משבר הקורונה: שליש מהישראלים סובלים מחרדה, מחצית נפגעו כלכלית

לפי סקר מדגמי שנערך החודש בניסיון לאמוד את החוסן האזרחי בזמן המגפה, 18.4% מהאוכלוסייה השיבו שתחושת הבדידות מלווה אותם במשבר - ירידה של 5% בהשוואה לסקר הקודם שנערך לפני שבועיים. כשליש מהישראלים העידו על עצמם שהם סובלים מלחץ, חרדה, דיכאון או בדידות. כמחצית מהאוכלוסייה העידה שנפגעה כלכלית בתקופת המשבר. חמישית מבני ה-21 ומעלה (כ-1.1 מיליון איש שהם 20.2% מהאוכלוסייה) דיווחו שמצבם הנפשי "החמיר "או "החמיר מאוד" במהלך המשבר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

89.2% מהישראלים העריכו שמצב בריאותם כיום טוב או טוב מאוד , 7.7% השיבו "לא כל כך טוב" ו-3.1% – השיבו שמצבם בכלל לא טוב. הנתונים משתנים משמעותית ביחס לאוכלוסייה המבוגרת: 29.2% מבני 65 ומעלה העריכו באופן שלילי ("לא כל כך טוב" או "בכלל לא טוב") את מצבם הבריאותי - כמעט פי 5 מהאחוז בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (6.3%).

הנדגמים נשאלו גם על מצבם הנפשי: 48.6% העריכו כי מצבם הנפשי כיום הוא טוב מאוד, 33.8% השיבו שמצבם טוב, 12.1% השיבו "לא כל כך טוב" ו-5.4% – העידו שמצבם "בכלל לא טוב". שיעור הערבים שמעריכים את מצבם הנפשי באופן שלילי כפול מזה של היהודים (30.7% לעומת 14.5%, בהתאמה). בקרב הערבים שיעור הדיכאון גבוה יותר מהשיעור בקרב יהודים (22.8% לעומת 14.7%, בהתאמה). כמו כן, 33.6% מהערבים חשים לחץ וחרדה; 20.7% חשים בדידות.

במצבן הנפשי של הנשים נצפה שיפור לעומת הסקר שחל בעת הסגר שבועיים קודם לכן: 48.5% מעריכות את מצבן הנפשי כ"טוב מאוד", לעומת 36.4% בסקר הקודם. מהסקר עולה שתחושות אלו מלוות נשים יותר מגברים בתקופת המשבר: 38.2% מהנשים ו-28.2% מהגברים דיווחו על לחץ וחרדה. בקרב בני 65 ומעלה - 31.5% (שהם כ-323.6 אלף איש ואישה) חשו לחץ וחרדה, 17.1% חשו דיכאון ו-21.9% חשו בדידות - שיעור נמוך מזה שנצפה בתקופת הסגר שבועיים קודם לכן (29.5%).

הנדגמים בסקר דיווחו על המצב הרגשי של ילדיהם (אם היו להם ילדים במשק הבית) בתקופת המשבר: 61.1% מוסרים כי לא חל שינוי במצבם הרגשי של ילדיהם, ו-25.7% מדווחים כי מצבם הרגשי של ילדיהם החמיר ("החמיר" או "החמיר מאוד").

ממה חששו הכי הרבה בזמן הקורונה?

שהייה ממושכת בבית עלולה להשפיע על היחסים בין בני הבית. 20.8% (כ-1.1 מיליון איש ואישה) מאלה שאינם גרים בגפם, העידו על מתחים בין בני משק הבית בעקבות המשבר. המשבר מעורר חששות מתרחישים שונים – בריאותיים וכלכליים. 53.0% מהאוכלוסייה העידו שהם חוששים מהידבקות בנגיף (19.3% "במידה רבה" ו-33.7% "במידה מסוימת") ו-30.9% חוששים מפגיעה במצב בריאותם מסיבות אחרות. החשש מהידבקות בנגיף בקרב בני 65 ומעלה (54.4%) דומה לזה שבקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (52.6%). החשש מפגיעה בבריאות מסיבות אחרות בקרב בני 65 ומעלה נמוך מהחשש שלהם מהידבקות בנגיף, אך הוא גבוה ביחס לאוכלוסייה הצעירה יותר (36.5% לעומת 29.5%, בהתאמה).

כמחצית מהאוכלוסייה (46.5%) חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם (52.2% מהערבים; 28.7% מבני 65 ומעלה), 14.1% חוששים לאבד את מקום מגוריהם. שיעור החוששים מפגיעה ביחסים במשפחה ירד מ-13.5% בזמן הסגר שבועיים קודם לכן, ל-9.8% בסקר הנוכחי.

תזונה ורווחה כלכלית

14.1% (כ-789.3 אלף) דיווחו שהם או אחד מבני משק ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים במהלך השבוע האחרון. הסיבה השכיחה לצמצום במזון היא כספית: 66.9% ציינו שלא היה להם מספיק כסף לקנות אוכל (82.8% מהערבים ו-60.8% מהיהודים; 68.5% מהנשים ו-65.2% מהגברים). 17.4% מהנשאלים דיווחו שהם נעזרים במישהו שמסייע להם בהבאת מזון, תרופות ועוד. המסייעים הם בעיקר בני משפחה (ב-69.4% מהמקרים), 20.6% נעזרים ברשויות הרווחה או ברשות המקומית, 22.9% נעזרים בגורמים אחרים, כולל שכנים או ארגון התנדבותי.

44.6% (כ-2.5 מיליון איש) מהנשאלים מדווחים כי המצב הכלכלי שלהם ושל בני משפחתם החמיר בעקבות המשבר. בקרב בני 65 ומעלה, שיעור המדווחים על החמרה במצב הכלכלי נמוך יותר ועומד על 20.6%, לעומת 50.4% מהאוכלוסייה הצעירה יותר. הישראלים כך נראה מצליחים לשמור על אופטימיות: 26.7% מהאוכלוסייה צופים שמצבם הכלכלי ישתפר ב-12 החודשים הבאים (לעומת 20.6% בסקר הקודם). 54.9% סבורים שמצבם הכלכלי לא ישתנה ו-18.3% צופים שהוא יחמיר – ירידה לעומת השיעור שהתקבל שבועיים קודם לכן (27.3%). שיעור האופטימיים בקרב הערבים גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים (36.9% ו-24.9% בהתאמה).

כמה מילאו אחרי ההנחיות?

על אף שחלה ירידה בשיעור המקפידים על הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות, מרבית האוכלוסייה מקפידים במידה רבה על ההנחיות: 79.7% העידו שהם מקפידים "במידה רבה" על ריחוק פיזי-חברתי, 86.9% על חבישת מסכה ו-90.3% דיווחו שהם שומרים במידה רבה על היגיינה (שטיפת ידיים ושימוש בחומר חיטוי).

אמון בממשלה וברשות המקומית

ממצאי הסקר מראים ש-39.0% מהאוכלוסייה נותנים "אמון רב בממשלה" בהתמודדותה עם משבר הקורונה (ערבים – 46.5%, יותר מיהודים עם 37.4%). 29.9% מהישראלים אמרו שהם נותנים אמון "במידה מסוימת" ו-31.1% כלל לא נותנים אמון בממשלה. לעומת זאת, הישראלים מאמינים יותר לרשויות המקומיות: 42.6% אמרו שהם נותנים אמון במידה רבה ברשות המקומית (42.1% מהיהודים ו-44.9% מהערבים). 34.3% נוספים אמרו שהם נותנים אמון "במידה מסוימת".