לפני פחות מחודש נפתחה קבוצת פייסבוק, "סיפורים מלבנון", לציון 20 שנה לנסיגה. עבור רותי לוי, אמו של אייל משאל לוי ז"ל, והורים שכולים אחרים, נפתחה הזדמנות נדירה - והיא לא החמיצה אותה. היא פרסמה בקבוצה פוסט ובו ביקשה לקבל סיפורים או תמונות של בנה שנפל. בין האנשים שקראו אותו היה נפתלי אייזיק, לשעבר מ"פ ברובאית גולני.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

במשך 27 שנים המתינו בביתו של אייזיק פילמים של תמונות שצילם כשהיה חייל, זמן קצר לפני שחרורו. "הייתה לי מצלמה חדשה, התכוננתי לחופשה שלי ואמרתי לחבר'ה: 'יאללה, בואו, אני רוצה לצלם אתכם' ", הוא משתף. "אייל לא רצה להצטלם, אז פשוט התיישבתי מולו ואמרתי לו: 'תרים את הראש, אני מצלם אותך מפה'. הוא עשה לי טובה, והרים את הראש עם חיוך 'איילי' כזה". כשקיבלה את התמונה, רותי התרגשה עד דמעות: "זה צילום מדהים. כל כך אייל".

אברהם דנוך, אביו של אביחי דנוך ז
"כל דבר שאתה מגלה, זה לחיות את הבן שלך" | צילום: חדשות 12

אברהם, אביו של אביחי דנוך ז"ל, החליט גם הוא לנצל את הקבוצה וביקש מחבריה שיעזרו לו לקבל תשובות לשאלות שעדיין נותרו פתוחות מאז נפילת בנו. החברים שהיו שם החליטו להיענות לבקשה, ושיתפו אותו בזכרונותיהם מאותו יום ארור. "כל דבר שאתה שומע נותן לך חיוּת – אתה חי את הבן שלך", אומר בהכרת תודה אברהם. "קיבלתי תשובה לדבר שאפילו לא שאלתי, שלפחות הוא לא סבל".

החובש ירון נפגש עם משפחתו של שחר מניס ז
"המפגש שווה הכל" | צילום: חדשות 12

ירון, חובש לשעבר, סוחב איתו כבר 22 שנים את מראות המארב סמוך לריחן, בו ניסה להציל את חיי חייל שלא הכיר – שחר מינס ז"ל. אחותו של שחר, עדה, פרסמה גם היא בקבוצה פוסט – מה שהוביל למפגש בין ירון להוריו של שחר. "המפגש הזה היה שווה הכל", אומר אביו של שחר, ראובן. גם ירון אסיר תודה על ההזדמנות: "לדעת שהייתי איתו שם בשניות האחרונות ולא לבוא לשבת מול ההורים ולספר, גם אם זה חצי מילה, זה הרגיש לי לא בסדר – אבל לא הייתי מספיק גיבור".

בהכנת הכתבה השתתפו רוני וילדר ושרון קנובליך.