ארבעה בתי לוחם פועלים ברחבי הארץ ומעניקים לנכי צה"ל טיפולים פארא-רפואיים מגוונים ובעיקר מהווים בשבילם קהילה תומכת, לה הם זקוקים כל-כך. הסגירה שלהם בחודשיים האחרונים, בעקבות נגיף הקורונה, לא רק פגעה בשיקומם הבריאותי של נכי צה"ל, אלא גם במצב הכלכלי של המרכזים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
משרד הביטחון מממן פחות מ-20% מתקציב המוסדות. הרוב המוחלט מגיע מהחברים עצמם ומתרומות – ושתי ההכנסות האלה כמעט שנעצרו. בשבוע הבא יחזרו חלק קטן מפעילויות המרכזים, אך השאלה היא: האם יצליחו להתאושש מהמשבר הזה ולהמשיך לאפשר, גם בשגרה החדשה, מקום בטוח למי שכל-כך זקוק לו?
זיו אליהו הוא אחד מלוחמי צה"ל שזקוקים למרכזים האלה כמו אוויר לנשימה. ההסתגרות בבית קשה עבורו במיוחד ומעלה לו זיכרונות ופחדים מהפציעה שהוא סוחב איתו מעזה. בשנת 2012 הוא נפצע בפעילות מבצעית מעבר לגבול ומאז הוא סובל מפגיעה ברגליים.
כחלק מהשיקום שלו הוא החל להתאמן בקבוצת הכדורסל בבית הלוחם בת"א, אך עם תחילת המשבר הכל נפסק. "להיות מטר מכל האנשים, להיות מטר מהכל, זה משגע", סיפר זיו, "אתה מרגיש שאתה נלכד שוב פעם, אתה מרגיש שאתה הולך סחור סחור לתוך עצמך. היו לי כמה ימים שהרגשתי כמו שהרגשתי בחצי שנה הראשונה אחרי הפציעה. הרגשתי לבד, הרגשתי שאין לי לאיפה לפרוק את ההרגשה שלי".
הוא סיפר כי משחקי הכדורסל בבית הלוחם נתנו לו תכלית חדשה לחיים: "ברגע הראשון שהתיישבתי על הכיסא במגרש, הבנתי שזה ספורט שילכוד אותי. הרגשתי את מהירות התנועה, הרגשתי את הסיבובים, את המשחק והבנתי שזה משהו שייתן לי תכלית. מצאתי את המעטפת, עם אנשים שכולם אפשר להגיד נכים כמוני, פצועים כמוני".
"אף אחד לא בוחן את הצלקות שלך"
לדבריו - "זה לא משנה אם אתה קטוע רגליים, אם אתה משותק ברגל או אם יש לך פגיעת עמוד שדרה – ברגע שיושבים על הכיסא, כולם יושבים על הכיסא ומשחקים אותו משחק וכביכול באותו גובה עיניים".
גם בשביל עומר לוי בית הלוחם הוא דבר הכרחי. לוי נפצע בצוק איתן, כשטיל פגע בנגמ"ש שהוא פיקד עליו. בעקבות הפגיעה 5 חיילים נהרגו והוא נפצע באורח קשה. בשנתיים האחרונות הוא מגיע מספר פעמים בשבוע לבית הלוחם לפיזיותרפיה, אך לא רק לשם כך.
"בבית הלוחם אם אתה במלתחות, אף אחד לא בוחן את הצלקות שלך. אתה מוריד את הפרוטזה, אנשים רגילים לראות שם פרוטזות נשענות על הקיר ככה או ככה", סיפר לוי. "כלבים שעוזרים לנפגעי פוסט טראומה, כמו שלי יש את לידי, אז אתה רואה אותם רצים במדשאות, הכלבים, וזה לא מוזר לאף אחד, זה לא נראה שונה".
"כל עוד אתה שם אתה מוגן"
לדבריו, בבית הלוחם קל לו יותר לדבר על מה שעבר, עם חיילים שעברו דברים דומים ויכולים להבין אותו: "אף אחד לא מתבייש להגיד 'כן, בלילות קשה לי', 'כן, ימים מסוימים אני לא מצליח לתפקד ואני חייב לשבת פה על הדשא'". הוא סיפר כי מרגע שהוא נכנס לשם, הכל משתנה. "כל מה שהיה נעצר שם, וזה מעין מקום מוגן, חדש ונוח יותר. כשתחליט שאתה מוכן לצאת החוצה זה יחזור אליך, אבל כל עוד אתה שם אתה מוגן".
תגובת משרד הביטחון: "משרד הביטחון מוקיר את תרומתם של בתי הלוחם לשיקומם של נכי צה"ל ותומך בהם בכ-26 מילון ש"ח בשנה. תמיכת משרד הביטחון בבית הלוחם הוגדלה במידה ניכרת בשנים האחרונות, והיא גבוהה לאין שיעור מתמיכת המשרד בכל העמותות האזרחיות גם יחד".