כרטיסי העובד, הכינויים הסודיים ומשכורות צמרת ארגון "ההגנה" נחשפים: במשך יותר מ-70 שנים הם שכבו בכספת סודית, קיומם לא היה ידוע, וכשכבר נתגלו לאף אחד לא היה מושג מי הם אברהם ארליך, דן יהודה ויחיאל ארצי, ולמה היה כל כך חשוב לשמור את כרטיסי העובד שלהם. רק לפני חודשים אחדים התברר שהשמות שכתובים בכרטיסי העובד המסתוריים הם כינויים - וכעת השמות האמיתיים נחשפו אחד אחרי השני. הם התגלו ללא מפתח השמות ורק בשבועות האחרונים הצליחו חוקרים והיסטוריונים לפענח את התעלומה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שמרי סלומון, היסטוריון בארכיון תולדות ההגנה במשרד הביטחון סיפר: "התחלנו לברר לפי עמודת התפקידים שמילאו אותם אנשים. תפקידם והתאריכים שבהם נכנסו לתפקיד וסיימו אותו זה המקום היחיד שבו הופיע מידע כל כך מדויק ולא סתם, כך יכלו לשלם להם את משכורתם. תמיד הגזברות הייתה חלק חשוב. הפעם, זה מה שסייע לפתור תעלומה בת 70 שנים. ראינו ש"אברהם ארליך" היה מפקד מחלקה בפלוגות השדה ומיד אחר כך בשנת 1944 הוא דילג לתפקיד סגן מפקד מחוז תל אביב של ארגון "ההגנה" ואחר כך הוא כבר היה שליש הרמטכ"ל. יש רק אחד שעשה את המסלול הזה - יגאל ידין".
"לפי כרטיס העובד, בשנת 1944 הוא (ידין) הרוויח 28 לירות בחודש (שגם אז היה נחשב למשכורת צנועה), ובשנת 1945 כראש לשכת התכנון של ההגנה, האיש הכפיל כמעט את שכרו ל-44 לירות בחודש. לימים הפך ידין לסגן ראש הממשלה, פרופסור לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במשך מספר חודשים במהלך מלחמת העצמאות", סיפר סלומון.
שם נוסף שההיסטוריונים חשפו הוא "דן יהודה", הלא הוא יעקב דורי - הרמטכ"ל הראשון של צה"ל. בשנת 1945 הוא הרוויח 58 לירות בחודש. אחר כך "קפץ" שכרו ל-66 לירות בחודש. אלה היו המשכורות באותם ימים. בכירי ההנהגה, צמרת הארגון, שלשלו לכיסם משכורות זעומות. הם נאבקו לקבל תוספת 2 לירות לכל ילד ובכך להגדיל במעט את שכרם. לדורי היו 3 ילדים.
"יחיאל ארצי" הוא יצחק שדה, שכונה "הזקן", והיה אלוף בצה"ל, מפקד, אסטרטג, מנהיג, מחנך וסופר יהודי. שדה היה ממנהיגי גדוד העבודה וחבר מחתרת הקיבוץ, ממפקדי ארגון ההגנה, ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון, היה ממניחי היסוד לצה"ל. כמפקד הפלמ"ח הוא השתכר על כרטיס העובד 48 לירות בחודש. כממלא מקום הרמטכ"ל ב-1946 שכרו עלה ל-56 לירות.
"חיים חרשק" היה יגאל אלון. אז, בשנת 1946, פיקד על הפלמ"ח והרוויח 44 לירות בחודש. אחר כך היה מראשי צה"ל, במלחמת העצמאות היה קצין בדרגת אלוף ובהמשך דרכו היה אחד מראשי מפלגת העבודה.
"שמשון גולד" היה הכינוי של מאירק'ה דודזון, סגן מפקד הגדנ"ע ואחר כך סגן מפקד הפלמ"ח. בשנת 1945 משכורתו החודשית עמדה על 39 לירות.
"הכרטיסיות המסתוריות עזרו לנו בפעם הראשונה למפות באופן מלא את ארגון ההגנה, לשרטט תמונה רחבה של פעילי הארגון מהזוטרים ועד לבכירים. רק הגזברות ידעה את כל הפרטים האלה", מסביר סלומון. "כך מיפינו יותר מ-500 פעלי תפקידים - נהגים, קשרים, עובדי רפואה, לוחמים ואפסנאים".
כך למשל, גליליה פלוטקין, שכונתה "רחל גרינוולד" נפטרה לפני שנה בגיל 101. תפקידה היה לשרטט מפות, והיא הייתה אחראית על "תיק הכפרים" - צילום הכפרים הערביים מן האוויר והכנת התוכניות המבצעיות לכיבושם. פלוטקין הרוויחה 25 לירות בחודש.
מתברר שמפתח השמות החסוי הושמד על ידי אנשי "ההגנה" ב"שבת השחורה", ביום שבת, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות נגד היישוב היהודי, ובמסגרתן הוטל עוצר על ערים, קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו. לרגל ציון 100 שנים להקמת ארגון ההגנה, הגוף הצבאי הגדול והעיקרי של היישוב היהודי ושל התנועה הציונית עד להקמת המדינה, הצליחו ההיסטוריונים לפענח את הרשימה הסודית.