הישראלים שאיבדו את הפרנסה בעקבות התפשטות הקורונה: "החבל מתהדק לי סביב הצוואר בכל יום"

חוות הסוסים הטיפולית קורסת: דני סיטרין ממושב סתריה לקח את כל החסכונות שלו, והקים חוות סוסים טיפולית עבור ילדים עם צרכים מיוחדים. לא רק את כספו הוא השקיע במקום; הוא שתל בעצמו כל עץ, בנה ושיפץ במו ידיו את השטח. "כל שבוע היו מגיעים לכאן כמעט 600 ילדים עם מגוון רחב מאוד של קשיים ובעיות והיינו מטפלים בהם באמצעות הסוסים", הוא מספר.  "ילד עם התקפי זעם הפך להיות ילד רגוע ושקט. זה מרחב מרפא". 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

עם התפרצות מגפת הקורונה, דני נאלץ לשלוח את עובדי החווה והמטפלים לחל"ת. הוא ובני משפחתו עברו לגור בחווה כדי לתחזק בעצמם את המקום. "מצאתי את עצמי יום אחד עם 32 סוסים שצריך להוציא ולהבריש אותם ולנקות אותם, ובדרך נפצע לי איזשהו סוס והייתי צריך להזמין וטרינר וזה כספים עצומים. לא עמדתי בזה", הוא מספר בכאב.

"הגשתי בקשה לקרן בערבות המדינה ממש בתחילת המשבר ולא קיבלתי תשובות", הוא מוסיף. "ההוצאות ממשיכות וזה בין 70 ל-90 אלף שקל בחודש, זה המון כסף. אני מרגיש שהחבל מתהדק לי על הצוואר מיום ליום". אם עד סוף החודש דני לא יוכל לחזור לפעילות - הוא מפחד שלא יוכל לעמוד יותר בהוצאות.

דני פתח קמפיין אינטרנטי בו הוא מציע שיעורי רכיבה עתידיים, בתקווה שאלה יעזרו לו להחזיק את המקום. לראשונה בחייו הוא מבקש עזרה כי זה לא רק בשבילו - אלא עבור מאות הילדים שכל כך זקוקים לסוסים שלהם. "אני לא מבקש לא תרומות ולא נדבות", הוא אומר, "אני רק רוצה שיבינו שמאחורי המספרים והסטטיסטיקות יש אנשים, יש סיפורים ויש בני אדם".