התמונות של הפרת ההנחיות מבתי הספר, מחופי הים ומהמסיבות - עוררו אי נוחות ברבים, אבל נדמה שבמגזר החרדי זעמו על כך יותר מכולם. בזמן ששם נערך חשבון נפש פנימי וניסיון להבין את ממדי התחלואה אצלם - יש מי שמבקשים לסגור חשבון עם אלו שהפנו לעברם אצבע מאשימה. מה ישתנה באורח החיים החרדי? האם הם יתחברו יותר לאינטרנט, האם ישנו את יחסם למדינה?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בדרך חזרה לשגרת הקורונה יצי אקרמן, תושב מודיעין עילית, משוכנע שעם מיגור המגפה, גם המחשב שנכנס לביתם בחסות הקורונה – לא יישאר. אותו מחשב שצילמנו בביתו לפני חודשיים בחדרו נדד למרכז הבית - לצורכי עבודה ולימודים כמובן.
בימי השרב הגדול בבני ברק חצו הטמפרטורות את קו ה-40 המעלות. כשבערי ישראל אפשרו להוריד מסכות בשל החום, כאן לקחו מרחב ביטחון, אולי כדי לא להיתפס שוב כמי שמסכן את הציבור. אולי, כי הם באמת חוו מה יכולה המחלה הזו לעורר.
סגן מפקד התחנה בעיר, רב פקד ליאור עוזר מצא את עצמו מפקד על הסגר בנסיבות שלא ציפה להם. היום הוא מסתכל החוצה מרוצה – בעיניו התחולל כאן ברחובות שינוי של ממש. "העיר אחרי הקורונה היא לא אותה עיר", אמר. "רואים שהקהילה החרדית מקפידה".
מירי היא תושבת בני ברק שמתגוררת ממש על הגבול עם העיר רמת גן, והיא חוותה את האירוע של הסגר על העיר מעט אחרת. "הפכו את החרדים לשק חבטות", היא מספרת. "צריך תמיד מישהו להאשים ולהרגיש שמישהו עשה לנו את זה". היא אומרת שזו לא רק תחושה – ואת השנאה היא חוותה גם על בשרה כשניסתה להגיע לרמת גן וצעקו עליה כשהיא צריכה לחזור לבני ברק: "אמרו שאני מפיצה את הקורונה".
החרדים אמנם לא מתגייסים בהמוניהם לצה"ל אבל במשבר הזה הם גייסו את הגנרלים אליהם – אחד מהם היה גל הירש שהתגייס לטובת העיר אלעד. הם בטוחים שהאידיליה המנומסת ביניהם חלחלה למטה. "אני חושב שהתחברנו יותר כעם וכאומה", אמר הירש. "כשהתחילו ללכלך ולקרוע קרע, באנו כמה מפקדים ואולי עזרנו לחיבור".
חזרה למשפחת אקרמן שחגגה את ל"ג בעומר במרפסת. תלמודי התורה החרדיים איחרו להיפתח – גם אחרי החג, ובזמן ששאר המדינה כבר חוזרת לבתי הספר, יצי עובד על אסטרגיית יציאה משלו, הוא רעייתו וחמשת ילדיהם יצאו מהדירה הצפופה לנופש בכנרת.
"יש חשבון נפש אישי על ההתנהגות שלי", סיפר יצי. אבל עם כל הכבוד לחשבון הנפש האישי, יש כאלה שדורשים את חשבון הנפש גם מההנהגה החרדית עצמה. "בזמן אמת, הנציגים החרדיים שמבינים את הציבור ומכירים אותו, אתם יודעים שלציבור הזה אין אינטרנט, ברגע שהיו באים בזמן אמת ואומרים לרבנים שהמצב קשה, אז לא היו סוגרים בתי כנסת?", שאלה מירי מבני ברק. "היה כשל הסברתי".
ואפרופו נבחרי הציבור, כבר לפני שלושה שבועות אמר דרעי דברים דומים בריאיון לעיתון החרדי "כיכר השבת": "גם את זה צריך לעשות, חשבון נפש מעמיק מאוד בתוך הציבור שלנו, לצערי הרב. 70 אחוז מכל החולים במדינת ישראל הם חרדים".
ואחרי הביקורת שדרעי ספג במגזר, הגיע גם ה"טוויסט". "לוקחים את הדברים שאני אמרתי לכיוון אחר לגמרי", הסביר דרעי. "המגזר החרדי לא אשם שהתחלואה הגבוהה הייתה אצלו. הקדוש ברוך הוא מדבר אתנו, זה מה שהתכוונתי לומר. עכשיו מי מבין את השפה של הקדוש ברוך הוא? אנחנו. ומה הוא רוצה מאתנו? אולי אנחנו לא מתנהגים טוב בבית הכנסת? אולי לשון הרע?".
הדברים האלה של דרעי מזכירים לנו שעם כל הכבוד לחשבון הנפש מול החברה הישראלית, אצל החרדים 'דופקים' חשבון קודם כל – ליושב במרומים.