תופעות הלוואי של החזרה לטבע: הישראלים חזרו לטייל – והשאירו טינופת
כולם רוצים לצאת לחופש אחרי ימי הבידוד והסגר של הקורונה, והאפשרות הכמעט יחידה היא נופש בישראל. יש בזה יתרונות - אבל גם חסרונות. אחד מהם הוא התמונות המקוממות של כמויות האשפה באתרי הטבע ברחבי הארץ. "אנחנו במערב הפרוע. כל אחד בא ועושה מה שטוב על ליבו, וברוב המקרים - ליבו לא טוב"
אחרי עוד סוף שבוע עמוס במטיילים, טליה יוצאת לסיור בקרת נזקים בנחל חצבני: "אנשים עושים את הצרכים, מדליקים אש שגורמת לשרפות בנחל מדי שנה, כורתים עצים אם לא נוח להם בדיוק איזשהו ענף קטן - אז מישהו בא וחותך אותו עם מסור", סיפרה, "ונדליזם. פשוט פרדוקס. אנשים באים ליהנות - אבל הורסים".
התמונות האלו חוזרות על עצמן בכל אתרי הטבע הפתוח, במיוחד בנחלי הצפון ולאורך הכנרת. אנשים נוטשים אחריהם את הזבל שיצרו, מעטים אוספים לשקיות אבל גם הן נשארות בטבע. חיות הבר מגיעות מיד לאחר מכן - אוכלות ומפזרות אותן.
"ריח, אי אפשר לנשום", אמר אסף גרינוולד מקיבוץ מעגן. "כל מי שמגיע עושה את הצרכים שלו בשיחים מסביב, משאיר את שקיות האשפה שלו אחרי שהוא אוסף. תנים ושועלים מסתובבים, פותחים, מפזרים" רק בחלק מן המקומות יש פקחים ומימון של המדינה לעובדים שאוספים את האשפה. במקרים רבים, היא פשוט מושארת ומתפזרת.
גם ביחידות החילוץ המשטרתיות מרגישים היטב את העלייה במספר המטיילים. מתחילת חודש מאי הוקפצו המתנדבים מיחידות החילוץ גולן וגליל כרמל יותר מ-70 פעמים, ובכל סוף שבוע כמה פעמים. ברוב המקרים מדובר במטיילים לא מנוסים, שיצאו למסלול ללא הכנה ראויה.
עד שהקורונה תיעלם, חופשה בארץ היא בינתיים האפשרות היחידה שקיימת, אבל גם היא דורשת אחריות לעצמנו - ולסביבה.