ביקורת רבה נשמעה במערכת הפוליטית על ההחלטה להשתמש באמצעים מיוחדים בנסיון למנוע את התפשטות הנגיף, אך בסוף היועמ"ש נתן את אישורו והמהלך יצא לדרך. השירות יחל לנטר חולים ולעקוב אחרי מסלולים על מנת לצמצם את היקף הנדבקים הפוטנציאלי. המשנה ליועמ"ש ר זנזרי התנגד לביקורת שהושמעה מיו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ גבי אשכנזי והגיב: "כל האמירות על מחטף באישון לילה לא נכונים".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

עוד הוסיף המשנה ליומע"ש נזרי כי ההעדפה הייתה שתהליך הפיקוח יבוצע על ידי הכנסת, אך המצב הקיפאון הפוליטי אינו מאפשר: "נכון וראוי שיהיה כאן פיקוח פרלמנטרי, אמרנו שאנחנו רוצים שיהיה במסלול של הכנסת, זה לא צלח בגלל המצב הפוליטי ולכן היינו מחויבים, והבנו שאין דרך אחרת, בגלל המצב. התקנות האלה יהיו ל 30 יום, עמדו על כך שזה ירד ל 14 יום, כדי שיהיה מצב שברגע שהכנסת תתכנס יהיה אפשר להעביר את התקנות לשעת חירום. כל האמירות על מחטף באישון לילה לא נכונים, הכל תוך הסתכלות על גודל האירוע, אנחנו באירוע עולמי, משרד הבריאות הציג לנו את הצורך, לכן עמדו על זה שזה יהיה בצורה מינמלית ולא פוגענית".

קורונה בישראל
קורונה בישראל | צילום: אמיר לוי, AP

גם המשנה ליועמ"ש דינה זילבר התבטאה בעניין ואמרה:"הרצון שלנו שתהיה בקרה פרלמנטרית, אנחנו שואפים שיהיה דיווחים יומיומיים לגבי הפעולות הללו. חשוב להדגיש את שני הפנים של הייעוץ לממשלה, זהו ביטוי למשילות, בעזרת המשפטנים הצלחנו להשלים בהמשך למדיניות הממשלה. לצד המשילות חשוב שתהיה עין שבוחנת ומבקרת את המהלך, מוודא שלא פוגעים בזכויות, או פוגעים בצורה מזערית ככל הניתן בגלל גודל האירוע".

נזרי הוסיף גם כן:" היוזמה היתה של משרד הבריאות, תמיד דרשנו מסמכים כתובים של בכירים ומנכ"לים לקידום המהלך, היה דיון רציני בממשלה, ראש הממשלה והשרים הבינו את גודל האירוע, עבדנו כל הזמן מול נציגי משרד הבריאות שהשיקול שעומד בראש הוא הצלת חיים".