אסון המעלית, שבו נגבו חייהם של דין שושני וסתיו הררי, שני תושבי שכונת התקווה בתל אביב בסוף השבוע, חושף את הטיפול הלקוי בתשתיות העירוניות בישראל ואת היעדר האכיפה והיישום של נספחי ניהול מי הנגר (מי הגשמים) בתוכניות הבנייה. מבדיקת TheMarker עולה כי חרף העלייה הניכרת בתדירות תרחישי הגשם הקיצוניים שפקדו את ישראל בשנים האחרונות, נותרות מערכות התכנון בישראל חסרות במדיניות סדורה וכוללת לטיפול במי גשמים במרחב העירוני. גם התקנות הקיימות בחוק, המבקשות להסדיר את הסוגייה בפרויקטי בנייה חדשים — אינן מיושמות בשטח, וחסרות באכיפה.

כפתרון להצטברות מי גשמים והצפת המרחב העירוני מגדירה תוכנית המתאר הארצית למשק המים בישראל (תמ"א 34) את החובה של כל תוכנית בנייה חדשה לגיבוש נספח ניהול מי נגר, ושמירה של 15% משטח המגרש פנוי מבנייה — עבור חלחול והחדרה של מי גשמים בתחומם. מימוש הוראות אלה בתוכניות בנייה ויישומן בשטח נעדר אכיפה, ויישומו בפועל מוגבל.

"מערכות הניקוז העירוניות לא מתוכננות לאירוע כמו שהיה בסוף השבוע האחרון", אמר יאיר קורנברג, ראש תא מים, ביוב וניקוז באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות. "עם כמות המים הזו מערכות השאיבה הקיימות בבניינים לא יכולות להתמודד. נדרשת עבודה של מוסדות התכנון לבחינה מחודשת של ההסתברות לאירועי אקלים כאלה, ולהתאמה והגדרה של דרישות התכנון והתחזוקה בהתאם", הוסיף.

הצפות ליד אצטדיון בלומפילד בתל אביב
התשתיות לא ערוכות | צילום: עיריית תל אביב

ירון גלר, הידרולוג ויועץ מערכות ניקוז, המייעץ למינהל התכנון, אמר: "למערכות התכנון בישראל אין שום שליטה על כמויות הגשם שאנחנו סופגים — אבל בהחלט יש להן שליטה על בינוי עירוני רגיש למים. חלק ניכר מתוכניות הניקוז העירוניות בישראל הוכנו בשנות ה–90. מאמצע שנות ה–2000 קרו שלושה תהליכים מקבילים, שכל אחד מהם תרם לדעיכה באפקטיביות של תשתיות הניקוז: השפעת שינויי האקלים על כמויות הגשם שאנו סופגים; התגברות העיור שמביאה עמה בנייה מואצת וקרקע אטומה יותר; וכן מחסור בכוח אדם מקצועי בעיריות שעוסק בנושא של תשתיות רטובות".

לטענתו של גלר, דווקא תל אביב מובילה מבין הרשויות המקומיות השונות בתחום התחזוקה והניהול של מי הנגר — אולם גם שם הפער בין מערכת התשתיות הקיימת לאתגרים עמם היא מתמודדת משמעותיים. "העיר סובלת מחוסר משמעותי בתשתיות ניקוז. הפער בין המערכת הדרושה לזו הקיימת מוערך במיליארדי שקלים".

גם במינהל התכנון מבינים כי תוכנית המתאר הארצית במתכונתה הנוכחית לא נותנת מענה מספק לתנאי האקלים המשתנים. מזה כשנה וחצי פועלים במינהל התכנון לגיבוש מסמך הנחיות מחייב בנושא, אך הוא ייאלץ לחכות לגיבוש הממשלה הבאה. "במסגרת המסמך המתגבש הנושא ההידרולוגי יחוייב בהתייחסות כבר בשלבי תכנון מוקדמים, ועל היזמים תחול האחריות לגיבוש נספח ניהול נגר וליישום של פתרונות". אומרת רחלי קולסקי, מנהלת אגף קרקע, מים ומוסדות ציבור במינהל התכנון. "במסגרת המסמך אנו מציעים גם סל פתרונות ובהם גגות ירוקים, חניה מחלחלת, מעבר תת־קרקעי, שטחים ציבוריים פתוחים ועוד. המסמך יעסוק בתוכניות חדשות ובהתחדשות עירונית — ולא באיזורים מבונים, שם האחריות היא על הרשויות המקומיות".

הצפות בתל אביב
צילום: חדשות 12

 בהתייחסו לאירועי סוף השבוע האחרון אמר קורנברג כי "תרחיש אפשרי שיכול לגרום למצב של הצפת מרתף או חניון של בניין עשוי להיות כשל תכנוני או ביצועי של חיבור מערכות הניקוז והביוב זו לזו. במקומות רבים, בעיקר בבניינים ישנים, קיימים חיבורים לא חוקיים של מערכות הניקוז למערכות הביוב של הבניין. היזמים מוצאים פתרון מהיר למים שנצברים על גגות הבניינים בחיבורם של המרזבים למערכת הביוב — על אף שהדבר מנוגד לתקנות שמגדיר חוק התכנון והבנייה".

 
גלר מוסיף בהקשר זה כי "במצב של חיבור לא תקין בין מי הניקוז למי הביוב, כמות משקעים שעולה על 20 מ"מ ביממה תביא בהכרח להצפה". בהקשר של חניונים מסביר גלר כי "הנושא אינו מטופל בצורה נכונה. מפלס החניון על פי רוב מתוכנן כך שיהיה בגובה המדרכה. אם לא הגביהו את הכניסה לחניון בתל אביב מעבר לזה ברגע שהמים הגיעו לגובה המדרכה החניון נהפך למאגר מים".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר: "בשבת ירדו כ–20% מכמות המשקעים השנתית במשך כשעתיים. מדובר בנסיבות חסרות תקדים, ומעבר למה שמערכת הניקוז בעיר מסוגלת לקלוט. בעשור האחרון השקיעה העירייה קרוב ל–1.2 מיליארד שקל בעבודות תשתית בדרום העיר וביפו הכוללות פעולות בביוב, מים, תיעול וניקוז. עם זאת, אי־אפשר להבטיח לחלוטין שלא יהיו הצפות".

נשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו: "האסון שגבה את חיי שני הצעירים בתל אביב הוא סימפטום של מגפת הטיפול הלקוי בתשתיות בערים. הפתרונות נמצאים על שולחנם של ראשי הערים, שמעדיפים להוציא הוצאות ענק על מערכות בזבזניות של תאגידי מים, במקום להשקיע אותן בשיפור התשתיות".

הכתבה המקורית פורסמה ב-TheMarker

לכתבות נוספות באתר: 

רק רוצה לקנות: עומר אדם רוכש את קניון מלכת שבא באילת ב-170 מיליון שקל

פרשת שחיתות חדשה: המשטרה עצרה שני מנהלים במשרדי ממשלה - חשודים בשוחד