ישראל - ביום שאחרי הקורונה: בשורת שיחות עם בכירים במשרדי האוצר והתחבורה, הם משרטטים תמונת מצב קודרת למדי של ישראל בתום המגפה. יותר מ-300 אלף מובטלים בסוף השנה בתרחיש האופטימי ביותר, בעוד שגל שני עם הגבלות על המשק צפוי להכפיל את המספר. מרבית המעסיקים מאוכזבים מהעבודה מהבית, והישראלים יחזרו לנסוע למשרד, אלא שכעת יבחרו ברכב הפרטי על פני התחבורה הציבורית. המשמעות כמובן - פקקים. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

יותר מ-600 אלף מובטלים בתרחיש גל שני

כחודש לאחר ההקלות הראשונות על המשק, שיעור האבטלה עדיין גבוה מאוד ועומד על יותר מ-26%, כלומר יותר ממיליון דורשי עבודה. "הצפי שלנו שגם בתרחיש המהיר זה משהו שקורה בהדרגה, שמרבית העובדים שיחזרו יעשו זאת בתוך חודשיים-שלושה", מסבירה שירה גרינברג הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. "בתרחיש התאוששות מהירה האבטלה צפויה לעמוד על 8-9% בסוף השנה".

המציאות של יותר מ-300 אלף מובטלים בסוף השנה אולי נראתה דמיונית כשהאבטלה עמדה על 3.4% לפני המשבר, אלא שכעת היא דווקא התרחיש האופטימי וכזה שלא לוקח בחשבון אפשרות של גל שני. "בתרחיש של התאוששות איטית נעמוד בסוף השנה על 10-11% אבטלה", חושפת גרינברג. "במקרה של גל שני שמתבטא במספר שבועות עם צעדים להגבלת המשק, הגם שבמידה פחותה מהגל הראשון, יכולים לראות שיעורי אבטלה של 15-16% בסוף השנה, בערך כפול מבתרחיש האופטימי". 

דורשי עבודה, לשכת התעסוקה
התרחיש האופטימי: 8-9% אבטלה בסוף השנה | צילום: באדיבות לשכת התעסוקה

אז האם תהיה פה התאוששות מהירה או איטית? במשרד האוצר מרוצים ממה שנראה כאסטרטגיית יציאה מהירה יחסית, ומבהירים שלחזרת מערכת החינוך לשגרה תהיה השפעה חיובית גדולה והיא תמנע הפסדים למשק של מאות מיליונים מדי יום - אך זה לא מספיק. "אנחנו משק פתוח וקטן מאוד", מסבירה גרינברג. "אנחנו עדיין לא לגמרי יודעים כיצד העולם יצא מהמשבר ותהיה לזה השפעה מכרעת גם כאן". 

ההתאוששות גם תלויה בנכונות של האזרחים לצאת ולרכוש בשוק המקומי כדי להניע את הכלכלה. "אושר לאנשים לצאת לרכוש אבל עדיין יש חשש", אומרת גרינברג, "הביקושים במשק יורדים וגם בתרחיש התאוששות מהירה לא חוזרים להיות מה שהיו לפני המשבר. אנחנו מדברים על צמיחה שלילית של 5.4% בתוצר - בתרחיש האופטימי". 

קיפול כביסה תוך כדי עבודה
עבודה מהבית: "הניסיון של רוב המעסיקים לא היה חיובי" | צילום: By Photographee.eu, shutterstock

לא ניתנה הזדמנות אמיתית לעבודה מהבית

משבר הקורונה אולי נראה בהתחלה כהזדמנות להרגיל את המשק בעבודה מהבית, שבענפים ומשרות מסוימות יכולה להיות חסכונית ופרודוקטיבית יותר למשק וכן למנוע פקקים. אלא שהנתונים מצביעים על כך שההזדמנות לא מומשה. מסקר הלמ"ס שבוצע בסוף חודש אפריל עולה כי רק 16% מהעסקים דיווחו כי יהיו מעוניינים בעתיד להגדיל את העבודה מהבית, וכ-40% דיווחו כי בכלל לא. 

גבר עובד במחשב לבוש בפיג'מה
הסוף לשיחות הזום ולעבודה מהבית | צילום: Dusan Petkovic, shutterstock

"אנחנו חושבים שלא ניתנה עדיין הזדמנות מלאה לעבודה מהבית", טוען אסף גבע, מנהל תחום עבודה באגף הכלכלן הראשי באוצר, "המשמעות של הפעילות החלקית של מערכת החינוך היא שלא היה מדובר פה על עובדים שיושבים בבית אבל יכולים להתרכז רק בעבודה, ונראה שהניסיון של רוב המעסיקים לא היה חיובי". ישראל גם לא נהנית מיתרון משמעותי בעניין העבודה מהבית; גרינברג מוסיפה: "קרן המדע העולמית גם הסכימה איתנו, שביחס לעולם אין בישראל הרבה משרות שניתן לבצע מהבית". 

