בג"ץ יתכנס היום (ראשון) ומחר לדיון משפטי, שעשוי להשפיע עמוקות על המגרש הפוליטי, בשבוע החשוב ביותר לגורל המערכת. הדיון היום יעסוק בשאלה אם נאשם יוכל להרכיב ממשלה, אך נראה כי הדיון מחר – סביב ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן – יהיה משמעותי לא פחות. על פניו, נראה כי יש כמה סוגיות בהסכם בעלות פוטנציאל פסילה של בג"ץ. בצל האפשרות לפיזור הכנסת והליכה מיידית לבחירות – הדיונים הופכים דרמטיים מתמיד. אלה הם הסעיפים המרכזיים בהם צפויים להתמקד השופטים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
השבעת שני ראשי ממשלה בו זמנית
ההסכם כולל מהלך חסר תקדים שבו מושבעים בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה: נתניהו כראש הממשלה בפועל לשנה וחצי הראשונות של הקדנציה וגנץ כראש הממשלה החלופי לתקופה זו, שבסיומה השניים עתידים להתחלף. מעמד שכזה לא היה באף אחת מממשלות האחדות של ישראל בעבר, גם לא בממשלת הרוטציה של שמיר ופרס ב-1984. בג"ץ יצטרך לתת את הדעת על הסוגייה הזו שעתידה לקרות לראשונה – בחסות הסכם נתניהו-גנץ.
התערבות בג"ץ = פיזור אוטומטי של הכנסת
סעיף "נפיץ" נוסף הוא זה הקובע כי אם תהיה התערבות כלשהי של בג"ץ – הכנסת תפוזר. ברקע האמירות של ח"כים משורות הליכוד על כך שכל התערבות של בג"ץ תהווה עילה לבחירות רביעיות, הדבר גם עוגן בהסכם הקואליציוני בין הצדדים. כעת, בפני השופטים תעמוד האפשרות להכריז על סעיף זה, שנוגע ישירות לעבודתם, כפסול.
מינויי בכירים – לא בחצי השנה הראשונה של הכהונה
בהסכם הקואליציוני נכתב כי לא ניתן יהיה לבצע מינויי בכירים בשירות הציבורי בחצי השנה הראשונה של כהונת הממשלה. צריך לזכור שבימים אלה מכהנת בישראל ממשלת מעבר, זה למעלה משנה – דבר שהוביל לעיכוב ולהקפאת מינויים חשובים רבים. בכירים במערכת האכיפה טרם מונו, ביניהם פרקליט המדינה. למשטרה אין מפכ"ל קבוע, כמו גם נציב שירות בתי הסוהר.
נתניהו כ"ממלא מקום רה"מ עם סמכויות מיוחדות"
שאלה מרכזית מאוד היא סביב הסעיף שאומר כי אחרי שנה וחצי של כהונה תתבצע הרוטציה, בה גנץ יהפוך לראש ממשלה ונתניהו יוגדר כממלא מקום ראש ממשלה בעל סמכויות מיוחדות. במידה ומחר בג"ץ לא יתערב ויאשר לנתניהו להרכיב ממשלה למרות שהוגש נגדו כתב אישום, ביום שני סוגיית ההגדרה של נתניהו במחצית השנייה של הקדנציה תעמוד למבחן. השופטים יצטרכו לקבוע אם הסעיף הזה לא עומד בסתירה ל"הלכת דרעי-פנחסי", לפיה שר עם כתב אישום חייב להתפטר. כלומר, האם הגדרת תפקידו של ממלא מקום הינה שווה למעמד שר – שלגביו נקבע שאינו יכול לכהן.
היעדר נציג אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים
אחד הסעיפים שעוררו ביקורת ציבורית גדולה הוא הרכב הוועדה לבחירת שופטים. במסגרת ההסכם, ח"כ צביקה האוזר מסיעת "דרך ארץ" המשתייך לקואליציה, יישב בוועדה על תקן של חבר אופוזיציה. ההחלטה לפיה יוגדרו מראש נציגי הוועדה מגיעה חרף האזהרות של בג"ץ בעבר מפני שינוי הנוהג, לפיו בוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג לאופוזיציה.
בג"ץ עשוי שלא לפעול ולהתערב באופן מיידי בסעיפי ההסכם הקואליציוני, ולאמץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בחוות הדעת של היועץ לבג"ץ, הוא אמר כי זו לא העת להכריע בכלל הסוגיות – וכי יש להמתין לכך שהסעיפים ייכנסו לחקיקה. הוא טען כי יש להמתין בהכרעה אם להטיל "ביקורת שיפוטית", כלשונו, על סעיפי ההסכם רק לאחר החקיקה. אם עמדת מנדלבליט תתקבל על ידי השופטים, ההכרעה יכולה להידחות בשבועיים – לאחר סיום החקיקה בכנסת.
נושא מהותי נוסף הוא לוח הזמנים הצפוף והלחוץ. דיי ברור שפסק הדין של בג"ץ צריך להינתן עד ליום חמישי בחצות, שזהו המועד האחרון בו ניתן להגיע לנשיא עם 61 חתימות חברי כנסת המבקשים שנתניהו ירכיב את הממשלה. הסוגיות שעומדות בפני בג"ץ הן משמעותיות מאוד, אך חשוב לזכור כי בסופו של דבר פסק דין גדול ייצטרך להיכתב בפרק זמן קצר.