6 שנים אחרי אותה תקרית שבה נחטף סגן הדר גולדין ושלושה לוחמי גבעתי נהרגו, הלוחם נדב וירש מתקשה לשכוח את הקולות והמראות. הוא ישב אז בתוך טנק, מאות מטרים בלבד מהמנהרה, ושמע איך חבריו לנשק נהרגים. בעקבות החוויה הקשה שעבר, הוא אובחן כפוסט-טראומתי וקיבל הכרה של 26 אחוזי נכות - אך כעת הוא מצא את עצמו במאבק מול משרד הביטחון, כדי שיכירו בו בקבוצה של 30 אחוזי נכות לפחות. "הייתי מצפה מהמדינה שתיקח אחריות על החיילים שלה, אנשים שרוצים לחזור לחיים שלהם", מציין נדב.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"היה פיצוץ. כוח אש מטורף, מטורף. וכשהוכרז נוהל חניבעל זה רגע ששינה לי את החיים", מספר נדב על הקרב ששינה את חייו מקצה אל קצה. "זו תחושה של מוות, של איבוד שליטה בגוף. הרגשתי שנקרע לי הלב. ומצאתי את עצמי פשוט אומר 'אלוהים, רק תחזיר אותי הביתה'.
"אני לא ישן טוב, סיוטים על מה שקרה, פלאשבקים", הוא מוסיף לספר. "התחלתי להרגיש את החרדות בצורה מאוד אגרסיבית. בשלוש בלילה אני מתעורר כשאני מזיע".
התהליך להכרה ממשרד הביטחון הוא ארוך. את הבקשה הוא הגיש כבר בשנת 2015, ורק שנתיים לאחר מכן הוא קיבל הכרה זמנית של 26 אחוזי נכות. כעת הוא מבקש הכרה קבוצה של 30 אחוזים לפחות. ולא מדובר בסיוע מלא. על הטיפולים הפסיכולוגיים שעשה לפני התביעה הוא נאלץ לשלם 9,500 שקלים מכיסו, ובשנה האחרונה, בעצת המטפלים, הוא נעזר בכלב שירות, על חשבונו.
"הוא מתלווה אליי לפעמים לעבודה כשאני צריך, אחרי לילה קשה. הוא פשוט איתי ברגעים הכי חשוכים שלי", מסביר נדב. "זה עלה לי 30 אלף שקל. אני מילאתי טפסים בזמנו שמשרד הביטחון שלחו לי – ולא קיבלתי מענה".
תגובת משרד הביטחון: "נדב וירש מוכר כנכה צה"ל בדרגת נכות של 26 אחוז ומקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו, בהן טיפול פסיכולוגי ותגמול חודשי. סוגיית הטיפול באמצעות כלבי שירות ויעילותו נבחנות הן בישראל והן במדינות נוספות בעולם".