אסף גבע
אסף גבע, מנהל תחום עבודה באגף הכלכלן הראשי באוצר | צילום: משרד האוצר
גל חן בראיון עם שירה גרינברג ממשרד האוצר
שירה גרינברג בראיון ל-N12, ארכיון | צילום: N12

עם זאת, מי שכן אימצו יותר את העבודה מהבית הן חברות גדולות ובעיקר תחום ההיי-טק, בו גם דיווחו 84% מהמעסיקים בסקר הלמ"ס שנערך במרץ כי העבודה מהבית אפקטיבית. יתכן כי במקרים נקודתיים, של חברות מסוימות, יותר עובדים יעברו לעבוד מהבית וראינו דוגמה לזה בהסכם שנחתם בין ההסתדרות לחברת פרטנר לאחרונה – ובו נכתב שעובדי המטה יעבדו מהבית יום בשבוע. 

הפקקים חוזרים, לתחבורה הציבורית ייקח זמן

המציאות בכבישים השתנתה באופן משמעותי במהלך משבר הקורונה כשטרם ההקלות הנסיעה עמדה בממוצע על כ-30% ונעלם כל זכר לפקקים. השאלה היא מה יקרה כעת, כשהישראלים חוזרים יותר ויותר לעבודה? "באזורי התעסוקה ובעיקר במפעלים חלה דווקא עליה", מתארת עינת דהן, מנהלת מערך השירות בחברת נתיבי ישראל, האמון על מרכז ניהול התנועה הלאומי. "בעבר העובדים היו מגיעים בהסעות, ומאז מגפת הקורונה בוחרים ברכב הפרטי". 

פקק בירושלים
אחרי הקורונה: חזרה לפקקים | צילום: אוליבייה פיטוסי, TheMarker

העומס הצפוי כבר מראה סימנים; מרבית דורשי העבודה עדיין לא מצאו תעסוקה, אך הכבישים כבר כמעט מלאים, כך על פי נתונים עדכניים לתחילת השבוע ובלעדיים ל-N12 שאנו מקבלים מ-waze. בישומון הניווט מדווחים כי כ-80% מהישראלים כבר חזרו לכבישים. קצב החזרה של המשתמשים בישראל לכבישים בולט בייחוד בהשוואה למדינות כמו ארה"ב, בה היקף התנועה בתחילת השבוע הנוכחי על פי נתוני היישומון עמד על 53% , באיטליה על כ-35%, ובספרד כ-27% בהשוואה לפברואר 2020.

אופי הנסיעה כאמור, מאופיין בעומסים בדרך למוקדי התעסוקה. "עדיין מרבית העומסים במרכז", מתארת דהן. "כביש 4 בחלקו שבאזור המרכז, יחד עם כביש החוף ונתיבי איילון". גם הנתונים של Waze נותנים תמונה דומה של חזרה לשגרה בערים הגדולות שהן מוקדי התעסוקה באזורן - בירושלים התנועה עמדה על כ-68%, בת"א כ-83%, בני ברק חוזרת לשגרה עם כ-97% מהיקף התנועה שבשגרה, ובבאר שבע משתמשי Waze נסעו כ-89% לעומת התנועה בעיר בפברואר.

עינת דהן, מנהלת מערך השירות בחברת נתיבי ישראל
עינת דהן, מנהלת מערך השירות בחברת נתיבי ישראל | צילום: חברת נתיבי ישראל

בתחבורה הציבורית לעומת זאת, נתוני השימוש שבידי משרד התחבורה עומדים עדיין על פחות מ-30% ביחס לשגרה. "ההערכה שלנו שזה ייקח עוד לא מעט חודשים והסברה עד שהציבור יחזור לתחבורה הציבורית", אומר מקור במשרד התחבורה. "ברכבת זה ייקח כנראה יותר זמן, כי חלק מהעובדים יעדיפו להגיע למרכזי התעסוקה ברכב הפרטי, אבל גם הפקקים יחזרו ובסופו של דבר הציבור יחזור לתחבורה הציבורית. נתון מעניין הוא כי באוכלוסייה החרדית נשמר השימוש בתחבורה הציבורית במהלך המשבר". 

חיטוי תחנת אוטובוס
חזרת התחבורה הציבורית לשגרה | צילום: פלאש 90

אז הפקקים כנראה ממש מעבר לפינה, ובינתיים נותר לנסות ולהנות מהכבישים הפנויים יחסית - בינתיים. "העומס קודם התארך סביב שעתיים וחצי בין 7:00 ל-9:30, וקרוב ל-4 שעות בין 15:30 ו-19:30", אומרת דהן. "בינתיים הוא קצר באופן דרמטי ועומד על כשעה בבוקר בין 7:30 ו-8:30 ושעתיים אחר הצהריים בין 14:30 ו-16:30. גם כאשר יש עומסים, ניכר כי הם פחות משמעותיים ומהירות הנסיעה גבוהה יותר".