בימי מערכת הבחירות, הקורונה נתפסה כבעיה של ישראלים שחזרו מטיולים בחו"ל ובמגזר החרדי היא בעיקר היוותה תמריץ לצאת ולהצביע נכון. "הייתי באולפן הבחירות של 'קול חי', ושם אמרו לנו: 'יש איזה וירוס שקוראים לו קורונה' ", מספר יעקב ריבלין, פרשן העיתון החרדי "בקהילה" - "לא נזהרנו ולא כלום".
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לאחר הבחירות חגגה הקהילה החרדית את שימור כוחה הפוליטי, אלה היו חגיגות שהתחברו באופן טבעי לחג הכי שמח בלוח השנה - פורים. עד חג הפורים ההנחיות להתמודדות עם הקורונה לא באמת השפיעו על רוב חיי היום יום של הישראלים, היו אז בעיקר שתי הנחיות - מגבלת התקהלות עד 5,000 איש וחובת בידוד על השבים מחו"ל.
"מי שרוצה להבין מה קרה לציבור החרדי זה פורים, כולם בסוף נמצאים אצל כולם" סיפר הרב מרדכי בלוי, מפקח בחינוך החרדי. הפרשן יעקב ריבלין המשיך: "המפגש הבא שלי עם הקורונה היה בסעודת ליל פורים, ישבתי אצל חבר. אחרי כמה ימים הוא שולח לי תמונה, מראה לי שמישהו שעומד מאחוריי - התברר כחולה קורונה".
תלמודי התורה המשיכו כרגיל: "שם התחיל הפיצול"
בצאת חג הפורים, 12 במרץ, מתקבלות שתי החלטות דרמטיות שעוצרות את השגרה בישראל: התקהלויות מוגבלות למאה איש והפעילות של מערכת החינוך מופסקת לחלוטין. מרגע זה, החרדים מתפצלים משאר תושבי ישראל. בעוד שרוב הישראלים הולכים ומתבודדים, החרדים לא ממהרים לשנות את דרכם.
"לסגור את החיידר יותר סכנה", הכריז הרב חיים קנייבסקי - מי שנחשב למנהיג החשוב והמשפיע ביותר בעולם החרדי. אמירתו הביאה לכך שמרבית החרדים המשיכו את חייהם באופן רגיל. תשובותיו לשאלות הנכד שלו השאירו אלפי חיידרים, ישיבות, וכוללים פתוחים.
כשאחד מעוברי האורח החרדים הביא את ילדו לבית הספר, בניגוד להנחיות באותם הימים, הוא נשאל אם הוא לא מפחד לסכן את בריאותו של הילד, לכך ענה: "אם הרב חיים אמר, מה יש לפחד? אני שואל אותך ברצינות. באמת מה יש לפחד?"
"שם הבנתי שמתחיל הפיצול", מספרת ראש עיריית בית שמש עליזה בלוך, "כשביום שישי בבוקר תלמודי התורה החרדים המשיכו לעבוד - הבנתי שיש פה אירוע".
"אני, אבא או סבא שלי לא ידענו מה זה נגיף"
בנקודת הזמן הקריטית שבה קצב הכפלת החולים תפס תאוצה, פורסמו התמונות של חתונה המונית של ילדי אדמו"רים בבית שמש. "ראינו התפרצויות של מדביקי על", מסבירה פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מומחית בבריאות הציבור, "זה קורה הרבה פעמים באירועים שהחברה החרדית משתתפת בהם יותר - אורח החיים הקהילתי מאוד".
עורך "קו עיתונות", העיתונאי ישראל פריי מסביר: "כשאתה לא רואה את הדברים קורים, כשאתה לא חשוף - זה גורם לפרק זמן ארוך יותר עד שאתה בעצם קולט שיש פה סכנה. לא אני, לא אבא שלי, לא סבא שלי, ידעו מה זה נגיף. כל זה יכול היה להימנע במקרה שההנהגה הייתה עושה את התפקיד שלה".
כחלק מהמאמצים לאכוף את ההנחיות המגבילות במגזר החרדי, המשטרה העבירה מסרים לקהילה במגוון דרכים. "הצלחנו להעביר מסרים, משימוש בפשקווילים עד שימוש בכריזה, עד שימוש בטלפונים, מפגשים אישיים", סיפר תת ניצב עופר שומר, מפקד מרחב ציון במשטרה.
"המשטרה עשתה אפילו שימוש בשיח הרחוב כדי להעביר מפי השמועה או מפי מקור שהולך ומעביר הנחיות", המשיך שומר. בשלב מסוים עבר המוקד לבתי הכנסת, אז הוטלה הגבלה לקיים מניין תוך מרווחי ביטחון אך ורק באוויר הפתוח ולא בתוך בתי הכנסת.
בסוף חודש מרץ כבר מרבית הפוסקים יישרו קו עם הנחיות משרד הבריאות. ייתכן שהתמונות הקשות מברוקלין שזרמו וזעזעו את העולם החרדי זירזו גם את אחרוני הספקנים במגזר. בשער של עיתון "המבשר" אף הדפיסו את תמונות הקורבנות בחו"ל - כדי להמחיש את גודל הסכנה.
צפו בפרויקט המלא של יאיר שרקי ב"מהדורה המרכזית".