפגעי עבירות סחר. העותרים הציגו את המצב הקשה אליו נקלעה אוכלוסיית מבקשי המקלט, וכן העובדה שבעקבות החוק מחצית מהם מרוויחים פחות משכר מינימום.

אילוסטרציה | צילום: Miriam Alster/FLASH90

לדברי העותרים, תכליתו של החוק לא הושגה ונתוני יציאת מבקשי המקלט מהארץ הראו כי החוק אינו מעודד את עזיבתם. "נתוני המדינה שנמסרו בכנסת ולבית המשפט הראו כי עבור מרבית מבקשי המקלט, לא הופקדו הכספים", טענו העותרים. "באפריל 2018 דיווחה המדינה כי רק ל-11 אלף עובדים הופקדו הכספים. זאת לצד הפניות ל'קו לעובד' שהראו כי מעסיקים רבים נכו את הכספים אך לא הפקידו אותם. ההערכה היא כי מאות מיליונים נוכו ולא הופקדו".

פעילי המחאה: "נתניהו ודרעי אחראים לאסון המתמשך"

שפי פז ודורון אברהמי הגיבו להחלטת בג"ץ בשם פעילי המחאה של דרום תל אביב: "חוק הפיקדון ממילא לא הופעל מעולם כראוי ושופטי בג"ץ הנאורים כבר כיסחו לו את הצורה. אז אולי עדיף ככה. בלי העמדות פנים. שתקום עכשיו הממשלה החדשה ותודיע לנו בגלוי ובלי התחמקויות: האם דרום תל אביב סופחה רשמית לאריתריאה והחוק היחיד שחל בה הוא חוק האלימות והסחיטה באיומים או שהם מתכוונים לזוז מתישהו ולהציל אותנו מאנשים שמצפצפים על הקורונה?".

פעילי המחאה הטילו על ראש הממשלה, שר הפנים וראש המל"ל את האחריות למצב בדרום תל אביב: "על הפיאסקו הזה אחראים בין היתר אריה דרעי, בן שבת ובנימין נתניהו, שנותנים לאסון המתמשך הזה להתנהל, ובמקום להטיל את כובד משקלם ולהעיף לכל הרוחות את גנבי הגבול והדעת, שבכסף שהם מרוויחים פה מממנים את משטרי הרודנות שם, מחפשים כל הזמן פשרות וכניעות".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) בירכה על החלטת בג"ץ: "על אפם ועל חמתם של כל המלעיזים נגד בג"ץ - טוב שיש מי שישים ברקס לממשלה שחושבת שהיא יכולה לדרוס זכויות אדם ואזרח ללא שום מעצורים". מנגד, חברי הכנסת גדעון סער ויואב קיש (הליכוד) קראו לחוקק מיד פסקת התגברות כדי להעביר מחדש את החוק שנפסל. לדבריהם, "פסיקת בג"ץ פוגעת באחד הכלים האפקטיביים האחרונים שנותרו לעידוד יציאת מסתננים מהארץ".

חברת הכנסת איילת שקד תקפה גם היא את ההחלטה ומסרה: "אם למישהו היה ספק בדבר חשיבותה של הועדה לבחירת שופטים - כעת זה ברור. בג"ץ פוגע לאורך השנים במדיניות ההגירה אותה הכתיבה הכנסת, החל מחוק ההסתננות דרך מתווה מדינה שלישית ועכשיו גם ביטול חלקי של חוק הפקדון".

שקד תקפה את העברת תיק המשפטים לכחול לבן: "רק פסקת התגברות תשים לזה סוף. צר לי שהממשלה שקמה לא תוכל לעשות זאת. דעת המיעוט של השופט סולברג זוהרת בפסק הדין, מה שמוכיח כמה חשוב למנות שופטים שמרנים וכמה חמורה העברת תיק המשפטים והשליטה בועדה לבחירות שופטים לכחול לבן".

השתתפו בהכנת הכתבה: גיא פלג, עמית סגל וכרמל ליבמן.