"היו לנו חיבורים מדהימים": מאיה ווישניאק ז"ל נרצחה באכזריות על ידי בן זוגה - כך על פי החשד. בני משפחתה הכואבים והאבלים, שלא ראו את הזוועה הזו מגיעה, סבורים שזה יכול לקרות לכל אחד - בהם גם סבתה של מאיה, רחל, שמספרת היום (רביעי) בריאיון ל"מהדורה ראשונה" על היחסים המיוחדים עם נכדתה ועל כך שלמרות הקרבה ביניהן, לא הצליחה לזהות שהטרגדיה מתקרבת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"בלוויה, כשכולם דיברו, חשבתי שגם אני צריכה להגיד משהו, והמשפט הספונטני שהיה זה שאיבדתי נכדה-חברה, זה מה שמאיה הייתה בשבילי", סיפרה הסבתא האבלה. "בגלל שפע ההתעניינויות שלה, הלב הפתוח שלה, היו לנו חיבורים די מדהימים. גם נושאים משותפים כמו אמנות. נהגתי להתייעץ איתה והיא שיתפה אותי בעבודות שלה".
"הייתה לה נפש אומנותית", סיפרה, "היא גם ניגנה, גם ציירה. בשיחה האחרונה שלנו היא אמרה שהיא חייבת לקנות עוד תווים כי הוא רוצה ללמוד לנגן על עוד כלי. מאיה הייתה אצלי לפני שנסעה למזרח הרחוק כדי לשמוע על בודהיזם והינדואיזם. כשחזרה, היא באה לספר לי מיד איך היה".
"היה לנו גם חיבור על רקע נשי, על איזה בושם את אוהבת ואיזה אודם לקנות לך" שחזרה. "אם כואב לך הגב אני יכולה לעשות לך עיסוי כך שממש הרגשתי את הגוף שלה מתחת לידיים שלי. במאיה היה עוד משהו שלא היה לאף אחד. כל נושא היה בטוח, כזה שניתן לשתף. לא הייתה שאלה שלא יכולתי לשאול אותה ומשהו שלא יכולנו לדבר עליו".
"מעשה כזה מעורר אימה ופחד שאתה לא מבין מאיפה זה בא", סיפרה, "אנחנו רוצים להסתכל קדימה אל העתיד. אנחנו תופסים את עצמנו כמשפחה רגילה עם חינוך טוב, עם יחסי משפחה נפלאים, עם תמיכה והקשבה ופתאום מתרחשת הזוועה הזו שאתה לא מבין מאיפה זה בא. זה עורר בי מחשבה שאולי אנחנו מפספסים משהו מרוב הרצון להיות אוהבים ומחבקים וקשובים. אולי אנחנו מפספסים את החלק של 'תספרי לי יותר', כי אולי זה מה שגורם לך לדעת עוד קצת".