אלפי אנשים הגיעו הערב (שני) להפגנה שהתקיימה בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב במחאה נגד האלימות הגואה כלפי נשים ולטענת מארגני המחאה הגיעו כ-12 אלף מפגינים. ברקע קיום המחאה, משרד העבודה והרווחה פרסם נתונים מטרידים ביותר ועל פיהם במהלך חודש מאי חלה עלייה של 122% במספר התלונות על אלימות במשפחה. את העצרת המרכזית, מנחה הזמרת אסתר רדא, וינאמו בה משפחות של נרצחות, נפגעות אלימות ופעילות חברתיות. במופע המוזיקלי יופיעו הזמרות עדן אלנה וקרן פלס. גם ארגון נעמת דיווח מוקדם יותר על עלייה של למעלה מ-100% בפניות לקו החם בחודשים אפריל ומאי באותו נושא, בהשוואה לאותה תקופה אשתקד. מאז התפרצות הקורונה בישראל בחודש מרץ נרצחו 8 נשים, כשמתחילת השנה נרצחו בסך הכל 11 נשים ותינוקת.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
את העצרת פתחו שלוש יוזמות המצעד שהזכירו את שמות 12 הנרצחות מתחילת השנה ואמרו: "אנחנו כאן כי אנחנו יודעות ויודעים שזה מתחיל בלהגיד לנערות מה מותר או אסור ללבוש ונגמר בלהרגיש בעלות ויכולת לעשות בגוף שלהן מה שרוצים. ממשיך גם בפערי השכר שרובנו חוות, ובסוף במינויים לוועדות בקבלת החלטות אשר נשים לא חלק מהן. אנחנו פה כי אלימות כלפי נשים היא בעיה חברתית שיש בה גבר, יש אישה, אין מדיניות ויש רצח. סיימנו להקשיב למקבלי ההחלטות מדברים על עצמם, הגיע הזמן שיתחילו לדבר עלינו".
שירה וישניאק, אחותה של מאיה וישניאק ז”ל שנרצחה לפי החשד על ידי בן זוגה לפני שבועיים, אמרה בנאומה: “אני לא רוצה שאף אחות אחרת תצטרך לקבור את אחותה בגיל 21. אני לא רוצה שהתופעה הזו תימשך. אני רוצה לעשות את כל מה שביכולתי כדי למגר את התופעה הנוראית הזו. ולכל מי שהגיע לפה היום – בואו נדאג שמאיה שלי תהיה האחרונה".
"אני פונה אליכם, חברי וחברות הכנסת בדרישה, שימו את מניעת הרצח הבא בראש סדר העדיפויות שלכם", הוסיפה. "הרימו את הכפפה והובילו יחד איתנו את המאבק. יש פתרונות והם בידיים שלכם, אין לנו יותר זמן לבזבז. מאיה אני מבטיחה לך, את לא תהיי חלק מהסטטיסטיקה".
ניר אלימלך, אחיה של ענת אלימלך ז”ל גם נאם בעצרת המרכזית בצ'ארלס קלור בתל אביב. במהלך נאומו אמר אלימלך: "אלימות היא מחלה, המחלה הכי מדבקת שיש . במדינת ישראל, לא מעוניינים למנוע את הרצח הבא, פחות מאמינים לנשים שמתלוננות ואם אנחנו לא מקשיבים לנשים שמתלוננות, אז מתי כן נקשיב להם, כשהן יהיו עמוק בבטן האדמה? בשנת 2020 במדינת ישראל הטרור המגדרי מכה בעוצמה והמדינה מסרבת להכיר בנרצחות כנפגעות טרור מגדרי. אם המדינה הייתה מכירה בנרצחות כנפגעות טרור, היה תקציב, סיוע ותמיכה למשפחות".
מארגני ומארגנות המחאה טענו מוקדם יותר שהתוכנית למניעת אלימות, שאושרה בממשלה כבר ב-2017, תוקצבה ב-250 מיליון שקלים אך הכספים עדיין תקועים. לדבריהם, בעקבות שביתת הנשים בדצמבר 2018 במחאה על האלימות, ראש הממשלה כינס את ועדת השרים ואישר העברת 50 מיליון שקלים ותוספת תקציב של 20 מיליון שקלים לתוכנית. שבועות ספורים לאחר מכן פוזרה הכנסת והתקציב הועבר רק בחלקו ומאז תקוע.
בחודש פברואר האחרון, מספר התלונות על אלימות במשפחה שהתקבלו במוקד 118 (מוקד החירום של משרד העבודה והרווחה) על 316 פניות. כבר בחודש מרץ חלה עליה ומספר התלונות הגיע ל-344, במהלך חודש אפריל המספר זינק בצורה דרמטית ל-849 ובחודש מאי התווספו כאלף תלונות נוספות והמספר הגיע ל-1885.
לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל שנרצחה על ידי בעלה אמרה בריאיון בתוכנית "שש עם עודד בן עמי": "רצח נשים זה התחום היחיד במדינה שנוגע באלימות והוא סכנת חיים ממשית אבל אין בו מניעה ולא פתרונות בזמן אמת". עוד הוסיפה: "כל דבר אחר שיש בו סכנת חיים, המדינה מציעה מניעה מראש, פתרונות בזמן אמת וקיימת גם אחריות חברתית. זה התחום היחיד שהמדינה מציעה פתרון רק אחרי המקרה. מה אם אחותי והרוצח? הם לא היו מוכרים למשטרה והרווחה".
