בהחלטה שכבר הפכה לשנויה במחלוקת, הורה החודש שר החינוך רפי פרץ על הענקת פרס ישראל לספרות תורנית לרב יעקב אריאל. ביקורת התעוררה בעקבות ההחלטה להעניק את הכבוד הרם לרב, שהתבטא בעבר בחריפות נגד הקהילה הגאה: הבוקר (שלישי) חברי כנסת דורשים מהיועץ המשפטי לממשלה להתערב – ולא רק בשל דבריו של הרב.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בעקבות פניית התוכנית "חי בלילה" בהנחיית נדב בורנשטיין, חמישה חברי כנסת דורשים דיון מחודש בהחלטה. בפנייה הצביעו הח"כים על כך שד"ר חנה קטן, חברת ועדת השופטים, קיבלה לפני חמש שנים את "פרס מרכוס כץ", מוועדה שעמד בראשה הרב אריאל. גודל הפרס: 25 אלף דולרים. לאחר שפרט זה נחשף, התברר כי קטן לא עדכנה את חברי הוועדה הנוספים.

"עובדות אלו מלמדות על פגם חמור לכאורה של ניגוד עניינים משמעותי ביותר בקרב חברת וועדת השופטים", נכתב בקריאה למנדלבליט. חברי הכנסת – ניצן הורוביץ ואיציק שמולי מהעבודה-גשר-מרצ ויעל גרמן, איתן גינזבורג ויוראי להב הרצנו מכחול לבן – דרשו "לבחון את השלכות הפגם החמור שנפל בהליך".

נדב בורנשטיין
מגיש "חי בליליה", נדב בורנשטיין | צילום: חי בלילה

עוד טענו הח"כים, בפנייה שהוגשה על ידי עו"ד דפנה הולץ-לכנר, כי "מתחייב לבחון אם אין במקרה שלפנינו עילה המצדיקה את פסילת חברותה של ד"ר חנה קטן בוועדת השופטים".  על כן דרשו ממנדלבליט להורות לשר פרץ "לחזור בו מהחלטתו בעניין מתן פרס ישראל ולהביא את הנושא לדיון מחודש בפני וועדת השופטים, לשם שקילה מחודשת, וזאת כאשר מלוא הנתונים הרלוונטיים, לרבות אמירותיו הקשות, המכפישות, הפוגעניות והמסיתות של יעקב אריאל כלפי כלל קהיליית הלהט"בים, תהיינה מצויות בפני חברי הוועדה כמתחייב על פי דין".

הח"כים ציינו כי אחד מחברי הוועדה אמר כי לא הכיר את דבריו של הרב אריאל בגנות הקהילה הגאה – ומכיוון שנדרשת הסכמה פה אחד, יש בכך טעם לפגם. חבר הוועדה אביעד הכהן אף אמר כי לאמירות "עשוי להיות משקל".

במכתבם התייחסו חברי הכנסת גם לדבריו הפוגעניים של הרב כלפי הקהילה הגאה, שאותם כינה ב-2016 "נכים שסובלים מבעיה אמיתית שאותה יש לפתור באמצעות טיפולים נפשיים ותרופתיים". עוד תקף אז הרב: " מה הגאווה של נכים? על מה הגאווה" – וטען כי ילדיהם אינם נורמטיביים ("ילד כזה אין לו הורים". עוד אמר אז הרב כי עדיף שלא להשכיר דירה לזוג לסביות וגם משמש כרב במרכז שעורך טיפולי המרה.

אביחי מנדלבליט בטקס חילופי פרקליט המדינה
הדרישה ממנדלבליט: לבחון את החלטת הוועדה | צילום: יהונתן ולצר, TPS

"עינינו הרואות כי התבטאויותיו של יעקב אריאל הינן בגדר אמירות קשות, בוטות, מכפישות, פוגעניות, מבזות", ציינו הח"כים. לדבריהם, האמירות מסיתות "כלפי קהילייה שלמה הכוללת מאות אלפים מאזרחי מדינת ישראל".  חברי הכנסת דרשו ממנדלבליט להגיב לנושא עד ל-3 במרץ – יום לאחר הבחירות – והבהירו כי הם שוקלים לפנות לעליון אם בקשתם לא תיענה.

עוד ציינו: "התבטאויות אלו נוגעות לדמותו של המועמד ומעידות על המשמעויות הערכיות והחברתיות של הבחירה בו. לפיכך, הענקת פרס ישראל, שהינו אות ההערכה הגבוה ביותר שמעניקה המדינה לבניה ובנותיה, לאדם אשר אוחז בעמדות קיצוניות וחשוכות אלו הינה בלתי ראויה ובלתי סבירה באופן קיצוני ויהיה בה משום ביזוי והשפלה של כלל ציבור אזרחי המדינה, בשל הערכים המזוהים עמו, אשר מנוגדים באופן ממשי לערכיה של מדינת ישראל ".

 

מד"ר חנה קטן נמסר בתגובה, "קיבלתי בחיי פרסים רבים מגופים שונים מבלי לזכור מי היו חברי הוועדה שהעניקו לי את הפרס. אבל בלי קשר לפרט זה, התנהלותי כחברת הוועדה היתה על פי חוק. ניתן לעיין בתצהיר עליו חתמתי. ההחלטה על מתן הפרס לרב אריאל התקבלה פה אחד על דעת שני חברי הוועדה האחרים. אני מצרה על כך ששוב מנסים למנוע מהרב את קבלת הפרס. אני עומדת מאחורי החלטתי, אך אין לי התנגדות להתכנסות חוזרת של הוועדה ,אם כך יוחלט מסיבות אחרות".

ממשרד החינוך נמסר, כי "לחברת הוועדה אין קשר מקצועי מובהק המתנהל בהווה עם הזוכה בפרס אלא היכרות מקצועית כללית בלבד. לפיכך, לא מדובר בחשש לניגוד עניינים. תוך כך, גם לא היתה עילה לפסילת חברותה בוועדה".