החלום של קטי: כמעט עשור היא ניהלה חדר אוכל בבית ספר, ולפני 6 שנים, בגיל 56, החליטה קטי דגן מחיפה לפתוח מקום משלה: מסעדת הסירים של קטי. היא הייתה מבשלת, יחד עם שלושה עובדים נוספים שתפעלו את המקום. אבל בחודש שעבר נאלצה למכור את כל הציוד - ולסגור את המסעדה סופית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מתוסכלת מסגירת המסעדה, דגן הסבירה איך המשיכה לתפקד: "הייתי חייבת לנעול את כל התחושות. אחרת לא נשארים, לא מסוגלים לתפקד. יש דיסוננס בין מה שאומרים ומה שעושים בפועל על מנת לעזור לעסקים הקטנים. אני לא יודעת איך לעזור, כי אני לא מתיימרת. אני יודעת לעשות קציצות".
בתחילת המשבר דגן עוד ניסתה להפעיל משלוחים, אך מהר מאוד היא הבינה שזה גלגל הצלה בלי אוויר. ההוצאות המשיכו לגדול, וכך גם החובות. "זה היה קשה לפני כן, והתקופה של הקורונה באה לתת פטיש 5 קילו ככה על המסמר האחרון", היא מספרת ומוסיפה: "כמה אפשר להביא כסף הביתה מהחסכונות שנגמרו ומהמשפחה? אימא בת 90, שתהיה בריאה. כמה זמן אפשר להיעזר באימא? אני בת 62".
"פעימה ראשונה לא קיבלתי, אין לי מושג למה. פעימה שנייה ושלישית עדיין לא, יש איזשהו שקף שהראה לי שאני לא זכאית. למה? אין עם מי לדבר", היא תיארה את חוסר האונים. אבל למרות הכל, דגן הדגישה: "זה חלום שהגשמתי. הכנסתי פה את כל הנשמה ואת כל האהבה ועכשיו יש קירות ערומים, רק ספוגים באנרגיה של האהבה שלי, והאנרגיה עדיין נשארת פה".