"אני קוראת לכל השרים, לרה"מ ולשופטים להפסיק לשתוק לשים את זה בראש סדר עדיפויות. כמה עוד משפחות צריכות להיות כמונו? אנחנו פה כדי לצעוד ולתמוך באותן נשים שכלואות בבית שלהן ואני רוצה שהן ידעו - ואתן לא לבד", הוסיפה בן עמי. "איפה מדינת ישראל? אנחנו צריכים להושיט יד ולעזור להן להיחלץ מהצרה הזו. אם היה לי את הידע שיש לי היום מיכל הייתה בחיים. מדינת ישראל, 'הסרטאפ-ניישן' צריכה להיות ראשונה בלוחמה בטרור בתוך הבית. אין שום סיבה שישראל לא תהיה חוד החנית בלוחמה בטרור בתוך הבית".
לסיום אמרה: "אני רוצה לקרוא לכל הנשים שנמצאות במערכת יחסים כזו של טרור, אלימות והשתקה - אתן לא לבד". היא קראה לנשים: "תשתפו קרובי משפחה או גורמים מקצועיים. להפסיק את השתיקה". לסיום פנתה בן עמי לראש הממשלה ולראש הממשלה החליפי: "אתם שמומחים בטרור וביטחון, הקימו מועצה לאומית למאבק בטרור בתוך הבית. זה לא מאבק של משרד האוצר, הבריאות או הרווחה, זה צריך להיות תחת משרד רה"מ .כולנו מצופפים שורות מאחורי נשים הללו ומאחורי הילדים. כמה עוד דם צריך להישפך? אפשר והנגיע הזמן לנצח את זה".
דלאל דאוד רצחה את בעלה שהתעלל בה, ריצתה 18 שנות מאסר, ושוחררה לפני קצת פחות משנה, אחרי קיצור עונשה. הערב היא משתתפת בצעדת המחאה בת"א - נגד האלימות. בשיחה שהיא קיימה אורן וייגנפלד במהדורה ראשונה היא סיפרה: "כל פעם שאני שומעת על אישה שנרצחת אני מדמיינת את עצמי במקומה".
"אני לא מצליחה לישון לילות ולא יודעת איך אני יכולה לעזור ולתמוך", הוסיפה דאוד. "אני תמיד רואה את עצמי שם במקומן וזה מקומם אותי שהמשטרה עדיין מאפשרת לאנשים אלימים לרצוח נשים. המקרה שלי היה לפני 23 שנה ועד היום המשטרה לא מספקת לנשים מענה".
דאוד הוסיפה כי מטרתה היא לגרום לנשים שנמצאות במערכת יחסים אלימה – לקום וללכת. עוד דיברה על העמותות שקמו והיא המליצה לנשים להיעזר בעמותות הללו. "בזמני לא היו את העמותות האלה ואני לא רוצה שאף אישה תגיע למצב שאני הגעתי. תיעזרו בעמותות אני רוצה למנוע את הרצח הבא", אמרה. "אני אשמיע את הקול שלי בכל מקום כדי שנשים שסובלות ישמעו אותי ויקומו ויעזבו".
גורמי המקצוע במשרד העבודה והרווחה מעריכים כי הסיבה לזינוק במספר התלונות, הוא מקרי הרצח האחרונים של מסטואל אלאזה, טטיאנה חייקין ומאיה ווישניאק זיכרונן לברכה, שנרצחו בידי בני זוגן, והתגברות השיח סביב אלימות במשפחה.
לקראת צעדת הנשים הערב ארגון נעמת פרסם כי עד כה, חלה עלייה של למעלה מ-100% בפניות לקו החם של הארגון (קו שנותן מענה ראשוני למצוקה של נשים וגברים שחווים אלימות במשפחה) בהשוואה לאותה התקופה אשתקד. לפי נתוני הארגון, בחודש אפריל הגיעו 76 פניות - מרביתן של נשים, לעומת 40 פניות באפריל בשנה שעברה. מדובר בעלייה של כמעט 100%. בחודש מאי נרשמה עלייה חדה אף יותר - 98 פניות לעומת 45 באותו חודש אשתקד - עלייה של למעלה מ-100%.
יו"ר נעמת חגית פאר אומרת כי ישראל נמצאת בפתחו של גל שני לנגיף הקורונה ומזהירה מהסלמה בכמות ובעוצמה של מקרי אלימות במשפחה. "התגברות הטרור נגד נשים הוא אחת מתופעות הקיצון של מגפת הקורונה", אומרת פאר. "הלחצים הכלכליים והנפשיים מובילים להחרפה דרמטית בכמות הדיווחים על אלימות, מרביתם של נשים אשר סבלו מאלימות עוד קודם לכן וחלקם של נשים החוות אלימות לראשונה".
פאר הוסיפה: "לצערנו, לא כל אישה שחווה אלימות פונה אלינו או למוקדים האחרים וזה הוא רק קצה הקרחון. אנו נמצאים בנקודת זמן קריטית, שכן ניסיוננו מלמד שדווקא ביציאה מהסגר חלה העלייה המשמעותית ביותר בדיווחים על אלימות".